זוהי שאלה מאתגרת – ועבור חלק מהאנשים מעוררת מחלוקת - בעידן שאחרי ויינשטיין, האם הרחקנו לכת מדי בתגובתנו להאשמות של הטרדה מינית כנגד גברים, המואשמים בהתנהגות לא ראויה, לא מוסרית ולעיתים אפילו פלילית?

במשך שנים רבות מדי גברים רבים ניצלו את מעמדם וכוחם כדי לכפות את עצמם על נשים בניגוד לרצונן. עלינו להכיר תודה על כך שהחברה הציבה גבול ברור ושמה קץ לשתיקה שאפפה פעמים רבות מדי מעשים נתעבים כגון אלה.

כיום ישנה רשימה ארוכה של מטרידנים שנבעטו מהיכל התהילה והושלכו אל מרתפי הבושה והחרפה. רובם ראויים להשפלה שספגו ולמחירים שהם נאלצים לשלם על חטאי העבר שלהם.

עם זאת, הנקודה שעליה חשוב להתעכב היא אמת שכיום, כמעט באופן בלעדי, גוררת בעקבותיה גינוי פומבי וביקורת כלפי כל מי שמבטא אותה. היא מופיעה בספר בראשית.

נעיין רגע בסיפורו של יוסף ואשתו היפה של פוטיפר. יוסף היה משרת נאמן, קפדן ביותר ומצליח במילוי כל חובותיו. הבעיה היחידה הייתה שהוא היה יותר מדי נאה... אשתו של פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף, אולם כאשר נכשלה, כיוון שיוסף סירב לבגוד באדונו, האישה המאוהבת והדחויה האשימה אותו בניסיון אונס – שקר שבעקבותיו נאסר יוסף על לא עוול בכפו.

זהו סיפור תנ"כי המזכיר לנו שלא כל הגברים אשמים אוטומטית בהתנהגות מינית לא תקינה. ישנם גברים שידיהם נקיות והם פשוט קרבנות של חוסר הגינות והוצאת דיבה מרושעת. האם זה חוסר נאמנות לצאת להגנתו של עבריין מין לכאורה? האם לא מוסרי להאמין שגברים יכולים באותה מידה להיות קורבנות להאשמות מרושעות ולהוצאות דיבה, ולא פושעים נתעבים?

היועץ היה המום כשהיא לחשה, "אם תנסה עוד פעם לומר לי מה לעשות, אספר לכולם שנגעת באיבריי הפרטיים

גבר צעיר הגיע אליי להתייעצות, כדי לשתף אותי בבעיה שהוא וחבריו נתקלו בה לאחרונה. הוא היה יועץ במחנה קיץ והיה אחראי על המשמעת בקבוצות מעורבות של בנים ובנות בטיולים ובפעילויות חוץ נוספות. פעם נזף בילדה בת 10 כשהתעלמה ממדיניות של המחנה והתייחסה אליו בזלזול, אולם הוא הוכה בתדהמה כשפנתה אליו ולחשה, "אם עוד פעם תאמר לי מה לעשות, אספר לכולם שנגעת באיבריי הפרטיים".

זו לא הייתה תקרית בודדת שאירעה רק במחנה הקיץ. מורים סיפרו לי בסוד שהדינמיקה של יחסי הכוחות השתנתה בעקבות האיום של "תלונה על הטרדה מינית". זהו סוג של הפחדה, שהופכת את ההתייחסות לפיה "אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת", לחסרת משמעות.

זוהי אכן טרגדיה שנשים נתקלות בחוסר אמון כשנפגעו פגיעה מינית. אולם אל לנו לשאוף להיפוך היוצרות בצורה כזו שכעת רק דברי הנשים ייחשבו וזכויות הגברים תתבטלנה. התנהלות כזו היא בלתי הוגנת באותה המידה.

הדאגה שלי היא שחיים של אנשים עלולים להיהרס רק בגלל שהנאשם הוא גבר ולא אישה

לא נראה לי שהאדם הקדמון בתוכי הוא שדורש לטעון שלפעמים גברים יכולים להיות חפים מפשע, שנשים יכולות להמציא שקרים כדרך להתנקם על חוויה של דחייה, שהסיפור התנ"כי של יוסף יכול אפילו להיות בעל מקבילה במציאות של ימינו.

למעשה, כפי שראינו בשבוע שעבר בחדשות, לעיתים נשים יכולות להיות התוקפות. תנועת ה#מי טו צריכה להכיר בכך שאחת מהדוברות המובילות שלה, השחקנית אסיה ארג'נטו, שהציגה את עצמה בעבר כקורבן תקיפה, מואשמת כעת בתקיפה ובגרימת טראומה לקטין שגילו צעיר מגיל ההסכמה והצעיר ממנה ב- 20 שנה.

רוז מקגאוון, קורבן נוסף לכאורה של ויינשטיין ודמות בולטת בתנועת #מי טו, שהתקוממה מזה זמן רב כנגד החברה המטילה ספק בהאשמות של קרבנות תקיפה, שינתה לפתע את דעתה כשהוצגו בפניה העובדות על אישה פוגעת. הפעם תגובתה הייתה, "אנחנו לא יודעים מה באמת קרה שם ואני בטוחה שהכל יתגלה. חשוב לנהוג בעדינות". עם זאת, ב- 2017 היא טענה שיש להאמין לכל האשמה שהיא, שיש לגנות את כל החשודים, שהתפיסה לפיה האדם חף מפשע עד שהוכח אחרת היא מגוחכת בכל הקשור להאשמות בפגיעה מינית.

קביעת חפות מפשע או אשמה דורשת בדיקה מעמיקה בכל מקרה, ללא קשר למין הנאשם, והאשמים חייבים להיענש על מעשיהם. הדאגה שלי היא שחיים של אנשים עלולים להיהרס רק בגלל שהנאשם הוא גבר ולא אישה. כדי להגיב בצורה רציונלית, עלינו להכיר בכך שלפעמים גם גבר יכול להיות קורבן, בדיוק כמו יוסף התנ"כי.