החודש, בפעם הראשונה בהיסטוריה, נשיא מכהן של ארצות הברית יבקר בהירושימה. חלפו למעלה מ- 70 שנה מאז תחילת עידן האטום, עם החלטתו של הנשיא הארי טרומן להשתמש בנשק חדש זה להשמדה המונית כנגד הערים הירושימה ונגסקי. המטרה הייתה לסיים את המלחמה במהירות ובאופן מיידי – מלחמה שהחלה ארבע שנים קודם לכן, עם מתקפת הפתע היפנית על "פרל הרבור".

זמן קצר לאחר מכן, יפן הכריזה על כניעה מוחלטת ללא תנאים. מערכה יבשתית ארוכה ומחרידה, שאותה כינה טרומן "אוקינאווה מקצה אחד של יפן לקצה השני", נמנעה, כאשר עשרות אלפים, אם לא מאות אלפים מכוחות בעלות הברית ניצלו ממוות כמעט ודאי.

המחיר של מות האזרחים היה טראגי לאין ערוך. בהירושימה מספר הקרבנות הוערך בין 90 ל- 150 אלף ובנגסקי הוא הוערך בין 40 ל- 80 אלף. רוב ההרוגים מתו ביום הראשון, אולם בחודשים הבאים המשיכו למות רבים אחרים כתוצאה מכוויות, מחלות קרינה ופציעות אחרות שנגרמו כתוצאה מהמחלות ומתת-תזונה.

השימוש הראשון – ועד היום, גם היחיד – בפצצות אטום הביא לסיומה המיידי של מלחמה אכזרית, אך גבה מחיר נורא.

כיצד ניתן לקבוע מהו האיזון המוסרי הנכון בין שני כוחות אלה בזירה? השימוש הראשון – ועד היום, גם היחיד – בפצצות אטום הביא לסיומה המיידי של מלחמה אכזרי, אך גבה מחיר נורא. היסטוריונים כמו גם תיאולוגים ממשיכים לדון בנושא זה. מה שהופך את השאלה לקשה כל כך הוא המספר העצום של חפים מפשע ששילמו בחייהם.

אולם ערב ביקורו של הנשיא אובמה באתר בו יצאה לפועל החלטתו של הנשיא טרומן, הבהיר הבית הלבן כי לא תהיה התנצלות. במבט לאחור, ארצות הברית עשתה מה שהיה עליה לעשות. מלחמה היא גיהנום. זהו נתון. חפים מפשע מתים בשני הצדדים. בדומה ליפן, אומה שמבהירה כי בכוונתה להרוס אומה אחרת, צריכה להיות מוכנה להתמודד עם תוצאות מעשיה. אזרחים מתו בהירושימה ובנגסקי כיוון שארצות הברית נתנה עדיפות גבוהה יותר לחייהם ולרווחתם של אזרחיה, שהיו הקרבנות של עם מחרחר מלחמה.

"לא מתנצלים בפני יפן" – זוהי הכותרת הראשית שמביאה ארה"ב לעולם. אם הבחירה היא בינינו לבינם, מותם של אזרחים הוא דבר עצוב, אך הנו בגדר רע הכרחי.

איכשהו, נדמה שמדיניות זו מאבדת אחוזי תמיכה כשמדובר ספציפית במדינת ישראל.

גם לישראל יש כיום את היכולת להטיל פצצת אטום על אויביה. היא מעולם לא עשתה זאת וכנראה לעולם לא תעשה זאת, אלא בתגובה להרס מוחלט. מה שישראל עשתה כשהותקפה מכיוון עזה - עיר שנמסרה לפלשתינים מרצון, בניסיון להעריך אם סיום הכיבוש כמו גם הענקת אפשרות של שלטון עצמאי לפלשתינים יגבירו את הסיכויים לשלום – היה להפגין איפוק במשך שנתיים שלמות, לנוכח התקפות טילים שהלכו וגברו ללא שום התגרות מצד ישראל. כאשר בסופו של דבר הכריזו הפלשתינים על מלחמה ולפי מגילת הזכויות שלהם עצמם הכריזו על מטרתם להביא את קיומה של ישראל אל קיצו, רק אז השיבה ישראל מלחמה שערה. היא הפציצה את המקומות מהם ירו הפלשתינים את טיליהם – מקומות שנבחרו במכוון ע"י הפלשתינים באזורים מאוכלסים, ליד בתי ספר ובתי חולים, כדי להגביר את מספר הפגיעות באזרחים.

מעולם לא נעשו מאמצים כה גדולים בתולדות האנושות כדי למנוע את מות האזרחים הסובבים את אותם חיילים הנמצאים בעיצומה של פעילות איבה נגד אזרחיה של ישראל.

ישראל המציאה דרכים חדשות, פשוטו כמשמעו, כדי להפחית את מספר הנפגעים והמתים בקרב אותם אנשים המייחלים להשמידה. בניגוד ללוחמה שבמשך שנים לא הבדילה בין לוחם אחד למשנהו, ישראל הנהיגה את נוהל "הקש בגג" – אות אזהרה לעזוב את האזור שעומד להיות מופצץ. פשיטות על מקומות מסתור של בכירי ומנהיגי האויב בוטלו אם התברר שנשים וילדים חפים מפשע עלולים לשלם בחייהם. מעולם לא נעשו מאמצים כה גדולים בתולדות האנושות כדי למנוע את מות האזרחים הסובבים את אותם חיילים הנמצאים בעיצומה של פעילות איבה נגד אזרחיה של ישראל.

ומה הייתה תגובתו של ג'ון קרי, מזכיר המדינה של ארה"ב? ישראל צריכה לעשות יותר כדי להגן על אויביה. אחרי הכל, נראה שיש יותר מתים בצד הפלשתיני מאשר בצד הישראלי – כאילו היהודים צריכים לפייס את העולם אם הם מסרבים להיות בתפקיד שהוקצה להם כקורבנות לאורך ההיסטוריה, על-ידי כך שיגדילו את מספר המתים שלהם! ומה הייתה תגובת האו"ם? ישראל צריכה לעמוד לדין בפני בית הדין הבין לאומי בעוון מאמציה הלא מוסריים והבלתי חוקיים להגן על עצמה מפני טילים הנורים על עריה מתוך עזה הנצורה וה"כבושה".

ברגע זה ממש, במקום להשתמש בבטון שלה לצורכי בנייה, עזה משתמשת בבטון כדי לבנות עוד ועוד מנהרות מתוחכמות לתוך שטח ישראל, מנהרות שבאמצעותן היא שוב מקווה לפתוח במלחמה ולהשמיד את ישראל. ואף על פי כן, ישראל זוכה לגינוי ונותרת התוקפנית בעיני העולם.

כל הזמן הזה, ארצות הברית עומדת על סירובה להתנצל בפני יפן על מותם של קרוב לרבע מיליון בני אדם – כיוון שמלחמה היא מלחמה ואלה שפתחו בה צריכים לשלם את המחיר על מעשיהם. זהו עיקרון שנדמה כי העולם מחיל על כולם – מלבד על היהודים.