רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

נשים צועדות בעקבות וונדר-וומן

ט׳ באלול ה׳תשע״ז ט׳ באלול ה׳תשע״ז 31/08/2017 | מאת חיי הנפלינג

גדלתי בסביבה נשית גורפת, ממש כמו וונדר וומן.

כשקראתי לראשונה על מקום הולדתה של וונדר-וומן, האי המיתולוגי "תמיסירה", התעוררה סקרנותי. התיאור של האי כגן-עדן נשי, בו נשים אמיצות וחזקות יכלו לגור ללא הגבלות או דיכוי גברי, נראה כמו פנטזיה חסרת ביסוס ובה בעת, מוכר באורח משונה. הבנתי שהתיאור הזה הזכיר לי את הילדות שלי בקהילה יהודית דתית והוא עזר לי להבין יותר לעומק מה היה כה משמעותי בסגנון החיים הזה.

לומר שגדלתי בסביבה שהנשים בה היו במרכז העניינים זה "אנדרסטייטמנט" רציני. יש לי 7 אחיות ואימא חזקה מאוד ונהדרת. הלכתי לבתי ספר של בנות כל חיי, עד הקולג'. גברים כמעט ולא היו בסביבה. חוץ מאבי, אח אחד ורב שלימד אותנו מדי פעם, חיי היו מלאים עד אפס מקום בבנות ובנשים.

כשהתחלתי ללמוד בקולג' עם סטודנטים יהודיים צעירים שהגיעו בעיקר מרקע חילוני, ובשלב מסויים אפילו עברתי עם משפחתי הצעירה לגור בקמפוס אוניברסיטאי ולעבוד עם סטודנטים במקום, התחלתי לשים לב לנושא שחזר על עצמו בשיחותיי עם הסטודנטיות שלי. הן נאבקו לשמר חברויות בריאות עם נשים אחרות. רובן הסכימו שפשוט קל יותר להיות חברות של גברים ולשחרר מעצמן את המתחים הקיימים מתחת לפני השטח על רקע קנאה ותחרותיות במערכות היחסים שלהן עם נשים. ניהלנו שיחות על מכשולים שעמדו בפניהן בקריירות מסוימות שנחשבו "גבריות".

ניהלנו דיונים על הפיכת נשים לאובייקטים מיניים וכיצד הן נאלצו להתמודד עם תופעה זו מגיל צעיר, כמו גם עם ההטרדה המינית הנפוצה שפגשו במקומות רבים ולעיתים קרובות במצבים בלתי צפויים. הייתי מלאת אמפתיה לכאבן ולמאבקים שלהן ופשפשתי בזכרוני בנסיון לחבר בין החוויות שלי לשלהן, אך הרגשתי שאינני יכולה לעשות זאת. פתאום ראיתי את הילדות שלי, שהיתה נשית באופן גורף, באור חדש.

במקום בטוח זה על טהרת הנשיות, למדנו להבין את עצמנו ללא פידבק מתמיד מצד בחורים - פידבק שהיה גורם לנו להטיל ספק, לשפוט או להעביר ביקורת על עצמנו.

להיות חברה של בנות לא היה פשוט אפשרות נוספת, הייתה זו האפשרות היחידה. החברויות שיצרתי עם בנות אחרות היו יפות ובריאות ונטולות אותם מתחים תת-קרקעיים שהסטודנטיות שלי דיברו עליהם. נכון, הייתה דרמה – החיים הם לא תמיד גן של שושנים. אולם הדרמה הייתה תמימה ולא עסקה באותם תכנים כמו אלה שהתעוררו בסביבה מעורבת. במקום בטוח זה על טהרת הנשיות, למדנו וצמחנו והתמודדנו ללא הפידבק המתמיד (מילולי או בלתי-מילולי) מבחורים – פידבק שהיה גורם לנו להטיל ספק, לשפוט או להעביר ביקורת על עצמנו.

בשנים הקריטיות ביותר בחיינו היינו מסוגלות לפתח הגדרה עצמית ותחושת ערך עצמי שהייתה בלתי תלויה בהערצה, בהערכה, בחיבה או בשיפוט של בנים. היינו מסוגלות לבנות חברויות שהיו חופשיות מדאגות וחששות אלה. היה לנו מקום בו יכולנו לנשום עמוק ולפרוש כנפיים.

מעולם לא חשבתי שמתימטיקה או מדעים הם עניין לבנים בלבד. כל המורים שלי למתימטיקה ומדעים היו נשים. התלמידים שהצטיינו במתימטיקה ומדעים היו כולם בנות (ברור, זה היה בי"ס לבנות). לא היה מין "מועדף" אליו יכולנו להשוות את עצמנו ולא היו ציפיות בהן נאלצנו להאבק. אנחנו הובלנו את התפילות שלנו, שרנו ורקדנו. הרוב המכריע של המורים שלי בלימודי היהדות גם כן היה נשים. לא משנה מה היה מוקד תשומת הלב שלי, לא משנה מה בחרתי ללמוד, בין אם לימודיי היו חילוניים או יהודיים, המורים שלי, המודלים שלי לחיקוי ולהשראה היו כולם נשים.

מעולם לא קיבלתי מסר סמוי או גלוי שמדעים הם בעצם תחום השייך לגברים. נחסך ממני הלחץ, ההפיכה לאובייקט מיני וההטרדה הבלתי פוסקת אליה חשופה אישה צעירה ממוצעת במהלך חייה בימינו.

אני תוהה אם מבלי משים ולמרות הכוונות הטובות שלנו, יצרנו חברה שמגבילה נשים ופוגעת בהן.

רוב חיי לא ידעתי שהאופן בו גדלתי זהו היוצא מן הכלל והתייחסתי לכך כמובן מאליו. אולם עם חלוף הזמן וככל שנחשפתי יותר ויותר לעולם שונה כל כך מזה שממנו הגעתי, למדתי להעריך את העובדה שגדלתי מוקפת בנשים.

כשאנשים שומעים על ההפרדה בין המינים שהייתה בילדותי, תכופות הם מרימים גבה בתערובת של שיפוט, רחמים ופליאה (היה לך קשה? היית בודדה? חווית דיכוי?). וגם אני מוצאת את עצמי תוהה. אני תוהה אם מבלי משים ולמרות הכוונות הטובות שלנו, יצרנו חברה שמגבילה נשים ופוגעת בהן. אני תוהה אם אין דרך טובה יותר. אני תוהה אם הם יודעים עד כמה עצום הוא כוחה של הנשיות כשהוא מתקיים בסביבה חופשית, מלאת חיוניות ונטולת מגבלות. ואני תוהה אם הם יודעים שמקום הולדתה של וונדר-וומן הוא בהישג יד. אולי הוא קרוב יותר ממה שנדמה לנו.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן