התרגלנו לשמוע סיפורי גבורה של בעלי תשובה שעשו מהפך אמיץ וצבעוני. לעומתם, סתם נער דתי שקצת התחזק לא נתפס כגיבור באופן מיוחד. אבל זו טעות. כולנו נדרשים להיות אברהם אבינו ולבחור בעצמנו, ללא קשר מהי נקודת הפתיחה שלנו. ואדרבה, בהרבה מובנים – דוקא המאבק של דתי מלידה "להתחזק" ולעמוד על דעתו הוא הרבה יותר קשה. לשאוף פנימה, לחתור לאמת, להגיע לחיבור אינטימי עם בורא העולם זה לא קל.

הספר "קשה יש רק בלחם" נכתב על ידי נתנאל אלישיב. בספר הוא מתאר את ההתמודדויות שלו, כנער דתי-לייט ברעננה. במקום להרבות בשבחים וסופרלטיבים, פשוט נצטט מתוך הספר קטע קסום שבו מתוארת בכנות ובהומור, חווית התפילה:

המשימה הקשה ביותר במסגרת הניסיון להשתפר מבחינה רוחנית היתה, אולי, התפילה. היה לי קל יחסית לפנות אל הקדוש ברוך הוא בענייני האישיים, אם בתפילות אישיות ואם באמצע ברכת "שומע תפילה".

לדוגמה, הייתי מתפלל שלא אהיה גבוה מליאור, כי איל כבר היה די גבוה, ואז ליאור צמח יותר ממנו, ונעשה ממש גבוה, הכי גבוה שאפשר להיות בלי להיות גבוה מדי, וממש פחדתי שאהיה עוד יותר גבוה מליאור, והדרך היחידה לעצור את זה היא תפילה, אז התפללתי.

בימי חמישי הייתי מתלבט אם מותר וראוי להתפלל שמכבי תנצח.

מה שהיה קשה באמת היו התפילות הקבועות.

בתפילות הללו היצר היה חוגג עלי:

אני: "על הצדיקים ועל החסידים..."

היצר: תסתכל אחורנית, נשארת מהאחרונים! אם אתה מורח את הזמן עוד קצת, אתה מנצח היום!

אני: "ועל זקני שארית עמך בית ישראל..."

היצר: תעצום חזק יותר את העיניים, שייראה כאילו אתה ממש מתכוון!

אני: אוף, אתה יכול אולי לסתום? אני מנסה להתרכז בתפילה.

היצר: כן, כן, בוודאי, סליחה, אתה הרי מנסה להתרכז בתפילה, לא לעשות רושם על כולם, רק להתרכז, סליחה, טעות שלי.

אני: "ועל פליטת בית סופריהם..."

היצר: אפשר רק שאלה קטנה?

אני: לא.

היצר: תודה רבה. אתה יכול בבקשה להסביר לי מה פירוש המילים שעכשיו אמרת – "פליטת בית סופריהם"?

אני: בהחלט! הכוונה היא ש... כלומר...

היצר: אתה מבקש לשכנע אותי שאתה עוצם עיניים חזק בגלל מילים שאתה אפילו לא מבין, ולא כדי לעשות רושם? הצחקת אותי.

אני: אני מודה שאני עדיין לא יודע מה פירוש כל מילה ומילה בתפילה, אבל אני מבין באופן כללי את הכוונה.

היצר: אין בעיה, אז הקדוש ברוך הוא יענה לתפילותיך "באופן כללי".

אני: "ועל גרי הצדק ועלינו, יהמו נא רחמיך..."

היצר: ומה פירוש המילה "יהמו"?

אני: "ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת..."

היצר: רק אל תשכח לספק את הקלטות ליהודה היום, כן? הוא שילם לך שכר טוב מראש.

אני: "ושים חלקנו עמהם..."

היצר: המממ, מעניין מה יהיה לאכול היום...

וכך זה נמשך יום אחר יום, מלחמת התשה, שסופה לא נראה לעין.

דבר אחד הבנתי – כל עוד אני נלחם, מצבי טוב.

מאמר זה נלקח מתוך הספר הנפלא "קשה יש רק בלחם" מאת נתנאל אלישיב.