ביקרתי לא מזמן את אבי בארה"ב. אבי משתתף קבוע בקבוצת דיון שבועית, ובביקורי זה ליויתי אותו לשם. ישבתי בשולי המעגל והאזנתי ל-25 האנשים, רובם לא יהודים, שדנו בנושא של השבוע: פרדוקס אבלין.

שמו של הפרדוקס נגזר מהעיר הטקסנית אבלין, והוא מתאר מציאות שבה קבוצת אנשים בוחרת יחד לעשות משהו שאף אחד מהם אינו מעונין בו באופן אישי.

וזהו סיפור הרקע: באחר צהריים קיצי אחד, ארבעה בני משפחה ישבו על המרפסת בחום של 40 מעלות, כשאחד מהם הציע לנסוע לארוחת ערב באבלין, במרחק 85 ק"מ משם. למרות שבמכונית לא היה מזגן, אמר השני, "רעיון מצוין"; השלישי אמר, "מצידי זה בסדר", והרביעי אמר, "בסדר, יאללה". הם יוצאים לנסיעה הארוכה והחמה, אוכלים ארוחה גרועה למדי, וחוזרים תשושים ארבע שעות אחר כך. רק אז הם מגלים שאף אחד מהם לא רצה בכלל לנסוע – הראשון הציע את זה בגלל שהוא חשב שהאחרים משועממים, והאחרים הלכו על זה, בגלל שכל אחד מהם חשב שזה מה שכל האחרים רוצים.

פרדוקס אבלין הוא סוג של חשיבה קבוצתית, שבה אנשים טרודים יותר במניעת קונפליקט מאשר בהגעה להחלטה האופטימלית.

כל 31 המהנדסים שעבדו על הצ'לנג'ר התנגדו בלבם לשיגור - ובכל זאת, השיגור בוצע

הקבוצה שוחחה הרבה על מקרה מפורסם, שבו פעלו על פי פרדוקס אבלין - ההחלטה של נאס"א לשגר את המעבורת צ'לנג'ר בשנת 1987. שבעים ושלוש שניות לאחר ההמראה, הצ'לנג'ר התפרקה והתרסקה לאוקיינוס האטלנטי, ושבעת אנשי הצוות שבתוכה נהרגו. בחקירה, התגלה שכל 31 המהנדסים שעבדו על הפרויקט התנגדו בלבם לשיגור – ובכל זאת, משום מה, השיגור בוצע.

הקשבתי. כשהמנחה נתן לכל אחד מהמשתתפים בקבוצת הדיון הזדמנות להביע את דעתו או דעתה. רובם האמינו שפרדוקס אבלין נובע מתרבות ארגונית משובשת – כזאת שמצפה מאנשים להיענות לסמכות שמעליהם, דבר שפוגם מאוד ביכולת התפקוד שלהם כקבוצה או מדכא התנגדות.

אולם נראה שכולם התעלמו ממשהו. כשהקבוצה עמדה לסכם את הדיון, הרמתי את ידי.

"למעשה, השיחה הזאת נראית לי משעשעת למדי", אמרתי להם. "אני גרה בישראל, ותאמינו לי, לישראלים אין שום בעיה להביע התנגדות. יש לכם מושג איך נראים הדיונים בכנסת? נראה לי שפרדוקס אבלין יכול להתקיים רק בחברה של גויים מנומסים במיוחד". כולם פרצו בצחוק.

האמת היא, שפרדוקס אבלין יכול התרחש בכל חברה שבה הרצון לא להיות שונה קודם לאמונה בעצמך.

לא פשוט ללכת בדרך שלך, ובפרט עבור בני נוער וצעירים. יש כמה מחקרים שנערכו בקרב סטודנטים, שגילו שחלק ניכר ממערכות היחסים באוניברסיטאות מסתיימות מוקדם מדי, רק בגלל שכל אחד מהם מאמין שהשני מעוניין בכך, אז מתוך כניעה ללחץ החברתי, הם ממהרים לסיים את מערכת היחסים1. רבים מהסטודנטים פשוט מפחדים לומר: "אני לא רוצה", מתוך חשש לנידוי חברתי. ובכל זאת, המחקר מעיד שאילו הם היו עושים את זה, הם היו מגלים שהרבה יותר אנשים מהצפוי מזדהים ומעריכים אותם.

היהודים הצליחו לשנות את העולם דווקא בגלל שבעת הצורך הם היו מוכנים להיות נון-קונפורמיסטים ואפילו לשחוט פרות קדושות

כניעה ללחץ חברתי איננה תופעה שמצויה רק בקרב סטודנטים. לרוע המזל, התופעה מלווה רבים מאיתנו עמוק לשנות הבגרות. אבל היהדות מלמדת אותנו ערכים שונים, ערכים שיותר מדגישים חשיבה עצמית. היהודים הצליחו לשנות את העולם דווקא בגלל שבעת הצורך אנחנו מוכנים להיות נון-קונפורמיסטים, ואפילו לשחוט פרות קדושות (זוכרים איך אברהם אבינו שבר את הפסלים?). גם בקרב יהודים שמאד התרחקו מהיהדות עצמה, האינדיבידואליזם נותר אידיאל יהודי.

נסו לומר לאדם צעיר, "אתה חכם – אל תעשה מה שהחברים שלך עושים! תקשיב לעצמך!" ובדרך כלל הוא לא ישמע בקולכם, זה לא יעבוד. קמפיין המלחמה בסמים של ננסי רייגן "פשוט תגיד לא!" התבסס על האמונה התמימה שכל נער טיפוסי שחושב על סכנות הסמים, יוכל לאסוף את הכוחות הדרושים לשחות נגד הזרם. המציאות היא שרבים מידי לא מסוגלים.

ובכל זאת, חשבו מה היה קורה אילו היינו מאמינים בעצמנו. או אם לאחד מאותם 31 מהנדסים בנאס"א היה את האומץ לקום, להכות בשולחן, ולצעוק שאי אפשר לשגר את הצ'לנג'ר.

אז חשבתי על כמה עצות מוגדרות לכל מי שעמוק בתוכו רוצה לצעוד בעקבות ליבו ודעותיו, ולא אחרי מה שנראה לו שאחרים מצפים ממנו. זכרו:

  1. הקב"ה נתן לכם את השכל – השתמשו בו. אילו הייתם מקבלים מכונית פורשה חדשה, האם הייתם משאירים אותה בחניה ומשאילים מחבר רכב טרנטה? יש לכם שכל סוג א' א' – לא חכם להשאיר אותו מאחורי הקלעים, ולתת לאחרים להחליט בשבילכם.

  2. למרות הכוח האדיר שיש ללחץ החברתי, בסופו של יום אתם אלה שתיאלצו לשאת לגמרי לבד את מלוא המשקל של כל ההחלטות הלא נבונות. האם לא היה הרבה יותר נחמד להיכנס לעולם של אחרי הלימודים והצבא בלי מטען מכביד? כן, זה לא קל בטווח הקצר, אבל תחשבו איך תרגישו בטווח הארוך.

  3. תאמינו או לא, אנשים יעריכו אתכם אם תעמדו על דעותיכם מתוך ביטחון עצמי ושלמות. מעבר לכל השטחיות הנראית לעין בעולם הזה, אנשים הרבה יותר עמוקים ואמיתיים ממה שנראה לנו. עמוק בפנים הם יעריצו אתכם שאתם דבקים בעקרונותיכם.

מנהל בית ספר סיני שביקר פעם ארץ, אמר ש"היהודים מוכנים להפוך את העולם אם צריך" בהצגת שאלות וקושיות חקרניות בפני מורים, פרופסורים וברי סמכא אחרים2. היהודים באמת הפכו את העולם, ולא רק הם. הלוואי שנהיה מוכנים לעשות את זה שוב, בכל זמן ומקום שצריך.

1. ט. א. למברט, ס. קאהן וג' אפל, "Pluralistic Ignorance and Hooking Up" (בורות פלורליסטית ופלירטים) – הביטאון לחקר המין מאי 2003
2 צ'יאנג קסואקין "What Israel Can Teach China" (מה ישראל יכולה ללמד את סין), הדיפלומט, 13 במאי 2012.