עבוד דנדשי, פליט סורי בן 39 החי כיום באיסטנבול, אומר לעולם: "תודה עם ישראל". הוא כותב בלוג, מצייץ בטוויטר ומפרסם את תודתו לארגונים ולאנשים פרטיים - ישראלים ויהודים - על עזרתם לפליטים סוריים. והעולם מתחיל להקשיב.

"אין שום דבר ראוי לציון באמירת תודה", הסביר דנדשי בראיון בלעדי ל Aish.com. "הישראלים והיהודים שמסכנים הכל כדי לעזור לעם שלי הם אלה שראויים לציון. היו להם את כל הסיבות שבעולם להתרחק ממשבר הפליטים שנוצר כתוצאה מהמלחמה בארצי, אבל בכל רחבי העולם יהודים הפגינו חמלה עצומה ונדיבות בל תתואר כלפי הסורים. אמירת תודה היא המעט שיכול אדם לעשות".

דנדשי, מוסלמי סוני מהעיר הסורית חומס, עבד כמנהל פרוייקט מערכות מידע לפני פרוץ מלחמת האזרחים שקרעה את ארצו לגזרים, בהותירה למעלה מרבע מיליון מתים וכ- 4 מיליון פליטים סוריים ללא קורת גג. דנדשי עזב את סוריה ב- 2013 בהימלטו תחילה ללבנון, ולאחר מכן לטורקיה, שם הוא חי כיום, באיסטנבול.

יותר ויותר הבנתי שאף ישראלי מעולם לא פגע בי בשום צורה שהיא.

בחמש שנות המלחמה האחרונות, דנדשי, בדומה לסורים רבים שהוא מתאר, נאלץ לבחון מחדש רבות מהאמונות שעל ברכיהן חונך. הוא גדל בסוריה ובערב הסעודית ולמד באוניברסיטה בירדן. דנדשי מתאר סביבות אלה כ"אנטישמיות ביותר", המחדירות חשד וחוסר אמון ביהודים ובישראל. כאשר ראה את הלחימה בסוריה והתחיל את חייו כפליט, החל דנדשי לשקול מחדש אמונות רבות.

"זה היה תהליך הדרגתי", הוא מסביר, "שבו יותר ויותר קלטתי שאף ישראלי מעולם לא פגע בי בשום צורה שהיא – ושבעצם, הייתי פליט בגלל מה שאחיי הסורים והערבים עוללו לעיר שלי. אז למה שארצה להיות אויבם של הישראלים? זה הגיוני באותה מידה כמו להיות אויב של מישהו מהודו, יפן או ארגנטינה".

בה בעת, דנדשי החל לשמוע על ארגונים יהודים וישראלים שפועלים לסייע לפליטים סוריים – לעתים תוך סיכון חייהם שלהם. מאות סורים קיבלו טיפול רפואי מציל חיים בבתי חולים ישראליים. צה"ל פתח בי"ח שדה בגבול עם סוריה.פעילים של ארגון הסיוע ישרא-אייד סייעו לפליטים סוריים ביוון, גרמניה, מדינות הבלקן וירדן, וישראלים מן השורה נרתמו לתרום בגדים ואספקה (זאת לאחר שהסירו תוויות וכיתובים בעברית, כדי להסוות את מוצאם ממדינה יהודית). קהילות יהודיות ברחבי העולם התגייסו לסייע לאותם אנשים שאיבדו את בתיהם כתוצאה מהמלחמה בסוריה.

דנדשי מסביר כי ככל שקרא ולמד יותר על פועלם של היהודים והישראלים – האנשים והקבוצות – כך החלה חשיבתו להשתנות בהדרגה.

הדחף להודות בפומבי הגיע ב- 2014, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר פצועים סוריים ברמת הגולן. "אני זוכר שהאופוזיציה הסורית טענה שנתניהו צריך להפסיק להשתמש בפצועים הסוריים לצורך תעמולה ושטויות אחרות", נזכר דנדשי. "אמרתי לאופוזיציה באותו זמן: 'השתגעתם? אתם אפילו לא מסוגלים להגיד תודה?' זה כל כך ילדותי".

בדצמבר 2015 החליט דנדשי שהגיע הזמן לפעול - להצהיר על תודתו ליהודים ולישראלים בכל דרך אפשרית.

הוא הקים אתר אינטרנט חדש ופרסם את הדברים הבאים: "נאמר שאחד המבחנים האמיתיים למוסריותה של חברה טמון באופן שבו היא מתייחסת לאנשים במצוקה, שאין להם דבר לתת בתמורה מלבד תודתם. זהו אתגר שדור זה של ישראלים ויהודים עמד בו בנדיבות ראויה לציון והאתר תודה עם ישראל קם מתוך הנדיבות הזו, במטרה לתת הכרה והערכה לפועלם. תודה לישראלים וליהודים ברחבי העולם, על הפגנת נדיבות וחמלה כלפי הסורים, בין אם דרך הצוותים הרפואיים של צה"ל, הפעילים של ארגוני הסיוע ביוון ובמדינות הבלקן או דרך הקהילות שלכם בצפון אמריקה שגייסו כסף כדי לעזור ולתרום לפליטים סוריים. האל ישמור אתכם ויגן עליכם".

דנדשי החל לפרסם מאמרים המתארים דרכים בהן פועלים ארגונים יהודיים וישראליים כדי לסייע.

הסורים הנתונים במצור קיבלו יותר סיוע מהקבוצה הקטנה של מתנדבים ישראליים מאשר העזרה שהגיש האו"ם.

אחד הפוסטים האחרונים תיאר את דמותו של ארגון ישראלי לא ממשלתי בשם IL4Syria שגייס 200 מתנדבים כדי לספק סיוע לסוריה, לעתים קרובות תוך סיכון בטחונם האישי. מתנדבים תרמו אספקה ל- 17 בתי"ח שדה, עזרו להכשיר מתנדבי משמר אזרחי סוריים, הפיצו חליפות כימיות עבור רופאים המטפלים בקרבנות שנפגעו מהרעלה עקב התקפות גז ותרמו מדפסות תלת-מימדיות לייצור גפיים מלאכותיות. " הסורים הנתונים במצור קיבלו יותר סיוע מהקבוצה הקטנה של מתנדבים ישראליים מאשר העזרה שהצליח האו"ם להגיש", הצהיר דנדשי בבוטות אופיינית וקרא לכך "אחד ממעשי הגבורה הדגולים ביותר של סיוע הומניטרי שאירעו אי פעם".

פוסט נוסף תיאר ארגון ישראלי לא ממשלתי אחר, ישרא-אייד, ששלח צוות מתנדבים רפואיים ומסייעים נוספים כדי לסייע לפליטים הסוריים באירופה, לספק טיפול רפואי, ביגוד חם, מזון ועידוד. "אין לתאר את הנחמה וההקלה שחווים הפליטים בפוגשם דוברי ערבית בקרב צוות ההצלה", מסביר דנדשי.

Thank you Am Israel

פוסטים אחרים הדגישו את מאמציהן של קבוצות יהודיות ברחבי העולם כדי לסייע לפליטים סורים. דנדשי מתאר תוכנית קנדית-יהודית למימון וסיוע למשפחות פליטים סוריים בקנדה ומתפעל מהדרך המופלאה בה יהודים מתגייסים לסייע לאנשים ממדינה שמאז ומתמיד הייתה עוינת כלפי היהודים וכלפי ישראל. תוכניות אחרות שהוא מתאר כוללות את מבצע עזרא, תוכנית של הקהילה היהודית בוויניפג להצלת משפחות יזידיות, ודוגמאות של קהילות יהודיות בארצות הברית שמגייסות כספים כדי לסייע לפליטים.

ככל שהחלה פעילותו של דנדשי לעורר יותר תשומת לב, כך הוא החל לקבל יותר פידבקים מרחבי העולם. הוא זכה לעלבונות קשים בטוויטר, אך מנסה להתעלם מכך. הוא זכה גם לכמות אדירה של תמיכה. "מה שהפתיע אותי הוא הפידבק מערבים. ציפיתי לעוינות מצד ערבים ובמקום זאת, מספר מפתיע של אנשים אמרו לי שאני אומר את מה שהם לא יכולים לומר ושעליי להמשיך לומר את הדברים. הפתיע אותי מספר הערבים והפליטים כמוני שאמרו זאת", מסביר דנדשי. "לרוע המזל, המציאות במזרח התיכון היא שאין אף פוליטיקאי ערבי שיגיד לישראל 'תודה'".

"האמת היא", מגלה דנדשי, "שלסורים לא נותרו חברים רבים ברחבי העולם". לאחר שננטשו על-ידי רבים מבני בריתם ותומכיהם הקודמים, ולאחר ששמם הוכפש ברחבי העולם, הפליטים הסוריים מצאו בן-ברית דווקא ביהודים ובישראלים רבים. "זוהי אחת התקופות האפלות ביותר שלנו ופירוש הדבר שעלינו להעריך את החברים שיש לנו כרגע. אף אחד לא יכול היה להאשים את היהודים והישראלים אם הם היו נשארים מרוחקים מכל הנושא של משבר הפליטים, אבל זה לא מה שהם עשו. הם סיכנו הרבה כדי לעזור לנו. והמעט שאתם יכולים לעשות הוא לומר תודה. תודה היא לא משהו ראוי לציון. מעשה אחד של נדיבות ראוי לציון הרבה יותר מ 100 תודות".

דנדשי עדיין לא ביקר במדינה היהודית, למרות שהיה רוצה בכך. הוא מייחל לזמן בו תסתיים המלחמה בסוריה, והוא בטוח שאפשר שיהיה שלום בין הסורים לישראלים. "הישראלים הפגינו רצון טוב אדיר כלפי הסורים וזה מגמד כל סיבה שיכולה לגרום לנו להיות אויבים. אני מקווה ששני העמים יבינו זאת לאחר שתסתיים המלחמה בסוריה".

כשנשאל איזו עצה יש לו למען אלה שרוצים לעזור, דנדשי צנוע. הוא מעודד את אלה שרוצים להשפיע לתרום לארגונים שמסייעים לפליטים סוריים ומציין את הארגון הלא-ממשלתי הישראלי ישרא-אייד כדוגמה אחת.

(הנה הקישור לאתר שלו: http://www.thankyouamisrael.com)