מדינת ישראל בת 58, אבל אנחנו עדיין נלחמים על קיומנו. גם בלי דברי המומחים, כולנו מבינים שהפסקת האש בלבנון היא הפוגה זמנית בלבד; מביני דבר לימדו אותנו ששלום בר קיימא במזרח התיכון הוא חזיון תעתועים.
הכרזת העצמאות בשנת 1948 הגדירה את מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין בעולם מדינה נוספת המגדירה את עצמה במונחים של דת. יש מדינות רבות שבהן רוב האוכלוסייה מוסלמית או נוצרית, אבל לנוצרים אין זכות שיבה לאנגליה, צרפת או ארצות-הברית; גם מצרים או איראן לא יקבלו בזרועות פתוחות כל מוסלמי שהוא. לעומת זאת, לכל יהודי יש זכות לשוב ארצה, ואם רק יבקש, יוכל גם להפוך לאזרח ישראלי. מדוע? משום שישראל היא המולדת היהודית ומקום המפלט ליהודי העולם כולו.
נושא זה מעורר מחשבה, אך הוא גם מעמיד בפני העם היהודי אתגר קשה מאוד: כיצד להגדיר יהודי. מגוחך לכנות את עצמך 'מדינה יהודית', אם אין לך רעיון ברור מה זאת אומרת להיות יהודי... אבל זה בדיוק המצב שלנו.
פרספקטיבה היסטורית
כדי לבחון את הבעיה מנקודת מבט יהודית, אנחנו זקוקים למעט פרספקטיבה היסטורית.
ביציאת מצרים, לפני כ-3,000 שנה, מנתה האוכלוסייה היהודית הכוללת למעלה ממיליון איש. אילו היה הכל מתנהל באופן טבעי, עם ישראל היה צריך לדמות היום בגודלו לאוכלוסיית סין; אבל בעולם כולו חיים כיום רק 14 מיליון יהודים.
אין ספק שאי ההתאמה המספרית האדירה הזאת נובעת בחלקה מההיסטוריה עקובת הדם של עמנו, אבל רוב השחיקה המספרית שלנו נובעת מ"נשירה". במהלך רוב שנות ההיסטוריה המתועדת, נדרשה מידה רבה של הקרבה עצמית כדי להיות יהודי, ויהודים רבים פרשו, אם בכפייה, ואם כאשר הופיעה ההזדמנות.
אנחנו חבים את המשכיותו של עם ישראל, וממילא גם את קיומה של מדינת ישראל, ליהודים שבחרו להישאר בחיק היהדות לאורך הדורות.
בשנת 1492, לדוגמא, כאשר עמדו יהודי ספרד מול הבחירה בין המרת דת לגירוש, שני-שליש מהם העדיפו להמיר את דתם על פני יציאה לגלות. אמנם כפי שקבעה לאחר מכן האינקוויזיציה, המרת-דת זו לא הייתה יותר ממס שפתיים, אך למרות זאת, במשך הדורות, יהודים אלה נעלמו לחלוטין. חמש מאות שנה חלפו מאז, וכיום לא ניתן להבחין בין צאצאיהם של אותם אנוסים לבין הספרדים המקוריים.
אנחנו חבים את המשכיותו של עם ישראל, וממילא גם את קיומה של מדינת ישראל, ליהודים שבחרו להישאר בחיק היהדות לאורך הדורות, ולשלם את מחיר היותם יהודים בעולם עוין. ההוכחה האחרונה למחיר האדיר של "להיות יהודי" הייתה השואה, תופעה חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית. לא שרצח עם הוא דבר נדיר, אבל רצח עם שיטתי בקנה מידה גדול כל כך, כאשר בין הקבוצות הגזעיות העוינות אין שום מחלוקת טריטוריאלית שתגרום לאלימות – לזה אין שום מקבילה היסטורית.
דווקא לשואה יש קשר מיוחד להקמתה של מדינת ישראל. רגשות האשמה הקולקטיביים, וזעזוע אומות העולם לנוכח גודל הזוועות שבוצעו נגד העם היהודי, היו הנתון העיקרי שעמד מאחורי הכרת האומות המאוחדות בצורך להקים מדינה יהודית. לרגע קצר, הכירו עמי העולם בנחיצותו של מחסה ליהודים. מדינת ישראל הייתה תשלום עבור הדם היהודי – דמם של ששה מליון קרבנות השואה, כמו גם כל הדם היהודי שנשפך באלפיים השנים האחרונות.
ישראל של ימינו
רוב הישראלים החיים כיום בארץ הם חילוניים, ורואים את עצמם כחלק מהעולם המערבי; שאיפותיו של הישראלי המודרני זהות, פחות או יותר, לשאיפותיו של אדם מערב-אירופאי או אמריקאי. טיול ברחובות חיפה או תל-אביב אינו שונה באופן מהותי מטיול ברחובות מנהטן, לוס-אנג'לס או טורונטו. אולי המכוניות והבניינים פחות גדולים, אבל האנשים נראים וחשים אותו דבר; רק השפה היא עברית ולא אנגלית.
האם יהודי הדורות הגיבורים מסרו את נפשם כדי ליצור מהדורה דוברת-עברית של ניו-יורק?
האם לשם כך היו כל שפיכות הדמים, הסבל וההקרבה במשך אלפיים השנים האחרונות? האם זהו שיאה הראוי של המורשת היהודית האדירה? האם יהודי הדורות הגיבורים מסרו את נפשם כדי לשמור על אמונתם ולדבוק בעקשנות , כדי שצאצאיהם יוכלו ליהנות מ"חיים טובים" בארץ הקודש, וליצור מהדורה דוברת-עברית של ניו-יורק?
ישראל המודרנית אינה שיאה של ההיסטוריה היהודית. היא אולי צעד לקראת הגשמת ייעודנו, אבל לנוכח העובדה שאין שום דבר יהודי במיוחד בחיפוש עליז אחר "החיים הטובים" תחת הגנתו המתמידה של צה"ל, ברור שיש לנו דרך ארוכה מאוד לעבור, בטרם נגיע לתכלית ההיסטוריה היהודית.
תשובת הא-ל
בסיני נכרתה עמנו ברית, והיא לא תיתן לייעוד היהודי שלנו לגלוש לאבדון. אם המצב הנוכחי בישראל לא יצליח להצדיק את קיומה של מדינה יהודית, ההשגחה העליונה תגיב באופן מתוכנן ויזום, כדי להעביר את המסר הברור אשר לו זקוק העם היהודי. עם ישראל לא יורשה לחיות סתם כך בשלווה כאן, בארץ הקודש, כאשר ממתינה לו שיחת התעוררות.
יהודי העולם, ובייחוד יהודי ישראל, ייאלצו לעמוד מול שאלות יהדותם ולהשליך אותן על משמעות החיים במדינה יהודית. ומתי אנחנו נאלצים להתמודד עם נושאים קיומיים אלה? – כאשר נדרש מאיתנו לשלם מחיר על היותנו יהודים במדינה יהודית.
יהודים הם עם בלתי רגיל. כשאני נתקל באנשים שאינם יהודיים, אני תמיד מנסה לברר אם יש להם מושג כלשהו כמה יהודים יש בעולם. התגובה הרווחת היא 'מאות מיליונים', וזה בסך-הכל נשמע לי הגיוני. תגידו אתם, מי היה מאמין שעם שמהווה פחות מאחוז מאוכלוסיית העולם, יכול להשיג כל-כך הרבה? יהודים זכו בשלושים אחוז מפרסי הנובל במדע. חלק ניכר מההתפתחות האינטלקטואלית של המאה ה-20, הונעה על ידי רעיונותיהם של שלושה הוגים יהודיים: אלברט אינשטיין, זיגמונד פרויד וקרל מרקס.
העם היחיד בעולם שאינו מבין עד כמה הוא מיוחד – הוא העם היהודי.
היהודים מהווים חלק משמעותי משכבת האינטליגנציה בעולם המפותח, וחלקם היחסי בשכבה זו עולה בהרבה על חלקם היחסי באוכלוסיית העולם: הם רופאים, עורכי דין, פרופסורים, סופרים ועוד. באוניברסיטאות יוקרתיות הם מהווים אחוז ניכר מכלל הסטודנטים. היהודים עומדים בחזית הפילנתרופיה בעולם המערבי. הם הצליחו להקים מחדש את המדינה היהודית לאחר הפסקה של 2,000 שנים, ולהחיות שפה מתה – שני הישגים חסרי תקדים בהיסטוריה העולמית.
העם היחיד בעולם שאינו מבין עד כמה הם מיוחדים – הוא היהודים עצמם. הרצון להשתלב ולהיות כמו כל השאר, מונע מאתנו להתמקד במשמעות יהדותנו, ולהגיע להבנה ברורה מה זה אומר 'להיות יהודי'. אם היהודים זהים ליתר העמים, אז קיים רק צורך מועט להגדיר 'מהו יהודי'. נראה שעלינו להזכיר לעצמנו שיש לנו משימה היסטורית ייחודית החיונית לביטחוננו ולרווחתנו המבדילה אותנו מכל שאר העולם. עלינו להבין את המשימה הזאת ולהגדיר אותה בבירור. לכן, ההשגחה העליונה תעמיד מולנו מצבים מעוררים, מטלטלים, בכל פעם שבה נגלה סימני התעלמות מיהדותנו וזניחה של משימנו.
עימות
אין ספק שהטרוריסטים נושאים במלוא האחריות על מעשיהם המרושעים. מיותר לומר שכל מי שמבצע מעשי זוועה 'בשם האלוקים', יסבול בסופו של דבר מהתגמול המגיע לו. אך יחד עם זאת, הבה נעיף מבט אל מאחורי הקלעים, על המהלך האלוקי שמאפשר את קיומם של שליחי החורבן הנלהבים.
המחבל המתאבד שמפוצץ אוטובוס, ומחבל של החיזבאללה שמשגר טילי קטיושה על אנשים חפים מפשע בכוונה מוצהרת להרוג יהודים רבים ככל האפשר, הם מעוררים רוחניים רבי עוצמה. הם מאלצים אותנו לעמוד מול השאלה הקיומית של יהדותנו - למה אנחנו? למה נגזר עלינו לסבול שפיכות דמים, תמיד, ולא משנה כמה שאנחנו מנסים להיות אחראיים והוגנים, וכמה שאנחנו מוותרים? למה צריכים, בעולם של ימינו, שבו התבצרו סוף-סוף זכויות האדם בכל המדינות המפותחות – לשמור על מובלעת יהודית במזרח התיכון במחיר כבד כל-כך? אם אנחנו באמת לא שונים מיתר העמים, האם שווה להקריב את חיי ילדינו כדי לשמור על קיומה של מדינה יהודית? אולי עדיף שנעבור לארצות הברית או אירופה?
על פי התודעה היהודית, לעולם אין ברכה בבורות, גם כאשר הידיעה עצמה נושאת בחובה מכאוב.
האלוקים לא יניח לנו להתעלם מהשאלות הללו. עם ישראל חתם על ברית כבדת משקל, להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". ההתחייבות הזאת היא האמנה החברתית שלנו; היא מגדירה את מקומנו בעולם כנציגיו של המסר האלוקי, וזה נכון במיוחד לגבי ארץ ישראל. ההבטחה האלוקית לאברהם, לתת את הארץ לצאצאיו, מותנית בבירור בשמירת הברית הזו – "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו" (בראשית י"ח, י"ט).
אכן, יש סיכוי לשלום במזרח-התיכון, אבל הוא לא יגיע בכוח הזרוע. אבותינו שהוגלו מהארץ פעמיים ידעו זאת היטב, וההשגחה האלוקית נהגה בהם בחומרה רבה יותר מזו שהיא נוהגת בנו. במקום לשלוח אליהם קריאת התעוררות, ההשגחה גרשה אותם לגמרי.
לעומתם, נראה שאנו כיום איננו מודעים לצורך להחזיק בבריתו של אברהם כדי לזכות ולהחזיק בארץ הזאת. נראה כי ההשגחה לא תגרש אותנו; היא תשלח לנו מכות שיעוררו אותנו לברר סדרה של שאלות חודרות נפש, אשר, אם יילקחו אל הלב, יוכלו להביא לשינוי אמיתי.
אין ספק שזה כואב, אבל המכה היא לא רק מכה. על פי התודעה היהודית, לעולם אין ברכה בבורות, גם כאשר הידיעה עצמה נושאת בחובה מכאוב. מתוך מעשיו של האלוקים, עם ישראל לומד. וכאשר יופנם השיעור, יגיע סוף סוף שלום בר-קיימא.
(12) ידידיה דחבש, 3/10/2008 01:46
ליהדות יש את הכלים להביא להודנה ארוכת טווח
אם הפרהסיה של המדינה תיהיה יהודית ולא חילונית,למוסלמים יהיה פחות קשה לבלוע את קיומנו במרחב שלהם,ועיקר מאבקם העולמי מתמקד בכופרים ששמו את האדם במרכז תחת הקל.
מספיק לנסות לפטור בעיות דתיות בכלים דיפלומטים חילונים נאורים,זה לא מצליח כי אן לדרך הזו פתרון לבעיות של המוסלמים,ורק יהודים מאמינים עים כלים דתיים יוכלו בעזרת ה'' לפתור זאת.
(11) דוידי מלכיאל, 23/10/2006 14:59
הסיכוי לשלום
המוסלמים מאמינים שהיהודים חטאו ואלוהים עזבם והמיר אותם למוסלמים כעם בחירה כל זמן שהיינו בגלות היתה כביכול הצדקה לטענתם ,אולם עצם שיבתנו לארץ ישראל מהוה הכחשה לקיומם כעם .לכן לא יכול לשרור שלום לעולם בין עם ישראל למדינות ערב ואני מחכון לשלום אמיתי . רק השמדת עמלק מצד אחד. ואחדות בין כל הפלגים בעם . המשך העצמה המדעית והטכנולוגית בשילוב עם מורשתנו היהודית בסובלנות ,וניסיון להקשיב לזולת ןלכבד את השונה בחברה פלוראליסטית בריאה עשויים לקרב לשלום והשלום האמיתי יבוא ממרומים שהרי עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום.
(10) , 3/9/2006 08:59
ללאה מס' 8
התשובה פשוטה.
באחרית הימים, כאשר העם היהודי יחיה על פי ייעודו יהיה מקום לכולם ולא יהיו מלחיות ולא יהיה רוע "וכיתתו חרבותם לאיתים" וישבו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"
(9) אנונימי, 2/9/2006 12:08
מאמר חסר ניצוץ אלוקי
אין סתירה בין רוח וכוח. אנחנו צריכים רוחניות רבה אבל לא נתבייש בכוח. ההסטוריה היהודית מלאה מעשי גבורה של יחידים ושל רבים.
אסור לשכוח כי אנו נלחמים עכשיו נגד מוסלמים שהם אנשי דת. אותם מוסלמים מאמינים באל אחד. הם בטוחים שאלהים עומד לצידם כפי שאנו מאמינים שאלהים עומד לצידנו (לא ינום ולא ישן שומר ישראל). הם חדורי אמונה לא פחות מאיתנו. הם מוכנים להקריב את חייהם על מזבח אמונתם (ראה תופעת השהידים)..
תופעת השהידים זרה לרוח היהדות (ראה עקדת יצחק וקדושת החיים). יחד עם זאת נראה לי כי כותב המאמר טועה כאשר הוא מבדיל בין יהודים חילוניים לבין יהודים שומרי מצוות. ביהדות אין אבחנה כזו והיא מסוכנת ביותר. כולנו יהודים. אנו חייבים לחזק גם את הרוח וגם את הכוח.הוצאת היהודים החילוניים מתוך המחנה היא טעות גדולה, חסרת אחריותומזיקה לעניין היהודי.
(8) leah, 2/9/2006 11:26
אמונה
שלום
בעיקבות הכתבה יש לי מס שאלות
מקווה לקבל תשובות
מה אותה משמעות יהודית?
מהו יהודי-מהי המשימה לא מובן לי
כיהודי שנישאר בארץ ולא עוזב ושומר על מיצוות ,העם היהודי עדיין ממשיך לשלם מחיר יקר
אם כל היהודים ברחבי העולם ישובו למדינת ישראל:
1)האם יש מקום גיאוגרפית לכולם?
2)האם זה יפתור את בעיות האלימות נגדנו?
3)ועל איזה שינוי מדובר בכתבה זו?
4) חזרה כללית בתשובה שלא יהיה ולו חילוני אחד במדינת היהודים?
קראתי הרבה כתבות על השינוי המיוחל אבל לא קראתי בשום מקום מהו השינוי !!!!
תודה לאה
(7) אליהו ה., 2/9/2006 00:42
המאמר מצויין - אך המסקנה איננה התקרבות לדת כי אם התקרבות לבורא עולם
מטרת המאמר מצויינת , לעורר את עם ישראל לתפקיד אשר נועד לו ובחר לבצע.אנו עם מיוחד עם משימה חשובה - להראות את האור לגויים. מה פרוש? פרוש שאנו צריכים להתחיל ביישום המצווה הגדולה ביותר "ואהבת לרעך כמוך" , קודם בתוך עם ישראל ואח"כ בין כל עמי העולם. אין כאן כוונה לחזרה בתשובה, אלא להתחיל להפיץ את האהבה והחמלה שהיא המתנה הגדולה ביותר שקבלנו מבורא עולם. אנו צריכים להבין שכמו שכל תאי גופנו מרכיבים אותנו ואנו אוהבים כל תא בגופנו, כך כל הבריאה מרכיבה את הבורא כלומר כולנו כל עם ישראל וכל עמי היקום היננו תאים ב"גופו" של הבורא. וכמו שכל תא איננו מתקיים אלא על מנת לשרת את התאים האחרים ומי שמשנה דפוס התנהגות בסיס זה בטבע הופך לתא סרטני, כך או צריכים לחיות על מנת לתת לאחרים כי אנו נחיה ממה שאחרים יתנו לנו - או בקיצור " ואהבת לרעך כמוך".
וכמו שנאמר בכותרת, אין הכוונה להתקרב לדת, היות והדת אמנם קוראת ל"ואהבת לרעך כמוך" אך הדתיים אינם מקיימים זאת, ולדוגמא ראו את ההפרדה שנוצרה ביננו, כי בקיום אמיתי של "ואהבת לרעך כמוך" בכל אחד יש ניצוץ מהבורא ולכן כל אחד יכול לברוא לעצמו את המציאות ללא מתווכים , וללא רבנים שיתווכו בינו לבין אלוהים.לכל אחד גישה ישירה לבורא עולם הנמצא בתוכו, וע"י נתינה מתמדת משיג את אושרו ואת קיום יעודו.
בנוסף, עלינו להבין שעלינו גם להפיץ את הידע שניתן בידנו - המפתח להבנת הבריאה ועולמנו- הנמצא בקבלה ובייחוד בקבלת האר"י. עכשיו הגיע הזמן ללמד קבלה את כל העם ואת כל העמים. זהו הזמן בו הנשמות היורדות לעולמנו בשלות ומוכנות ללמוד קבלה לפני גיל 40 ואין חשש מהכניסה לפרד"ס. הידע הנמצא בקבלה איננו קשור לדת או למצווה כלשהיא, כי אם מכיל ידע על העולמות העליוניים ועל העולם האמיתי שאיננו יכול להתפס על ידי חמשת חושנו אלא אם נפתח את החוש הנוסף - העין השלישית והרביעית למימדים הנוספים.
בקיצור חברים, "ואהבת לרעך כמוך" , התחברות לניצוץ הבורא שבתוך נשמתך, ללמוד קבלה ולהפיץ את הידע. זהו עיקר יעודנו הבסיסי של כל אחד מאיתנו כאן!
(6) יעל רדלר, 31/8/2006 09:38
תשובה לזאב - מס' 5
כוונת המחבר היתה, שאם אנשים יהודים לאורך הדורות היו שוכחים את התורה וארץ ישראל לא היה לנו לאן לשוב, כי לא היינו יודעים לבקש את ישראל.
גם כיום, אם לא הטיעון של התנ"ך, איזה זכות יש לנו על המדינה - אפילו שרוב התושבים חילונים?
(5) זאב, 31/8/2006 05:48
שמירת הזהות היהודית אחרי השואה
במהלך המאמר כתבתם כי "אנחנו חבים את המשכיותו של עם ישראל, וממילא גם את קיומה של מדינת ישראל, ליהודים שבחרו להישאר בחיק היהדות לאורך הדורות, ולשלם את מחיר היותם יהודים בעולם עוין. ההוכחה האחרונה למחיר האדיר של "להיות יהודי" הייתה השואה, תופעה חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית."
לכאורה לאחר השואה היו מאות (פחות או יותר) שעזבו את הדת בצורה שהתבטאה באתאיזים ו/או התבוללות בכל מיני זוויות.
נ.ב. למערכת: באם לא תפרסמו את ההודעה, אשמח אם תשלחו לי תשובה במייל.
(4) אלי, 30/8/2006 03:03
מאמר מצויין
באמת יש הרבה אנשים במדינה שעוד לא הבינו כמה אנחנו מיוחדים
כולם רודפים אחרי כבוד, עושר, הערצה וכו'
הלוואי ושזה יפסק, וכל עם ישראל יתאחד וכולם יהיו ביחד!
כי אחרי הכל, אין לנו מדינה אחרת...
לא משנה לאן תלך, בכל העולם ישנאו אותך כי אתה יהודי.
צריכים להיות מאוחדים כולנו
להתחזק ולהתקרב לקדוש ברוך הוא!
ובעזרת השם אם זה יקרה הוא יעזור לנו
(3) כהן שמואל, 28/8/2006 00:47
אני חושב
יישר כוח על המאמר.לדעתי המנהיגים הדתיים
צריכים לצאת בראש חוצות ולפרסם את הדברים האלה.מה שלדעתי הם לא עושים.התקשורת היום מאוד מפותחת וניתן להגיע להמון אנשים שאין להם נגיעה בדת.ובהסטוריה היהודית
(2) רן ירושלים, 27/8/2006 15:31
מאמר טוב מאוד אבל מטעה מאוד
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה בגהות השם -איננו מבינים מה הוא רוצה מאיתנו או יותר נכון אנו בוחרים להתעלם מהאחריות הזאת כי זה יותר נוח לנו "החיים השקטים".
אנו צריכים לבנות את בית המקדש ולהפיץ את תורתו של השם כי הרי כל יעודנו בעולם הוא לאחד אותו ואנו איננו יכולים לעשות זאת בלי בית מקדש .
הרי עזרא לא חיכה שבית המקדש יקום לבד הוא הלך ובנה אותו
השם אמר לאברהם כי משימתו וגם משימתנו בעולם היא אחת "ונברכו בך כל משפחות האדמה" ונברכו למי שלא יודע זה לאחד כמו בחקלאות .
לכן אנו צריכים לנצח את אוייבנו ולנקות את הר הבית מחילול השם ולבנות את בית המקדש כבר אתמול
(1) מ. יהונתן, 27/8/2006 08:48
יישר כוח!
יישר כוח על המאמר שעוזר להבין את משמעות העם היהודי ואת הקורה אותו לאורך הדורות.