שלום סיון, שמי לירון צדקה, מורה בעיר שדרות, 18 שנה תחת אש. פרשת השבוע מספרת על יוסף ואחיו. את השיר הזה, עלינו ועל האחים שלנו, כתבתי בזעם ובכאב אחרי ההפגנה האחרונה שלנו, תושבי עוטף עזה:

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
מָכְרוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם
פַּעַם אַחַת לַיִּשְׁמְעֵאלִים
וּפַעַם אַחַת לְמִצְרַיִם

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
עָשׂוּ לִי כְּתֹנֶת פַּסִּים
וְרַכֶּבֶת, וְתַחֲנָה
וַהֲנָחָה בַּמִּסִּים
וּבָאַרְנוֹנָה
שָׂמוּ אוֹתִי בַּבּוֹר
חָפְרוּ בּוֹרוֹת אֵין-סְפֹור
אָמְרוּ לִי: תִּתְגּוֹנֵן, תִּתְמַגֵּן
כֵּן, כֵּן, הַבּוֹר עָלֶיךָ יָגֵן.

וּמִחוּץ לַבּוֹר, סְעוּדָה
הָאַחִים אוֹכְלִים עַל הַדָּם
לֹא רוֹאִים, לֹא שׁוֹמְעִים זְעָקָה
שֶׁל הָאָח בַּמִּקְלָט, לְיָדָם
בָּתֵּי הַקָּפֶה מְלֵאִים
בָּרְחוֹבוֹת, מֵרוֹץ לַיְלָה נֶחְמָד
וּבִזְמַן שֶׁהָאַחִים מְבַלִּים
יוֹסֵף שׁוּב נִדְחַף לַמָמַ"ד

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
בָּאתִי לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹמְכֶם
וְאַתֶּם, בִּשְׁלוֹמִי רוֹאִים?
אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ
הִגִּידוּ נָא לִי:
אֵיפֹה אַתֶּם רוֹעִים?!

בַּחֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי רוֹאֶה שָׂדוֹת
וְהֵן נִשְׂרָפוֹת לְנֶגֶד עֵינַי
וּבַשָּׁמַיִם שֶׁלִּי, בִּמְקוֹם כּוֹכָבִים
בָּלוֹנֵי תַּבְעֵרָה וְטִילִים מִשְּׁכֵנַי
וְהָאַחִים שֶׁלִּי עוֹמְדִים מִסָּבִיב
כּוֹפְפִים קוֹמָתָם לַטֶּרוֹר וּמִשְׁתַּחֲוִוים
וְרַק קוֹמָתִי עוֹד זְקוּפָה וְנִיצֶּבֶת
כְּנֶגֶד אַלְפֵי הַתְקָפוֹת שֶׁל אוֹיְבִים

לֹא טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף
לֹא חַיָּה רָעָה אֲכָלַתְהוּ
אַחַי הִשְׁלִיכוּנִי אֶל אַחַד הַבּוֹרוֹת
וְאָבִינוּ מְמָאֵן לְהִתְנַחֵם
אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ
אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְּנוֹ אֵלֵינוּ
וְלֹא שָׁמַעְנוּ
עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
מָכְרוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם
פַּעַם אַחַת בְּגוּשׁ-דָּן
וּפַעַם אַחַת בִּירוּשָׁלַיִם
אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
בֶּן יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹתְכֶם
אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם
מִשְּׂדֵרוֹת,
לֹא מִשְּׁכֶם.