רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

עולם מושלם: השפעת היהדות על התרבות העולמית

כ״ה באייר ה׳תשע״ז כ״ה באייר ה׳תשע״ז 21/05/2017 | מאת הרב קן ספירו

מהיכן נובעים הערכים והעקרונות של העולם המודרני?

קטעים נבחרים מתוך ספרו של קן ספירו "עולם מושלם".

במהלך תקופה של שנתיים ערכתי סדרת מחקרים בהם ביקשתי מאנשים לציין את הערכים והעקרונות הבסיסיים שלדעתם, אם בני אדם יחזיקו בהם, יהפכו את עולמנו למושלם ככל שניתן מבחינה אנושית. בסך הכל, על הסקר ענו 1500 אנשים. באופן מפתיע ביותר, המשתתפים בסקר - שהגיעו בעיקר מחלקו המערבי של העולם - מארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, אנגליה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שווייץ, הולנד, ספרד, פורטוגל,איטליה וכו' - ענו תשובות דומות באופן מפתיע, שניתן היה לחלקן לשש הקטגוריות הבאות:

  1. כבוד לחיי אדם. בעולם מושלם, לכל בני האדם יהיו זכויות בסיסיות מסוימות, שהחשובה מביניהן היא הזכות לחיות. הם יוכלו לחיות את חייהם ללא פחד מתמיד ממוות ועם כבוד בסיסי מסוים.
  2. שלום והרמוניה. בכל הרמות - בין אם ברמה הקהילתית או העולמית - אנשים ואומות אמורים להתקיים ביחד בשלום ובהרמוניה, מתוך כבוד זה לזה.
  3. צדק ושוויון. כל האנשים, ללא קשר לגזע, מין או מעמד חברתית, צריכים לזכות ביחס שווה והוגן בעיני החוק.
  4. חינוך. כל בני האדם צריכים לקבל חינוך בסיסי שיבטיח ידיעת קרוא וכתוב בסיסית במסגרת החברה.
  5. משפחה. מבנה משפחתי חזק ויציב צריך להתקיים כדי לשמש כבסיס המוסרי לחברה וכמוסד החשוב ביותר לסוציאליזציה ולחינוך ילדים.
  6. אחריות חברתית. ברמה האישית, הקהילתית, הארצית והחברתית, אנשים חייבים לקחת אחריות על העולם. אחריות זו צריכה לכלול רשת חברתית מאורגנת שתעסוק בנושאים בסיסיים כגון מחלות, עוני, רעב, פשע, בעיות הקשורות לצריכת סמים וכן נושאים הקשורים לסביבה ולהגנה על בעלי החיים.

העונים על הסקר שלי הגיעו מכל הרקעים האפשריים ועם זאת, ללא קשר להבדלים ברקע ממנו הגיעו, הייתה ביניהם הסכמה. הם - ואני מהמר על כך שרוב בני האדם ברחבי העולם - מאמינים בכנות שעולם מושלם חייב לכלול ערכים אוניברסליים אלו.

השאלה היא: מדוע? 

מדוע ששת הרעיונות הבסיסיים האלה כה מהותיים לטבע האנושי? האם אנשים תמיד הרגישו כך? ואם לא, מאין אנו שואבים ערכים אלה? מהו המקור לאותו חזון עולמי אוטופי?

החיפוש שלי אחר תשובות לשאלות אלה הביא להיווצרותו של ספר זה. מאין מגיעים הערכים והעקרונות של העולם המודרני? התשובה שמצאתי תפתיע, אולי אפילו תדהים, את הקוראים.

למרות שרוב רובם של המשתתפים בסקר שלי היו תושבי מדינות דמוקרטיות, הם הניחו באופן טבעי שהערכים היקרים לליבם נבעו - כפי שנבעה הדמוקרטיה - מתרבות יוון העתיקה ובמידה פחותה יותר, מהרומאים, שהפיצו את הרעיונות ההלניסטיים (כלומר, יוונים). נושא זה מעורר דיון שוקק בחוגים האקדמיים בימינו. השמרנים ממשיכים להתעקש על כך שהערכים של יוון העתיקה ורומי טמונים בבסיס הלמידה, הפילוסופיה, האמנות והאתיקה שלנו, בשעה שמתנגדיהם מאשימים אותם שהאידיאליזציה שלהם ביחס לסטנדרטים היוונים-רומיים שנושאים של מוסר, חוכמה ויופי נובעת ממניעים סנטימנטליים אך בלתי מציאותיים. הניו יורק טיימס, שדיווח על מחלוקת קשה זו (בגיליון של ה- 7 במרץ, 1998), שאל בכותרת אחד המאמרים: "הקדמונים היו: א. אליטיסטים לוחמניים או ב. המקור לערכי תרבות המערב?"

יהיה זה חסר טעם לשלול את העובדה שיוון ורומי, מלבד היותן התרבויות המתקדמות ביותר בימי קדם, היו גם התרבויות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על מערב אירופה וכתוצאה מכך על אמריקה. ללא ספק, חלק גדול מהרעיונות שלנו לגבי אמנות, יופי, פילוסופיה, ממשל והמדע האמפירי המודרני נובעים מהחשיבה היוונית הקלאסית. החקיקה, הממשל, הניהול וההנדסה בחברה המערבית - כל התחומים הללו גם כן הושפעו עמוקות מרומי. אכן, אין ספק שחלק הארי מהתרבות שלנו כיום נובע מתרבויות אלה. אולם, האם ניתן לומר את אותו הדבר לגבי הערכים, האתיקה והעקרונות שלנו?

אמהר ואומר שאין זו שאלה מכשילה; אני לא רומז כאן רמיזה חסרת בסיס שלפיה קיבלנו את הערכים שלנו מהמזרח הרחוק. עם זאת, למרות העניין האחרון בפילוסופיות המזרחיות והתעוררות קולות התומכים בגישה זו, העובדה ההיסטורית הבלתי מעורערת היא שרק במאות השנים האחרונות הייתה למערב אינטראקציה משמעותית עם המזרח.

אם כך, השאלה בעינה עומדת: כיצד הגענו לערכים מוסריים אלה?

כדי לענות על שאלה זו, נתחיל את הבדיקה שלנו בהתבוננות על האופן בו התייחסו תרבויות אלה - אשר, ללא ספק, עיצבו את המערכות הפוליטיות והחברתיות שלנו - לערכים שחשובים לנו כיום.

חברה נטולת רחמים

בעודנו מתחילים את המסע בעקבות ההיסטוריה של הערכים של עולמנו, תחילה עלינו להתבונן כיצד התייחסו הקדמונים - שהנחילו לנו רעיונות כה רבים - לערכים היקרים לנו כיום. האם הם ראו בהם חלק חיוני הדרוש להפיכת העולם למקום אידיאלי? או שמא הייתה תפיסת העולם שלהם שונה מהותית משלנו?

https://lh3.googleusercontent.com/n1WLcose9OmBVrKbtFPrilUq8_eTIRSAK23JF5LL3nWT593-3W4vklteO6POOsXomzVAB-1kp55bcoHSJAgI9WNko9A8Y22AV_DqR1OQ7g65VgTjaALX_ygvgUJ2ql2pO-6nHvul

 מבין כל העקרונות שאנו עשויים לציין, הזכות לחיים היא בהחלט הדבר הבסיסי ביותר. כולנו רוצים לחיות ללא פחד שמא חיינו יקופחו בצורה שרירותית. כולנו רוצים לחיות עם מידה מינימלית מסוימת של כבוד אנושי. כולנו רוצים הגנה מסוימת של החוק כנגד דיכוי מצד רודנים, שעלולים להתייחס לפרטים או לחלקים מסוימים בחברה כאל חלקים שאפשר לוותר עליהם, כיוון שהם חלשים או עניים מכדי להגן על עצמם.

למרות שמושג זה נראה לנו חשוב ומובן מאליו, הוא לא היה כה חשוב או מובן מאליו בעולם העתיק.

בתור התחלה, היוונים והרומאים - כמעט כמו כל תרבות עתיקה שאנו מכירים - עסקו ברצח ילדים.

כשאני אומר רצח ילדים, הכוונה לרצח תינוקות רכים שזה עתה נולדו, כדרך לשלוט בגידול האוכלוסיה, כסלקציה מגדרית (בנים היו רצויים, בנות לא), וכדרך לפטור את החברה מחברים הסובלים מפגמים ועלולים להוות עול על החברה.

תינוק שנראה חלוש או חולני בלידה, או אפילו סבל ממום מולד קל כגון חיך שסוע, שפת ארנבת או רגל קלובה (קלאב פוט) או שהיה בלתי מושלם בצורה כזו או אחרת, הוצא להורג. הדבר לא נעשה על-ידי יחידת קומנדו לחיסול תינוקות. הדבר בוצע על-ידי אחד מבני המשפחה הקרובה, לרוב האם או האב, ולרוב תוך שלושה ימים לאחר הלידה.

צורת ה"חיסול" הייתה מגוונת, אולם באופן כללי אנו יודעים שבימי קדם, תינוקות נלקחו ליער והושארו שם למות מחשיפה לסכנות ופגעי הטבע, הושלכו לבארות כדי להטביעם, או הושלכו לבורות ביוב או לערמות צואה.

הזוועה של הורה המסוגל להרוג את בנו או בתו היא מזעזעת לכשעצמה. אולם העובדה שההורה יכול לחוש אטימות כזו כלפי הילד ולהשליכו ללא היסוס למקום בו הוא ימות באיטיות ובכאב, או יילקח על-ידי מישהו שיגדל אותו לעבדות או לזנות (כפי שקרה לעתים), מעיד על רמת אכזריות שהיא מעבר ליכולתנו לדמיין בעידן המודרני. לויד דה-מואז, במאמרו "האבולוציה של הילדות" (עמ' 25-26) מדווח:

"הומעט בערך ובכמות של רצח ילדים בימי קדם, למרות מאות התייחסויות ברורות של כותבים קדומים לכך שהייתה זו התרחשות יומיומית מקובלת. ילדים הושלכו לנהרות, הוטלו לתוך ערמות צואה ותעלות ביוב, הוכנסו לצנצנות שם הורעבו למוות והושארו חשופים על כל גבעה ובצדי הדרך 'טרף לציפורים, מזון לחיות טרף' (אוריפידס, איון, 504)".

עדויות מחרידות למנהג זה נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שונות. הבולטת ביניהן: באגורה שבאתונה נמצאה באר המכילה שרידים של 175 תינוקות שהוטבעו שם.

אם נניח בטעות שהיה זה מנהגם של העניים והבורים, אחד ההוגים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה האינטלקטואלית של המערב - לא אחר מאשר אריסטו - טען בספרו פוליטיקה שהרג ילדים הוא הכרחי לתפקודה של החברה. הוא כתב:

חייב להיות חוק לפיו אסור לגדל  ילד לא מושלם או בעל מום. כדי להימנע מגידול מופרז של האוכלוסיה, יש להשאיר ילדים מסוימים חשופים. יש להציב מגבלה על גידול האוכלוסיה במדינה". (פוליטיקה VII 16).

שימו לב לטון של הצהרה זו. אריסטו אינו אומר, "אני אוהב להרוג תינוקות", אלא מבסס את טענתו על חישוב קר ורציונלי: גידול-יתר של האוכלוסיה הוא מסוכן וזוהי הדרך המהירה ביותר לשמור על בקרה.

ארבע מאות שנה אחרי אריסטו, הנוהג של הרג תינוקות היה מנהג מבוסס היטב באימפריה הרומית. להלן קטע מתוך מכתב מפורסם שנוהגים לצטט פעמים רבות. זהו מכתב של אזרח רומי בשם הילריון לאשתו ההרה, אליס, מתאריך 17 ביוני, שנה 1 לספירה לערך:

"דעי שאני עדיין באלכסנדריה. ואל תדאגי אם כולם יחזרו ואני אשאר באלכסנדריה. אני מבקש ומתחנן בפנייך שתטפלי היטב בבננו התינוק, וברגע שאקבל תשלום אשלח לך אותו. אם תלדי ילד [לפני שאחזור הביתה], אם זה בן - השאירי אותו, אם זו בת - היפטרי ממנה…"

הילריון, כפי שאנו רואים, דואג מאוד לבנו התינוק, יורשו. ואכן, משפחה רומאית טיפוסית הייתה מורכבת משניים או שלושה בנים - כדי לוודא המשכיות במקרה שאחד הבנים ימות - אך לעיתים רחוקות היא כללה יותר מבת אחת, כיוון שזו נחשבה כאחריות מעיקה ומיותרת.

כמובן, ניתן לטעון כי בחזיתות אחרות היוונים והרומאים היו מסוגלים לחשיבה מעודנת ולגישה מוסרית גבוהה להתנהגות. סנקה, הפילוסוף והסופר הרומי המפורסם, כתב ארוכות על השליטה בכעס ותוצאותיו. בחיבור זה, הוא מבדיל בין כעס לבין חוכמה, על-ידי שימוש בדוגמה הבאה: "גם ילדים, אם הם חלשים או בעלי-מום, אנו מטביעים - לא מתוך כעס - אלא מתוך החוכמה של העדפת השלם על-פני חסר התועלת" (על הכעס, I.XV).

ניצול חסרי ישע

באופן כללי, הגישה כלפי החלשים וחסרי האונים הייתה שונה לחלוטין בחברות הקדומות. מלבד הרג תינוקות ללא היסוס בכל פעם שראו לנכון, הרומאים נהגו להטיל מום בילדים לא רצויים כדי להפוך אותם ל"מועילים" לצורך קיבוץ נדבות (אגב, מנהג מחריד זה קיים עדיין בהודו).

ידידנו בעל המודעות המוסרית, סנקה, שהיה כה מודאג מהנושא של תועלת לעומת חוסר תועלת, המציא צידוק מאוס לתועבה זו:

הביטו בעיוורים משוטטים ברחובות ונשענים על מקלותיהם, ובבעלי הרגליים המעוותות, והביטו שוב גם בב

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן