רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

ניצחון החנוכה

כ״ד בכסלו ה׳תשס״ו כ״ד בכסלו ה׳תשס״ו 25/12/2005 | מאת ג'ף ג'קובי

חנוכה נקבע כדי להנציח את ההפך הגמור מטמיעה תרבותית.

מכיוון שבדרך כלל חל חנוכה בדצמבר, מחשיבים אותו לפעמים בחו"ל כ'חג המולד היהודי'. מובן שהוא לא. ובכל זאת, לא תהיה זו טעות לומר שהסיבה לפופולאריות הרבה של החנוכה - בעיקר באמריקה, שבה זה החג שהכי הרבה יהודים חוגגים, אחרי פסח ויום כיפור - נובעת בהחלט מקרבתו בזמני השנה לחג המולד.

חנוכה נחשב תמיד מעין 'חצי חג' - שמח, אבל על אש נמוכה. בארצות הברית הוא הפך למשהו גדול יותר וזוהר יותר בתגובה לחג המולד, שהופך כל דצמבר לחגיגה זוהרת של מסיבות חורף, קישוטים ומוסיקה. מתוך משיכה לשמחת התקופה - כשהם לא רוצים שהילדים שלהם ירגישו שהם נשארים מחוץ לכל השמחה וקבלת המתנות - התחילו יהודי אמריקה של המאה העשרים לעשות מחנוכה הרבה יותר ממה שעשו אי פעם אבות אבותיהם. היום, חנוכה מבוסס היטב כחלק מ"תקופת חגי סוף השנה", מושלם במסיבות, עיטורים ומוסיקה משל עצמו. המעמד המשופר שלו נוצר הן בגלל כוח המשיכה העז של תרבות הרוב האמריקאי, והן בגלל פתיחותה הבולטת של החברה הזאת לאמונה היהודית ולמנהגיה.

למרבה האירוניה, חנוכה נקבע בעצם? כדי להנציח את ההפך הגמור מהטמיעה התרבותית. ההפך הגמור מהרצון "להיות כמו" תרבויות אחרות עם חגים אחרים. יסודותיו נעוצים לפני כמעט אלפיים ומאתיים שנה, במרד היהודי המוצלח נגד אנטיוכוס, אחד משושלת השליטים היוונית-סורית, ששלטה על חלקה הצפוני של האימפריה המתפוררת של אלכסנדר הגדול. אלכסנדר כיבד את הדת המונותאיסטית של היהודים, אבל אנטיוכוס היה נחוש בדעתו להשליט את ההלניזם, על אליליותו ותרבות הגוף שלו, בכל תחום ריבונותו. כשנתקל בהתנגדות ביהודה, הוציא את היהדות אל מחוץ לחוק.

היו יהודים שקידמו בברכה את הצו החדש, ונטשו את אלוקי אבותיהם ואמונתם. אלה שלא, נענשו באכזריות.

שמירת שבת, ברית מילה, ולימוד תורה נאסרו בעונש מוות. פסל של זאוס הוצב בבית המקדש בירושלים וחזירים הוקרבו לפניו. היו יהודים שקידמו בברכה את הצו החדש, ונטשו את אלוקי אבותיהם ואמונתם. אלה שלא, נענשו באכזריות. כותבי העתים מאז מביאים את סיפורה של חנה ושבעת בניה, שנאסרו על ידי חיילי אנטיוכוס וצוו בזה אחר זה להשתחוות לפסל. כל אחד מהבנים סירב בתורו, ועונה עד מוות לעיני אמו.

המאבק להחזרת האוטונומיה היהודית התחיל בשנת 167 לפנה"ס. בעיר מודיעין, סירב כהן זקן בשם מתתיהו לפקודה יוונית להקריב קרבן לפסל. כשצעד יהודי משומד קדימה מרצונו כדי למלא את הצו, הרג אותו מתתיהו וניתץ את המזבח. ואז יצאו הוא וחמשת בניו להרים, ופתחו בלוחמת גרילה נגד צבאות האימפריה.

עם פטירתו של מתתיהו עברה ההנהגה לבנו השלישי, יהודה המכבי. קבוצת הלוחמים שלו הייתה קטנה מאוד, ועם זאת הם זכו בניצחונות ניסיים בזה אחר זה. בשנת 164 הם שיחררו את המקדש, שאותו ניקו, טיהרו והקדישו מחדש לעבודת ה'. ביום ה-25 (כ"ה) בחודש כסלו, הודלקה המנורה - מנורת הקנים שמסמלת את נוכחות שכינת הא-ל. במשך שמונה ימים חגגו המוני יהודים את חנוכת המקדש ואת שיקומו. על פי ספר המכבים, כל האנשים נפלו על פניהם כשהם מהללים ומודים לשמים על שמטרתם הושגה.

אולם, למען האמת, מטרתם לא הושגה במלואה - עדיין לא. המלחמה נמשכה במשך שנים. היהודים לא הצליחו להשיג שליטה על אדמתם עד לשנת 142 לפנה"ס. מבחינה גיאופוליטית, רק אז הגיע הניצחון האמיתי.

אבל חנוכה הוא לא עניין של כוח פוליטי. וגם לא עניין של ניצחון צבאי. חנוכה אפילו לא בא לציין את חופש הדת והפולחן שלו זכו היהודים, למרות העובדה שמרד המכבים מציין את הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה קם עם להילחם נגד רדיפות דת.

מה שחג החנוכה מנציח בלב, הוא הכמיהה היהודית לאלוקים, לקדושה האינטנסיבית במקדש ובעבודתו. הבסת היוונים הסוריים הייתה פלא, אבל האקלים הרוחני האמיתי של מרד המכבים, נוצר כשהמנורה הודלקה מחדש וכשניתן היה לחוש שוב בשכינת הא-ל בתוך עמו.

חנוכה הוא החג היהודי היחיד שאינו מופיע בתנ"ך, והיחיד ששורשיו נעוצים במערכה קרבית. ובכל זאת, המיקוד שלו כמעט לגמרי רוחני, ולא גשמי. אין צום שקשור לחנוכה, כמו שיש בסמוך לפורים ולפסח, שני חגי השחרור היהודיים האחרים. שמירת המצוות שלו קשורה בהדלקת נרות, ולא יותר. ובאור נרות החנוכייה מותר רק להסתכל. אסור להשתמש בנרות לכל מטרה גשמית - ואף לא לקרוא לאורם.

העדר הצד הגשמי בחנוכה אינו רגיל, אבל מתאים וראוי. זאת משום שמלחמת המכבים נגד ההלניסטים הייתה מלחמה אולטימטיבית נגד תפיסת עולם שהעמידה את החומר מעל לכל, שהעריצה יופי ולא קדושה; את הגוף, ולא את הנשמה. היהודים נלחמו לשמר את תפיסת העולם השונה - זו שבמרכזה עומד האלוקים ולא האדם.

הם ניצחו, והדת היהודית שרדה. יותר מ-2,000 שנה לאחר מכן, ההלניסטים ואליליהם הפגאניים קבורים עמוק באבק ההיסטוריה, אבל היהדות ממשיכה להאיר את העולם.

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן