לאחר שמחבל מטעם ארגון דעא"ש שעט במשאית לתוך אזור הומה הולכי רגל במרכז ברצלונה, דרס למוות 14 אנשים ופצע למעלה ממאה נוספים, רבים מהם בצורה קשה, התריע הרב הראשי של ברצלונה בפני יהודי העיר לעזוב אותה כל עוד הדבר ניתן.

"אני אומר לבני הקהילה שלי: אל תחשבו שנישאר כאן לתמיד", הסביר הרב מאיר בר-חן אחרי שפיכות הדמים. "אני מעודד אותם לקנות בתים בישראל. המקום הזה אבוד. אל תחזרו על הטעות של יהודי אלג'יר, של יהודי ונצואלה. עדיף (לעזוב) מוקדם מאשר מאוחר".

ספרד כולה הייתה המומה מפיגוע, כמו גם מהודעת המשטרה הספרדית על כך שסיכלה פיגוע נוסף בעיר התיירות הפופולרית קמברילס. בהמשך חשפה המשטרה שהמחבלים תכננו לבנות פצצה ענקית ולפוצץ אותה בברצלונה. בעקבות תקלה אירע פיצוץ במפעל הפצצות הסודי שלהם - מה שהוביל את המחבלים לנטוש תוכנית זו, שעלולה הייתה להסתיים במותם של מאות בני אדם.

עבור הרב בר-חן, מזימות אלה לא היוו הפתעה. הוא כינה את ספרד בשם "בית גידול לטרור איסלמי" ותיאר מדינה שבה מוסלמים קיצונים נטמעו והתחזקו. "אירופה אבודה", הזהיר הרב, ודינה של הקהילה היהודית של ברצלונה "נגזר".

לא כל יהודי ספרד שותפים לדעה של הרב בר-חן בנוגע לעתיד הקהילה שלהם. אחרי ההתקפה, הפדרציה של הקהילות היהודיות בספרד הוציאה הכרזה לפיה יש להם "אמון מלא בכוחות הביטחון, שפועלים ללא הפסקה כדי למנוע מפנאטים ומוסלמים קיצונים לזרוע הרס וכאוס בערינו".

"ברצלונה היא עיר שבה חיו יהודים במשך מאה שנים, עיר המשמשת להם מקור גאווה", אמר ויקטור סורנסן, דובר הקהילה היהודית בספרד. "אנו היהודים לא נעזוב את עירנו. אנו חווים תחייה מחודשת של התרבות היהודית".

אכן, החיים היהודיים משגשגים בברצלונה ובספרד בכלל בשנים האחרונות, כשהם ניזונים מההגירה ממרוקו, מהבלקנים ומדינות אחרות באירופה, ולאחרונה גם מאמריקה הלטינית. ב- 2014, הוציאה הממשלה הספרדית הזמנה רשמית לצאצאי היהודים שגורשו מספרד בשנת 1492 לשוב אליה. כיום חיים בספרד 45,000 יהודים, מתוכם כ- 15,000 יהודים חיים בברצלונה. בברצלונה יש מספר בתי כנסת, בית ספר יהודי ואפילו מסעדה כשרה.

כסימן לכך שהיהודים אכן מרגישים בבית בברצלונה, מסעדה כשרה זו – מכבי – ממוקמת במרכז השדרה הראשית שבה אירע הפיגוע הטרגי (למרות שהפיגוע התרחש בקרבת מקום, המשטרה אינה סבורה כי המסעדה הייתה המטרה). כשהתרחש הפיגוע, כ- 80 איש שהו במסעדה ותפסו בה מחסה. לאחר שהמשטרה כיתרה את האזור, הלקוחות והצוות נותרו בתוך המסעדה במשך שעות, מתפללים.

אולם גם יהודים שמרגישים בבית בספרד הרגישו אי-שקט בשנים האחרונות, בשעה שספרדים לא גינו ואף לא הבחינו בגישות אנטי-ישראליות או אנטישמיות בקרבם.

50 רשויות בספרד אישרו החלטות של ארגון BDS, להחרים את ישראל ולצנזר אותה בדרכים שונות בשנים האחרונות. למרות שבתי המשפט בספרד לעיתים קרובות ביטלו החלטות אלה, עדיין ספרד היא המדינה עם המספר הגבוה ביותר של החלטות חרם כנגד ישראל מבין כל מדינות אירופה.

חל זעזוע בקרב יהודי ברצלונה באפריל האחרון כשהפסטיבל הספרותי בברצלונה הזמין את הטרוריסטית המורשעת לילה חאלד לשאת דברים. חאלד חטפה את טיסה TWA בשנת 1969, ובשנת 1970 סייעה לחטיפת טיסה 219 של אל על.

באותה תקופה, חאלד פעלה כחברה בארגון ספטמבר השחור, ארגון הטרור שרצח 11 ישראלים באולימפיאדת מינכן ב- 1972. למרות עברה המגואל בדם, תמונות של חאלד נתלו ברחובות הראשיים של ברצלונה, כדי לפרסם את הפסטיבל.

יהודי ברצלונה מחו על כך, כפי שמחתה גם ממשלת ישראל. נשיא הקהילה הפלסטינית של המדינה הבאסקית של ספרד, פאדי חסן, כתב למועצת ברצלונה והפציר בה לבטל את ההזמנה.

אולם למרות מחאות אלה, ראש העיר של ברצלונה – אדה קולאו בלאנו – קיבלה את פניה של חאלד לעירה ואף הובילה ישיבה של מועצת העיר בה אומצה החלטה המגנה "הפרות של החוק הבינלאומי" בישראל. עבור הרב בר-חן, אירוע זה מעיד על כך שרשויות ברצלונה "אינן מבינות את אופיו של הטרור... הן מתייחסות אליו כאל פעולה למען זכויות האזרח".

ביום שישי, יום למחרת הפיגוע, ראש העיר בלאנו עודדה אנשים להגיע לעצרת סולידריות מאוחר יותר באותו יום: "ברצלונה היא עיר של שלום. הטרור לא יגרום לנו להפסיק להיות מי שאנחנו: עיר אמיצה, הפתוחה לעולם".

אלפים הגיעו. המלך פליפה השישי, מלך ספרד, ראש הממשלה מריאנו רחוי ומכובדים אחרים הצטרפו לאלפים שהגיעו למרכז ברצלונה. ביחד, הם עמדו דקת דומיה. רבים מיהודי ברצלונה סיפרו שהם היו נחושים להגיע לעצרת. ויקטור סורנסן דיבר בשם רבים מיהודי ברצלונה כשהצהיר, "הטרור, עם מנגנוני הפחד הנתעבים שלו, לא יוכל להביס אותנו. ברצלונה לא פוחדת, והיהודים מצטרפים אליה בעמדתה".

המשטרה יעצה לרב בר-חן להימנע מלהגיע לאירועים פומביים בעתיד הקרוב. הרב נראה יהודי באופן בולט ואנשי האבטחה אמרו לו שהם חוששים לבטחונו במידה שיצא החוצה במצב הנוכחי.

הקהילה היהודית של ברצלונה אולי משגשגת במובנים מסוימים, אולם האזהרות של המשטרה לרב בר-חן הן אזהרות המיועדות לכל היהודים: אתם לא באמת רצויים כאן.

הטרגדיה המחרידה של פיגוע הטרור בברצלונה הגיעה בתקופה בלוח השנה העברי שבה אנו נזכרים בהבטחה לשוב לארץ אבותינו, ארץ ישראל. בשנה היהודית, הקיץ הוא הזמן בו אנו נזכרים לראשונה בחורבן בית המקדש העתיק בירושלים ובגלותנו ממולדתנו היהודית. אנו חווים במלוא העוז את המרחק העצום שלנו מביתנו, ואת כאב הדורות הרבים בהם חיינו בגלות, בקרב שכנים עוינים.

לאחר יום השיא ב- ט' באב, אנו מציינים שבעה שבועות של נחמה ונזכרים שגלות זו תסתיים בסופו של דבר ונשוב ביום מן הימים לארץ מולדתנו. לעיתים, קשה לנו לדמיין שנחזור לישראל. אחרי הכל, רבים מאיתנו חיים בנוחות רבה. אנו מרגישים בבית בקהילות שלנו. אחרי 2,000 שנה, הגלות כבר לא נראית כמו גלות.

עד שמגיעה הטרגדיה. עד שאנו מוצאים את עצמנו מסומנים. עד שנאמר לנו שהמראה שלנו או מי שאנחנו מבדילים אותנו מהסובבים אותנו. ואז אנו נזכרים בכך שזה אינו הבית שלנו.

היו יהודים שפטרו את אזהרותיו של הרב בר-חן שעליהם לתכנן עלייה לישראל כהגזמה. אולם בשעה שהטרור ממשיך והאנטישמיות גוברת ברחבי העולם, אני חושבת שיהיה זה חכם מצידו של כל יהודי לשקול את מילותיו של הרב. אולי באמת אין כאן עתיד. עלינו לזכור שמחוץ לישראל אנו חיים בגלות - עובדה זו לא ניתנת להכחשה. הגיע הזמן לחשוב ברצינות על האפשרות שעתידנו – ועתיד ילדינו – נמצא במדינה יהודית.