באחד מעשרות הראיונות שנתן ראש הממשלה בבליץ שלפני הבחירות, המראיין חרג לרגע מהשאלות הקבועות על הרכב הקואליציה העתידית. "אדוני ראש הממשלה", הוא שאל אותו, "אתה שנים בתפקיד הקשה והבלתי אפשרי הזה, עומד תחת לחצים אדירים מכל העולם, מקבל החלטות שנוגעות לחיים ולמוות, וכל זה תוך כדי שאתה מותקף יום יום מבית. האם אתה מתפלל? מבקש את עזרת בורא עולם? מה נותן לך את הכוח?"

נתניהו שתק לשנייה, אמר משהו על כך שהוא קורא כמעט כל שבת את פרשת השבוע, ומיד חזר להגיד בפעם המאה ואחת באותו ריאיון שאם לא נתעשת ונשלשל מחל בקלפי השמאל יעלה לשלטון. חבל. ההזדמנות הבאה לשאול אותו את השאלה הזאת תהיה כנראה רק לפני הבחירות הבאות (מוזר, אגב, שהוא מסרב להתראיין בכל הקדנציה ומבליח רק לפני הבחירות. ממה הוא חושש? הוא הרי כל כך טוב בזה. אולי הוא גם ינאם באנגלית באו"ם רק בערבי בחירות?).

אז איך נראה עולמו הדתי של נתניהו? כמה הוא שומר מסורת? מצד אחד, שניים מתוך שלושת ילדיו החליטו לשמור מצוות (זה גוש חוסם דתי...). בביתו חי בשנים האחרונות לחייו חותנו, שמואל בן ארצי ז"ל, אישיות מופלאה, בוגר ישיבת נובהרדוק שחזר בתשובה בגיל 80 והקדיש את חייו לכתיבה ספרותית על תנועת המוסר שבה חונך ושאליה חזר. ראש הממשלה ניהל אתו שיחות רבות בשולחן השבת המשפחתי.

מצד שני, במה שנקרא הפרקטיקה הדתית, אני לא בטוח שגנץ לא עושה יותר. יכול להיות שאפילו לפיד.

יומיים אחרי הריאיון הזה, בלילה הבלתי נשכח שבין שלישי לרביעי, נתניהו נתן הצצת  עומק נדירה לעולמו הפנימי. בתקשורת לקחו מהנאום בעיקר את הכותרות הפוליטיות, אבל שמתי לב לפסקה לא פוליטית אחת. היא כל כך ריגשה אותי בזמן אמת, שלמחרת חזרתי אל תמליל הנאום כדי לראות שאכן זכרתי נכון. אנחנו מדברים פה על חוויות משתיים ומשהו בלילה, שעות שבהן ההבדל בין מציאות לחלום קצת מיטשטש.

אז לא, לא חלמתי. הנה הדברים, מילה במילה, מתוך נאום הניצחון של נתניהו: "אני מאמין, כך חונכתי על ידי אבי זכרונו לברכה, פרופסור בן ציון נתניהו, וכך הוא חונך על ידי סבי זכרונו לברכה, הרב נתן מילקובסקי- נתניהו. אני מאמין שהקדוש ברוך הוא וההיסטוריה נתנו לעם ישראל הזדמנות נוספת, הזדמנות פז, להפוך אותנו לאומה חזקה, מן החזקות בין אומות העולם, ולשם כך אני פועל. מדינה חזקה. מדינה שטוב לחיות בה.מדינה שטוב ובטוח לחיות בה. למעננו ולמען הדורות הבאים. למען נצח ישראל".

וואו. חתיכת אמירה. תראו, פוליטיקאים שמזכירים שם שמיים בערבי בחירות לא רק שלא מרגשים אותי - הם מצחיקים אותי. אבל כאן זה לא היה לפני הבחירות, אלא הכי אחרי שאפשר. הוא כבר לא מחזר אחרי הקול של אף מגזר. הוא באמת אמר את האני מאמין שלו באחד המעמדים המרגשים בחייו.

כנראה זה מה שמחזיק אותו, זה מה שנותן לו את הכוח. נתניהו מונע מתחושת שליחות אמיתית. לכן הוא נפגע כל כך מהדיבורים הנבזיים על "בגידה" סביב פרשת הצוללות, נפגע עד כדי נסיעה בהולה לאולפן החדשות בנווה אילן. בגידה בביטחון המדינה כדי לגזור קופון? עזבו את זה שבכסף שהוא היה עושה בעולם על הרצאות, לו בחר לעשות לביתו, הוא היה יכול לקנות לו צוללת פרטית. מה שקומם אותו ככה זו ההאשמה הספציפית הזאת, שהוא בגד באינטרס הלאומי.

אז מה יחליט בכל הפרשות היועץ המשפטי לממשלה? ימים יגידו. אבל ביום שלישי השבוע רוב העם בישראל אמר את דברו. צעק את דברו. מדובר במאות אלפי אזרחים שומרי חוק, מוסריים, לא כאלה שמזלזלים בשוחד ובשחיתות. הם שמעו את החשדות נגד נתניהו, היטב שמעו. הם קוראים כבר שנים את התחקירים והכתבות, ואחרי כל המגרעות, ויחסי האנוש, והשמפניות, והסיגרים, והרדיפה של בנט ואשתו, והדיבור הלא מכבד לשמאל, והקומבינות המביכות עם הסיקור החיובי אצל נוני ואצל אלוביץ' – אחרי הכול, הם בוחרים נתניהו.

אני לא יודע אם הם מאמינים לכל מילה שיוצאת מפיו, לכל טענה, לכל ספין, אבל הם כן מאמינים לסיפור הגדול. והסיפור הגדול הוא שהקדוש ברוך הוא וההיסטוריה נתנו לעם ישראל הזדמנות נוספת, הזדמנות פז.

היידה "נצח ישראל"!