אחרי החגים שמח. הנה שלוש עצות שכתב הרב יוני לביא, ליום הראשון של אחרי החגים:

1. לזכור שהשגרה היא העיקר, ולשמוח לקראתה. החודש האחרון היה גדוש בימים וברגעים מיוחדים וקיצוניים, אבל רוב החיים אינם תפילת נעילה. התמהיל המדויק והנכון עבורנו כולל הרבה מאוד "אפור", הוא מתחיל כעת והוא חשוב וקדוש לא פחות. הנביא זכריה כבר אמר: "מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת", כלומר, לא כדאי לזלזל ולבוז לימים "קטנים".

2. האורות של חגי תשרי לא נעלמו. גם אם אנחנו מתוסכלים ולא מרגישים כלום, קיבלנו מטען רוחני גדול בחודש האחרון. כל המצוות והמנהגים משפיעים, והאוצר הזה הפך להיות חלק מאיתנו. אפילו אם כרגע הדבר לא גלוי על פני השטח, הוא ספוג בנשמה ויקרין את אורו לאורך כל השנה.

3. להכין כלים ל"אורות" של החגים. המנהג לבנות סוכה מיד אחרי יום כיפור הוא עיקרון יסודי לחיים: צריך תמיד לחפש דרכים מעשיות וברורות לבטא את הרצונות הטובים שלנו. כדאי לחפש משהו פרקטי ולדאוג ליישם אותו: לקבל החלטה אחת טובה וקטנה, להחליט על מעשה קבוע שנדבק בו מעתה, לקבוע לימוד חדש וכו'. 

זה לא פתח את מהדורות החדשות, אבל ולטר מישל נפטר בימים אלה, בניו־יורק, בגיל 88 .מישל נולד בווינה להורים יהודים, סלומון ולאה, שברחו מהנאצים לאמריקה, והפך לאחד הפסיכולוגים המפורסמים בעולם. הוא ידוע בעיקר בגלל "מבחן המרשמלו". בשנות ה־60 הוא הושיב מאות ילדים במעבדה והציג להם ניסוי:

אפשר לקבל מרשמלו אחד באופן מיידי, ואפשר להמתין ולקבל שתי חתיכות מרשמלו. מי שהצליח לדחות מעט את הסיפוק, קיבל לבסוף יותר. שני שלישים מהילדים לא הצליחו להתאפק. טוב מרשמלו אחד ביד משניים ביד של החוקר. שליש מהילדים הצליחו להמתין 20 דקות (!) וזכו במנה כפולה. מישל המשיך לעקוב אחרי הילדים האלה וגילה לאורך השנים דבר מפתיע: חברי הקבוצהשהצליחו להתאפק הפכו למבוגרים מצליחים הרבה יותר, בכל ההיבטים. זה לא רק שהם קיבלו ציונים גבוהים יותר והרוויחו יותר בהמשך. הם התמכרו פחות לאלכוהול ולסמים, חסכו יותר כסף לפנסיה, היו בריאים יותר ושמחים יותר ותרמו יותר לחברה. הניסוי נערך ושוחזר אלפי פעמים והוביל את החוקרים שוב ושוב למסקנה שהדבר הכי חשוב שיש ללמד ילדים (ומבוגרים) הוא שליטה עצמית.

השבוע התחלנו לקרוא בתורה את פרשת "בראשית".ולטר בן סלומון ז"ל כבר לא ישמע אותה, אבל למעשה, הוא כתב על הלקח המרכזי שעולה ממנה. אדם וחוה מקבלים בגן העדן ציווי אחד: לא לאכול מעץ הדעת. הם לא מצליחים להתאפק, והחטא הזה הופך לחטא הקדמון של האנושות ומוביל לגירוש שלהם מגן עדן. אלפי שנים פרשני התורה כותבים על חשיבות היכולת לעמוד בפיתוי. על ההבנה שיש מותר ואסור בעולמנו. "איזהו גיבור - הכובש את יצרו", לא רק עבור שני מרשמלו, אלא עבור עולם מתוקן. מישל עצמו תיאר איך הילדים המצטיינים בניסויים שלו פיתחו טקטיקות כדי לא להיכנע ליצר: הם כיסו את עיניהם, הם עודדו את עצמם בלחש, הם דחפו את הממתק לצד. "ילדי הגן עושים את מה שאדם וחוה לא הצליחו לעשות בגן עדן", אמר פעם בחיוך.

ואם נאזין לכותרות שמלוות השבוע את פרשת בראשית, נראה עד כמה המסר רלוונטי. נוחי דנקנר נכנס השבוע לכלא. כמה חשוב וקשה לשים גבולות וסייגים ביחס לכסף של אחרים. מקרי ניצול והטרדה ממשיכים להיחשף במסגרת קמפיין "MeToo "ו"לא התלוננתי". כמה חשוב וקשה לשים גבולות וסייגים ביחס לגוף של אחרים. ותאונות הדרכים הנוראות האחרונות, שכללו אופניים חשמליים ואלכוהול, שוב מזכירות עד כמה האסור והמותר הבסיסיים הם האתגר שלנו, מפרי עץ הדעת, דרך המרשמלו ועד לחיי היומיום שלנו כאן ועכשיו.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".