כשחלק מהמצאותיו מוצגות בקומפלקס המוזיאונים של סמית'סוניין, 67 פטנטים רשומים על שמו ולמעלה ממאה המצאות נזקפות לזכותו, בן קליינרמן בן ה-91 עדיין מגלה התלהבות מדבקת במציאת דרכים לשיפור חיי הזולת, בעזרת רעיונותיו המפתיעים והיצירתיים – מהמוזר ועד לחיוני.

אין דבר שבן קליינרמן גאה בו יותר, מאשר בחלקו הייחודי בניצחונה של מדינת ישראל במלחמת ששת הימים.

באותה התקופה בן היה מהנדס ראשי ומנהל התוכנית של מצלמת KA-56 בחברת פיירצ'ילד קמרה, ובדיוק אז הם סיימו לפתח טכנולוגיה חדישה. הייתה זו מצלמה פנורמית ייחודית שהותקנה בגחונם של מטוסי קרב, אשר סרט הצילום שלה היה רגיש לגלי אינפרא אדום. יתרונם של המצלמה וסרט הצילום החדיש היה, שלראשונה יכלו מטוסי הקרב עצמם לבצע משימות מעקב ובדיקה, לצלם את פני השטח שמתחתם, ולפתח מייד את התמונות כשהם עדיין באוויר. ואז, לשוב מיידית לזירה ולהלום במטרות בדיוק מופלא. לפני ה-KA-56, תמונות ההכנה צולמו על ידי מטוסי סיור, שנאלצו לנחות ולהעביר לפיתוח את סרטי הצילום – תהליך שהותיר לאויב זמן להתארגן ולשנות סדרים בשדה התעופה, ולהציב מטוסי דמה במקום המטוסים האמיתיים.

ישראל נמצאה אז בחוסר ודאות מייסר, מוקפת בשבע מדינות שכוחן הצבאי עולה בהרבה על כוחות ההגנה המצומצמים שלה

ישראל נמצאה אז בחוסר ודאות מייסר, מוקפת בשבע מדינות שכוחן הצבאי עולה בהרבה על כוחות ההגנה המצומצמים שלה. האלוף מרדכי הוד, מפקד חיל האוויר דאז, הכניס לשירות פעיל את מצלמתו המיוחדת של קליינרמן, ה-KA-56.

כוחות הצבא המצריים התכוננו למלחמה, עם מספר מטוסים ומאות מטוסי דמה שהוכנו מעיסת נייר מצופה באספלט. מטוסי ישראל טסו מעליהם בחשאי, צילמו תמונות אינפרא אדום במצלמות החדישות, ובתוך כמה דקות טווחו במדויק את מטוסי האויב, תוך שימוש במלאי הפצצות המוגבל בו היו מצוידים.

ההפצצות המדויקות פגעו אנושות בצבא המצרי, והיוו גורם מכריע בניצחונה הניסי של ישראל. חמישה ימים אחר כך, המלחמה הסתיימה.

"אחרי המלחמה, הגיע האלוף הוד לארה"ב, למשרד שלנו, כדי להודות לנו לאחר מעשה," מספר בן, "אבל אני כבר הייתי בטקסס, עבדתי על לווין המחקר של מאדים, כך שלא הייתי שם כדי לקבל את תודותיו באופן אישי."

אב-טיפוסים

בן המציא את האבטיפוס של מברשת השיניים החשמלית של היום – רק שמבקריו אמרו אז שזה הדבר הכי טיפשי ומיותר שהם ראו בחייהם! אם אתם זוכרים את ימי נורות הפלאש החד-פעמיות, אתם יכולים להודות לבן קליינרמן על שגאל אתכם מסרבול הצילום. הוא ייצר את הפלאש הנטען הראשון, אותה טכנולוגיה שמשרתת אותנו עד היום.

בן המציא מוצר נוסף שקדם לזמנו ולסיפור ההצלחה של תוכנת התקשורת הפופולארית – סקייפ

בן המציא מוצר נוסף שקדם לזמנו ולסיפור ההצלחה של תוכנת התקשורת הפופולארית – סקייפ; טלסקן הוא טלפון קונבנציונאלי עם מסך שמאפשר לנו לראות את בן שיחנו. אבל שוב פטרו כולם את הרעיון כשטויות, להוציא מספר תחנות משטרה וכיבוי וכמה בנקים, שחשבו שהרעיון הזה עשוי להועיל להם במידת מה.

"יום אחד קיבלתי מכתב ממוסד המוזיאונים סמית'סוניין. הם ביקשו שאני אשלח להם כמה מהאב-טיפוסים שלי לתצוגה, ושלחו לי כמה ארגזים ריקים כדי לארוז אותם. ארזנו חלק מההמצאות שלי, הסענו אותן, והאנשים בסמית'סוניין היו מאוד נחמדים ומסבירי פנים."

עבודותיו עדיין מוצגות שם. וביניהן הטרנזיטייפ - הטייפ-רקורדר הנייד הראשון בעולם, שפעל אך ורק על בטריות, היה מורכב מטרנזיסטורים ופעל בשתי מהירויות. הטרנזיטייפ נבחר בתור אחת מההמצאות הגדולות ביותר של 50 השנים האחרונות, והוצג במוזיאון קופר-היואיט בניו-יורק סיטי, כשהוא חולק את אור הזרקורים עם הצלחות גדולות אחרות כמו מכונת הכביסה.

ה'סינסון' הוא קלאסיקה נוספת, שהביאה את טכנולוגיית סרטי הצילום הביתיים לשיאים חדשים, כשהוסיפה להם פס קול. לפני שהסינסון נכנס לזירה, סרטים אילמים בלבד היו זמינים לציבור. כעת, בעזרת מכשיר הסינסון, ניתן היה ללוות את הסרטים בקולות, שיפור מהותי ומבורך באותם הימים. הופעת הבכורה של המכשיר הייתה במסיבת יום ההולדת הראשונה של קיי, בתו הבכורה של בן. המסיבה הונצחה והיא מוקרנת כיום להתפעלותם של מבקרי מוזיאון סמית'סוניין – גליל סרט 16 מ"מ באורך 12 מטר, מלא בעשר דקות תמימות של חגיגת יום הולדת - המצגת החזותית-קולית האנושית הראשונה.

ב-1964 המציא בן קליינרמן מכונת א.ק.ג. ניידת וקלה במיוחד, בגודל חפיסת סיגריות גדולה. מכונת א.ק.ג. זאת, החליפה ביעילות את המכונות המגושמות שהרופאים נאלצו לסחוב איתם לביקורי בית, כפי שהיה מקובל באותם הימים.

חיישן הלב לא נתן תוצאה מודפסת; במקום זה, הוא הציג קרדיוגרף שאפשר לרופאים לעקוב אחר עקומת פעימות הלב של חולים עם תעוקת חזה, כדי לאבחן במהירות את הבעיה. כשמכשיר הקרדיו-סנסור נכנס לשוק, הערים ניו-יורק ואטלנטה רכשו מיידית מאות יחידות. בצל המלחמה הקרה, ראשי הערים שחששו ממתקפה גרעינית רוסית, רצו להיות מוכנים לאפשרות המזעזעת של רופאים המגיעים לזירת אסון, ונאלצים להבחין במהירות בין קרבנות שעדיין חיים לבין אלה שכבר מתו.

הגנרלים קלארק ואייזנהאואר

חברת קודאק עבדה איתו על פיתוח פטנט שיאפשר לייצר סלילי הקלטה מגנטיים בלתי ניתנים לשינוי, וכך למנוע הקלטה מחדש שיכולה לשמש למטרות פשע. "כשג'ון קנדי עדיין היה בתפקידו, לקחנו נאום שלו, והקלטנו את קולו על סרט מגנטי 16 מ"מ. קנדי אמר: 'לעולם לא נפציץ ונתקוף את קובה'. בדרך בה עובד פסקול מגנטי רגיל, היה קל מאוד לשנות את דבריו ל: 'נפציץ ונתקוף את קובה'. המערכת שבנינו איתרה מיד את המילה המחוקה 'לעולם'. וכך הראינו לעולם מה יכול לקרות."

בפעם הבאה שאתם צופים בתחזית מזג האוויר, תוכלו לראות המצאה נוספת של בן קליינרמן בהופעה חיה, "המסך הירוק", שנבנה על ידי חברת Federal Manufacturing and Engineering עבור CBS כמערכת להקרנות רקע.

במשך מספר שנים, בתקופת מלחמת העולם השנייה, בן עבד גם כצלם שדה אישי של הגנרלים קלרק ואייזנהאואר, הוא נסע עמם ברחבי איטליה ואוסטריה והנציח את פרטי הפרטים בחייהם. הוא התחכך בעשירים והמפורסמים בתוקף סמכותו כצלם צבאי, והשתתף בכל האירועים הדיפלומטיים.

עבדתי עם אייזנהאואר, ואפילו יצאנו לראות את קן הנשרים של היטלר באוסטריה

"הוקציתי לגנרל קלרק למשך ארבע שנים בקירוב, וליוויתי אותו בכל ימות השבוע, וכשקלרק עזב, עבדתי עם אייזנהאואר, ואפילו יצאנו לראות את 'קן הנשרים' של היטלר באוסטריה."

בימים בהם יצא בן עם אשתו לעתיד, הוא הביא אותה לפנטגון כדי לראות את הצילומים שלו; והיא התרשמה עמוקות. הוצגו בפניהם אלפי תמונות רשמיות שבן צילם. בחדר העגול שבפנטגון היה מבחר של תמונות גדולות יותר. לצד צילומו המפורסם של ג. רוזנטל של הדגל המונף על איוו-ג'ימה, זירת הקרב העקוב מדם בין צבא ארה"ב והצבא היפני, נמצאה תמונה שצילם בן ובה שולחן הקפה של היטלר ב'קן הנשרים', חתומה על ידי הגנרל אייזנהאואר ושבעה גנרלים נוספים.

הכל נשאר במשפחה

חייו של בן קליינרמן לא היו קלים. בשנת 1981, הוא חלה בתסמונת גיאן בארה, הדומה בטבעה לפוליו. בעוד שרבים מקרבנות המחלה הולכים לעולמם, ריאותיו של בן לא נפגעו אבל הוא לקה בשיתוק מוחלט ויכול היה להניע רק את עפעפיו. במשך שבעה חודשים, הוא לא נע ותיקשר אך ורק עם משפחתו על ידי מצמוץ. אבל הוא אף פעם לא התלונן.

גבריאל (גיל), בנו של בן, בנה מכשיר פיזו-אלקטרי – מחוון רגיש למגע שאִפשר לבן לאותת, ברגע שבוהנו השמאלית התחילה לתפקד – ובית החולים התיר את המכשיר לשימושו של בן (תלותו של בן בחמצן לא אפשרה להציב בקרבתו שום מכשיר שעלול ליצור ניצוצות).

בן הצליח להחלים לחלוטין. שפע הפטנטים שלו, למרות שטופחו בהמון אהבה ומאמץ, חיוורים יחסית לאהבתו האמיתית – שלושת ילדיו, קיי, גבריאל וג'ני, ואשתו בת ה-63, מרג'רי, השותפה להתלהבותו להמצאות.

"תמיד ניסיתי לערב את אשתי במה שהמצאתי – כל כך הרבה דברים הם רעיונות שלה. היא נותנת לי המון השראה."

בן מרגיש שהוא באמת הותיר את חותמו על העולם ונהנה מאוד מעבודתו, ועוד יותר מגילוי החוכמה האלוקית המדהימה, שיכול היה להתברר רק כעבור שנים רבות: גבריאל, בנו של בן, סגן נשיא ארגון אש התורה ירושלים, יושב במשרדו הצופה על הכותל המערבי, ששוחרר ב-1967 בעזרת הטכנולוגיה של אביו.