רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

טראמפ וחופש העיתונות.

ח׳ במרחשוון ה׳תשע״ז ח׳ במרחשוון ה׳תשע״ז 09/11/2016 | מאת יוסי ברודי

על ניצחונו של טראמפ, חופש העיתונות, דעת תורה ומה שביניהם.

וואו! טראמפ ניצח!

הבלתי יאמן קרה, למרות שרוב גופי התקשורת הגדולים התנגדו לטראמפ, השמיצו ופרסמו כל אמרה גזענית,לא פוליטיקלי קורקט, או סתם לא במקום שלו. למרות שבסקרים ממש עד הרגע האחרון צפו שיפסיד את המרוץ לנשיאות, והנה הפתעה! אחרי ספירת כל הקולות...הוא נבחר!

מה קרה? איך זה קרה?

מיד נאזין לפרשנים שאתמול אמרו שיפסיד בגלל סיבות כאלו ואחרות, ונשמע הסבר מפורט למה הם לא טעו, רק שהמציאות השתנתה וכו' וכו'...

פרשנים נוספים ישוו למקרים דומים בהיסטוריה, יתנו את התחזית המעודכנת שלהם לשנים הקרובות, ולא יפסיקו לקשקש.

כמובן ש"זכות הקשקוש" הוא נקודת יסוד בכל מדינה דמקורטית שמכבדת את עצמה, אך כידוע היא איננה שמורה רק לעיתונאים...

אך למעשה, איך זה קרה?!

איך יתכן שהמציאות הוכיחה אחרת ממה שהעיתונים חזו והבטיחו? איך זה שכלי התקשורת צפו לו מפלה ברורה והוא ניצח בגדול?

נדמה שהעולם עובר שינוי מהותי, מעולם המושפע מגופי תקשורת גדולים (שכמו שהתברר שוב ושוב בבחירות האחרונות, אינם מנסים לדווח את מה שקורה באופן אוביקטיבי, אלא דוחפים בכל צורה אפשרית את האג'נדה האישית של בעלי האינטרסים והשליטה) העולם הופך למושפע ממדיה חברתית, שאינה נשלטת באופן ישיר על ידי גוף אחד (מלבד מר צוקרברג, אבל זה נושא למאמר אחר) זכות הדיבור חוזרת לאזרח הקטן, שמשמיע את דעתו האישית, שומע את דעות חבריו ומקבל את דברי התקשורת הממוסדת בחשדנות רבה מבעבר, כך שמעצבי דעת הקהל המסורתיים (טלוויזיה, עיתונים וכד') הולכים ונחלשים כשמנגד, אתרי עיתונות מקוונת ומדיה חברתית, הולכים ומתחזקים, אנשים רבים כבר אינם מקבלים את מה שנאמר בחדשות כעובדה אלא בודקים במקורות אחרים ורואים את התמונה מכמה זוויות שונות.

אם נעצור לרגע ונחשוב על ה"דעה" שלנו, כלומר מה שאנחנו חושבים ויודעים, וננסה לנתח מאיפה הגיעו אלינו "ידיעות" ומחשבות אלו, נגלה שאחוז גבוה ממה שאנו יודעים מגיע מגופי תקשורת שונים, מרשתות חברתיות, חברים, הורים וכד'.

כלומר: אנו מגבשים דעה על סמך מה שאנו רואים ונחשפים אליו במהלך חיינו.

יהודים רבים, כשנתקלים בהחלטה כבדת משקל (ענין ערכי, רפואי וכד') הולכים להתיעץ עם רב גדול, לו, כך הם מאמינים, יש שיקול דעת אחר, המכונה "דעת תורה". הרעיון הוא, שמכיון שכל חייו הרב עסוק אך ורק בלימוד תורה, נראה שדעתו אינה מעוצבת על ידי גופי תקשורת ורשתות חברתיות אלא על ידי תורה, וזה המקור לידיעותיו ותפיסת עולמו, ממילא כשהוא נותן את עצתו, דעתו היא דעת של תורה (שנכתבה על ידי בורא עולם, ועל כן היא אובייקטיבית ואמיתית).

אם נשאל את עצמנו: "מה דעתך"? מאיפה היא מגיעה? ננסה לצמצם את השפעה של גופי תקשורת אינטרסנטים על דעתנו ונשתדל לעצבה על ידי חיבור נוסף לתורה, גם דעתנו תהפוך לקצת פחות "דעת תקשורת" וקצת יותר "דעת תורה".

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן