רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

על כסף ועל מה שחשוב בחיים

ז׳ בשבט ה׳תשס״ט ז׳ בשבט ה׳תשס״ט 01/02/2009 | מאת הרב הדר מרגולין

הכסף חשוב, תועלתי, יש לו משמעות, אבל אסור שהוא יהיה ערך בפני עצמו, ושהוא יגדיר את המהות של אדם.

פרשת מיידוף השאירה את רישומה.

זכור לכם בודאי – אנשים השקיעו את כספם (הרבה הרבה הרבה מכספם) אצל אדם ושמו ברנרד מיידוף, ואז ביום אחד, נעלמו חמישים מיליארד דולר. פשוט התאדו.

פוף!

הרבה אנשים איבדו המון כסף. אני לא אחד מהם. ולכן אני יכול להציע איזו פרספקטיבה, איזה לקח מן הנושא, שקל לדבר עליו וקשה הרבה יותר ליישם אותו. אני יודע שאם אני הייתי מפסיד שם – היה קשה גם לי לחיות את מה שאני כותב עליו, ולכן דווקא רציתי לכתוב מנקודת מבט של מי שלא היה מעורב – בכך אוכל לכתוב דברים אובייקטיביים.

כואב הלב כשכל כך הרבה כסף אבד. חבל.

את המילה "חבל" אפשר לומר על הרבה דברים בחיים. חבל על חלב שנשפך, חבל על כסף שאבד, חבל גם על חיים שלא נוצלו כראוי.

אך על מה יותר חבל?

סיפר לי ידיד שלי, שהרבה מחבריו הקרובים הם משקיעים מקצועיים בבורסות העולם. הוא הסביר לי את הטרגדיה של המשבר הפיננסי הגדול לא במונחים של כסף, אלא של חיים.

היתה כאן קריסה מוחלטת של עצם מהות ה'אדם' שבהם

כי רבים מן האנשים שם, ראו את הזהות העצמית שלהם בהתאם למשכורת השמנה שקיבלו, בהתאם להצלחה שלהם בשוק ההשקעות. כשהם איבדו את כספם, לא היה כאן רק הפסד של כסף, לא רק כמה מיליונים הלכו; היתה כאן קריסה מוחלטת של עצם מהות ה'אדם' שבהם, של הצורה בה הם היו מסתכלים על עצמם.

זו באמת כבר טרגדיה שלא ניתן לאמוד במספרים.

אני עדיין לא זכיתי להיות מיליונר (דגש על 'עדיין'...) וממילא, מעולם לא היה לי את הניסיון הגדול הזה, לראות את הזהות העצמית שלי במונחים כלכליים. אני יודע שכסף בא וכסף הולך (ומהניסיון שלי: בעיקר הולך).

אך מה לעשות, צריך לשנן לעצמנו שוב ושוב את האמת הבסיסית הזאת: הכסף חשוב, תועלתי, יש לו משמעות, אבל אסור שהוא יהיה ערך בפני עצמו, שהוא יגדיר את מהותו של האדם. זוהי נקודת מבט שקל הרבה יותר להחזיק בה כאשר אין הרבה כסף, וכל כך קשה לשמר אותה כשהמיליונים זורמים.

אני נזכר במעשה שסופר אודות יהודי אחד שביתו נשרף, וכל חפציו עלו באש. אותו היהודי הלך מיד לחנות, ובכסף המועט שנותר בכיסו קנה קצת 'משקה', כיבד את חבריו בשתיית 'לחיים', ובירך בכוונה 'שלא עשני גוי'. כששאלוהו חבריו מה קורה כאן, ומה פשר השמחה הזו כשביתו וכל רכושו אבדו, כך הוא השיב: אילו הייתי גוי, הרי שכשביתי נשרף – היה גם אלהי נשרף עמו. ועתה מה טוב חלקי, שגם כשנשרף ביתי – קשור אני בכל נימי לבי אל לא-לוהים שלי!

אני עדיין אתכם, אנחנו באותה סירה. אני לא בז לכסף, ואני מוכן אפילו להתחייב שאמשיך לקנא בעשירים שיש להם הכל (האמנם?). אבל אני מאד מקווה שלעולם לא יהיה הפן הפיננסי של האדם תחליף בעיני לערכים אמיתיים, ערכים של נצח.

ערכים של אפשרות לגמול חסד, להיות אדם טוב יותר, למצוא ייעוד נעלה ואמיתי בחיים.

כסף נקרא 'כסף' מלשון כיסופים, כי טבעו של האדם להיות נכסף להשגתו. אך כדאי למתן את הרצון הזה, להעמידו בצל במקום ובמינון הראוי, ואת הכיסופים האמיתיים והחזקים ביותר להפנות לערכים אמיתיים כפי שתוארו לעיל.

הכסף ממילא הוא זמני וארעי – אחד הלקחים שלימד אותנו ברנרד מיידוף.

מאמר בנושא קרוב:
האם יש לנו חלק בהונאת מאדוף?
למי ששואל 'איך יכול היה לקרות הסקנדל הזה של ברני מאדוף?', יכולה להיות רק תשובה אחת – בעיני יותר מידי יהודים בדורנו, כסף יותר חשוב מערכים.

 



 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן