מדי פעם נחמד גם לספר משהו מרנין שקורה פה בארץ. ביום חמישי שעבר סיפרו בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 על שחקן מאוסטרליה שהתחזה לעיוור הולך ברחובות  ומבקש מאנשים לפרוט לו את ה5 דולר, כאשר הוא בעצם מגיש להם 100 דולר. ממש הזוי היה לראות רבים שמנצלים את זה שהעיוור כביכול לא רואה, לוקחים את ה100 ומחזירים לו רק 5 דולרים פרוטים. היה גם אפילו אחד שלקח מה"עיוור" את ה100 דולר וברח!

סטודנט ישראלי החליט לעשות אותו דבר בישראל. הוא התחפש לעיוור וביקש מאנשים לפרוט לו את השטר של ה20 לשני מטבעות של 10 ש"ח, כאשר הוא בעצם מגיש להם שטר של 200 ש"ח.

מה לדעתכם קרה?

ה"עיוור" עובר עשרות אנשים מכל הגילאים והמגזרים וכולם כולם, ללא יוצא מן הכלל מעמידים אותו על טעותו ומנסים לעזור לו. חלק אף נתנו לו 20 ₪ נוספים מבלי לקחת את השטר הנכון  לפריטה! אחרי שהציג את הסרטון הזה, הוסיף הסטודנט שכל ישראלי אליו פנה כעיוור, נתן לו את ההרגשה שישמח לעצור את היום שלו על מנת לעזור לו.

אינני מתפלאה. אני הרי מכירה את המנטאליות הישראלית. איך שיהודים מרגישים כמו משפחה, מתווכחים וצועקים מדי פעם כמו במשפחה, אך כשמישהו צריך תמיכה וסיוע, יתפנו מיד לעזור. אפילו אם לפעמים יסכנו בכך את חייהם. מישהו שגדל בארה"ב אמר לי פעם שאמו תמיד אמרה לו: "אם אתה שומע צרחות או יריות תברח משם כמה שיותר מהר" וכשעלה לארץ, התפלא לראות בכל פעם ששמע צרחות או יריות, שכולם רצים דווקא לכוון מקור הקולות! לראות אם וכיצד יוכלו להגיש סיוע.

אני מקווה שראו את הסרטון שלנו גם בחו"ל- זה מה שנקרא להיות "אור לגויים".

"מי כעמך ישראל"!