הלחץ לא מכוון רק כלפי נשים. לאחרונה דווח שהשחקן ניל מקדונו פוטר מהסדרה Scoundrels של חברת ABC כיוון שסירב להופיע בסצנות בעלות אופי מיני עם שותפתו לסדרה. למרות שהשחקן אינו מתחרט על בחירתו ועל מחויבותו המוחלטת לאשתו, הוא היה מוטרד מעט מכך שתויג כקנאי דתי. הוא אדם מאמין אך האם עליך להיות פנאטי כדי לסרב לסצנות מיניות עם אישה אחרת?

אין זו הפעם הראשונה שהוא בוחר לשמר את נישואיו. כאשר נבחר להופיע בסדרה "עקרות בית נואשות", גם אז הבהיר את עמדתו. לא רק שהוא לא ישתתף בסצנות בעלות אופי מיני, אלא שהוא לא "...ינשק אף אחת". בתחילה יוצר הסדרה נרתע, אולם אז הגיב: "בסדר, אני מניח שפשוט אצטרך לכתוב את זה טוב יותר".

איזו תגובה מצוינת. בדומה לקומיקאים שמסתמכים על וולגריות כדי לייצר צחוקים זולים, סצנות סקס נראות כמו דרך עצלה למלא את הזמן והמרחב, דרך טובה להתחמק מדיאלוג יצירתי. אני מעריכה את התגובה הכנה יותר שלעיל.

חזרה למר מקדונו. זה אולי נשמע מצחיק, אולם עלינו להעריך את אומץ לבו. אין זה קל לעמוד מול המכונה ההוליוודית. אין זה קל להיות בעל עקרונות. אין זה קל להיות חלק מנישואין שראוי לשמור עליהם ואין זה קל - להיפך, זה אפילו קשה - לנקוט בצעדים הדרושים לשם כך. נראה שהכל וכולם דוחפים לכיוון השני.

וכיוון שזה כל כך יוצא דופן, זה גורם לראשים להסתובב - ולתגובות השליליות להתחיל. אם לא נתייג את ניל מקדונו כקנאי דתי, כיצד, אם כך, נוכל להצדיק את גישתנו המזלזלת כלפי התנהגויות אלה? כיצד נוכל לחזור הביתה לנשותינו ובעלינו ולהרגיש גאים בעבודתנו?

כדי להימנע מבחירות וממצבים לא נוחים, אנו מעבירים ביקורת על מקדונו.

אולם אני סבורה שגם בתוך כל זה, קיימת גם הערצה. הוא עשה משהו שרק מעטים העזו לעשות. הוא לימד קהילה שנדמה כי היא סבורה שמערכות יחסים הן משהו שניתן להשליך בקלות, מה משמעותה האמיתית של מחויבות. אם הם באמת מקשיבים ובאמת שמים לב, אולי הוא אפילו ילמד אותם גם איך לשפר את מערכות היחסים שלהם.

“כמעט 20 שנה ביחד, 5 ילדים וחיים פשוט נהדרים לאחר מכן, כשהיא השותפה שלי לכל. אני פשוט הגבר הכי בר-מזל שאני מכיר", אומר השחקן. לא הייתי יכולה לחשוב על המלצה טובה יותר מזו. הוא יודע שהתועלת עולה פי כמה וכמה על המחיר. כדאי שאחרים יקשיבו ויתחילו לרשום.

ניל מקדונו אינו יהודי, אולם הוא אדם מאמין, אדם שעמדותיו תומכות בהתנהגויות שמגינות על נישואיו ומעשירות אותם. התורה מעודדת התנהגויות דומות מסיבות דומות. ואולי גם אנחנו קנאים. למען האמת, אני חושבת שאני אכן כזו - קנאית לנישואיי, קנאית לשמירה על בלעדיותם, קנאית לשמירה על פרטיותם, קנאית לשמירה על החיוניות והחיות שלהם. לכל תכונת אופי יש את המקום שלה. אם אני מתויגת כפנאטית בגלל מאמציי לשמר את נישואיי, הרי שאשא תווית זו בגאווה.