בשבוע הבא מגיע יום ההולדת שלי, אבל אני לא מתכוון לחגוג אותו.
זה לא בגלל שאני לא סנטימנטלי, וזה בוודאי לא בגלל שאני לא אוהב מסיבות.
זה משום שלפני כמה שנים, שמתי לב למשהו מדהים בתורה, שגרם לי לחשוב מחדש על כל הרעיון של מתן משמעות מיוחדת ליום שבו נולדתי.
בתנ"ך מופיעה רק פעם אחת התייחסות למסיבת יום הולדת. ומיהו אורח הכבוד, שככל הנראה תכנן את הכל בשביל עצמו? פרעה מלך מצרים, שמסיבת יום הולדתו מוזכרת בספר בראשית.
חוץ מהמלך הלא יהודי הזה, שבוודאי אין לנו עניין לחקות את אורח חייו, לא קיים שום אזכור נוסף לחגיגת יום הולדת בקרב בני עמנו.
מדוע קיימת ההזנחה המוזרה הזו, כלפי מה שאולי ראוי היה להיות יום משמעותי שיש לחגוג ולשמוח בו? ישנו אירוע אחד שהיהודים כן נוהגים לחגוג, ושם כנראה נמצאת התשובה לשאלתנו.
ביום השנה למותו של אדם אהוב, היארצייט, אנו נוהגים לערוך סעודה. רק אז, אחרי שעבר זמן מה, בו אנו יכולים להרהר אודות כל מה שהושג על ידי הנפטר, ואודות המורשת שהותיר אחריו. יש לנו הזכות – כמו גם החובה – לחגוג את החיים שאותם אנו יכולים כעת, במבט לאחור, להעריך כחיים מלאים.
אבל ימי ההולדת מחברים אותנו רק ליום שבו נולדנו. כאשר אנו נולדים, אנו למעשה יצורים שטרם השיגו דבר בחייהם. יש לנו לא יותר מאשר פוטנציאל. אנו חיים בשביל להתמודד עם האתגרים שתביא איתה מציאות חיינו, ללא כל ביטחון שנצליח להתגבר עליהם בפועל.
אלוקים העניק לנו את מתנת החיים; וזה תלוי בנו להעניק לעצמנו את המתנה של לחיות אותם בצורה ראויה
לימי ההולדת לא באמת מגיע הכבוד שנותנים להם, משום שהם בסך הכל מנציחים את הופעתנו הראשונה על במת החיים. וולטיר ניסח זאת יפה כשכתב, "אלוקים העניק לנו את מתנת החיים; ועלינו מוטל להעניק לעצמנו את המתנה של לחיות אותם בצורה ראויה". המבחן הגדול של אישיותנו, הוא באיזה אופן אנו ממלאים את תפקידנו בעולם.
הרב משה סופר, רב גדול מהמאה ה-18, הידוע בכינויו 'החת"ם סופר' על שם ספרו המפורסם, הגיע לפתרונה של שאלה מרתקת מתוך נקודת מבטו המיוחדת.
בגמרא מלמדים אותנו שצדיקים גמורים הולכים לעולמם בתאריך שבו נולדו. הרציונל שמסביר את הקשר בין שני התאריכים, הוא שיש כאן למעשה הכרה בברכה האלוקית שהקב"ה נותן. צדיקים גמורים זוכים לקבל את המתנה של שנים שלמות. לא משנה מה תוחלת החיים שלהם, הם יזכו לחיות אותם עד יומם האחרון בהחלט.
מדובר במחשבה יפה, אך החת"ם סופר מביע את פליאתו ושואל, כיצד מסורת שכזו יכולה להישמר, לאור הידיעה שצדיקים רבים בעבר, למעשה, לא נפטרו בתאריך יום ההולדת שלהם. האם זה עשוי למנוע מהם להיחשב צדיקים גמורים בעינינו?
בוודאי שלא, עונה החת"ם סופר. אנשים רבים מאד אכן נפטרו בדיוק ביום ההולדת שלהם – רק שאנחנו מאבחנים בצורה שגויה מהו יום לידתם. הצדיקים ילכו לעולמם בדיוק בתאריך שבו הפכו להיות צדיקים – ביום שבו הפגינו לראשונה את קדושתם, ביום שבו קבעו את סגנון חייהם הנעלה, שרומם אותם לרמה גבוהה יותר מזולתם. זהו היום שבו הם באמת נולדו. וזהו היום שבו הם עתידים לעבור לעולם הבא, כדי לקבל את השכר על גדולתם.
לכל אחד מאיתנו יש יותר מיום הולדת אחד. הראשון הוא כמובן יום הולדת ביולוגי גרידא. הרגע ההוא הביא אושר גדול להורינו, אך למעשה אין לנו כל זכות לקחת קרדיט על משמעותו של יום זה. נולדנו – אך מרגע זה, נותר לנו להוכיח, באמצעות האופן בו אנו בוחרים לחיות את חיינו, שאנו ראויים לחגוג את אותו היום.
ימי ההולדת האחרים, הם אלה שראויים להכרה.
היום שבו למדתי לקרוא את האלף-בית, כשאבי כתב על לוח את האותיות בדבש, לימד אותי כיצד לבטא אותן, ואז הרשה לי ללקק את מתיקות צורתן ובכך לספוג את שפתו של הקב"ה אל תוך נשמתי – זה היה היום שבו נולדתי אל תוך התודעה היהודית.
היום שבו קיבלתי את ההסמכה לרבנות, היה היום שבו נולדתי לחיים של עבודת השם, להקדשת כל האנרגיות שלי לטובתו של עם ישראל.
היום שבו התחתנתי, בעיני היהדות, היה היום שבו הפכתי לאדם שלם – משום שעד אז הייתי חסר, ללא העזר כנגדי.
ארבעת הימים שבהם התברכתי בהולדתם של ארבעת ילדיי, העניקו לי את האושר לדעת שאזכה להעביר דרכם את מורשת אבותינו אל הדור הבא, שהייתה לי הזכות לקחת חלק ביצירתו – ותשעת הנכדים שנולדו מאוחר יותר היו כמו הדובדבן על קצפת העוגה שהקב"ה העניק לי בנדיבותו הרבה.
אז למה לחגוג את יום ההולדת שלי – יום שאינו קשור אלי באופן אישי – כאשר יש לי כל כך הרבה רגעים משמעותיים אחרים בחיי, שלכבודם ראוי הרבה יותר לשמוח?
(19) יומהולדת, 1/1/2014 13:04
מקורות נוספים
שלום למערכת אני נהנה לקרוא מאמרים מדי פעם. לענין המאמר על ימי הולדת התעלם הרב המחבר מדברי הרב בן איש חי וכן בכתבי החסידות על משמעות יום הלידה. בברכה
(18) מרים, 31/12/2013 12:20
מה הבן איש חי אומר על יום הולדת?
http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111876 תיכנסו לקישור הבא,,,
(17) מב, 31/12/2013 07:17
הגישה במאמר ידועה וכתובה בצורה יפה אך ישנו צד נוסף ...
כתב הרב יוסף חיים זצ"ל בספרו בן איש חי (פרשת ראה שנה ראשונה): "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגים בביתנו". ההכרה היסודית בעצם המתנה לחיות, להיוולד, שאנחנו מקבלים הזדמנות בסיסית של הדבר היקר בעולמנו והוא הזמן - בלי קשר מי אנחנו ומה עשינו עד כה.
(16) חגג, 31/12/2013 05:56
למה לא
אתר דתי עם תמונה של דתיה פימיניסטית?
(15) ענת, 31/12/2013 02:54
ישנם רבנים גדולים שהיו אפילו בעד!!
קבעו כי זהו יום מיוחד בו יש לערוך חשבון נפש לקחת החלטה לעתיד להרבות בתפילה וצדקה יום בו לנשמת האדם יש כוחות מוגברים ויש אפילו יכולת לברך אחרים.... אני חושבת שזהו יום חשוב כל עוד לוקחים אותו בכיון הנכון ומתעלים אותו למטרה נשגבת ולא רק לטיפוח האגו והעצמי.
(14) אנונימי, 30/12/2013 16:15
זה לא כל כך פשוט
יש פולמוס בעניין וישנם רבנים גדולים שכן חגגו את יום ההולדת, לקריאה מסכמת על חגיגה או לא חגיגה של יום ההולדת, הנה קישור לכתבה ב"הידברות".http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111876 לדעתי, כיון שאדם צריך לאהוב את עצמו כדי לעבוד את ה' וכדי לאהוב אחרים, חגיגת יום ההולדת של עצמי עם תשומת לב לעצמי, היא חשובה. השמחה של ההולדת שלי, היא משמעותית וחשוב לשמור על היום הזה כיום של הודיה וחשבון נפש. ולא לדלג או להתעלם ממנו.
(13) נילי, 30/12/2013 08:54
האם יום ההולדת שלי אינו שייך אלי?
הכתבה מתארת מצב שבו יש לשמוח רק על השיגים. אם כך- מדוע אנו חוגגים בר מצווה? אני חושבת שגם בבר מצווה וגם ביום לידתנו אנחנו עדיין חסרי השגים, אלא- כלי שיכול להתקדם ולעשות את תפקידו. ולכן, אולי ראוי לשמוח גם ביום הולדת, שכן נולדתי, ונולדתי כיהודי, ויש לי עבודה לעשות ואני מתחיל את דרכי (ובבר מצווה גם מתחיל דרכי במצוות). וחוץ מזה שכל שנה יש השגים נוספים שאפשר להתחזק בהם ולציין שאני בדרך הנכונה.
(12) הני, 29/12/2013 18:58
לא מסכימה
זה נכון שאנחנו אמורים לחגוג ימים שבהם גילינו את עצמנו וקיבלנו על עצמנו והשגנו יעדים בחיים. אבל יום-הולדת הוא יום גדול! זהו יום שלחוגג יש את הכח לברך! את הכח לחשוב ולהשתנות! יום הולדת מסמל יום שבו ירדה נשמה לעולם, נשמה יהודית טהורה. וגם אם היא לא בנויה - צריך לחגוג כיוון שירדה נשמה לעולם!!! יום הולדת בנוסף, אומר בעצם מסר מהשם: נתתי לך עוד שנה, סימן שזה הגיע לך! סימן שהתנהגת טוב ועבדת על מידותיך! אתה צריך להוכיח את עצמך בשביל להגיע ליום ההולדת הבא (כנראה בגלל זה סופרים גם את ה'לשנה הבאה'!) אז שיהיה במזל!
(11) --, 29/12/2013 18:33
סיבה טובה לחגוג יום הולדת!
הזדעדזתי קרוא את ההשקפה שמובאת כאן. יום הולדת הוא יום של חג! יום בו ירדה נשמתי לעולם יום בו הקב"ה בחר בי למלא כאן תפקיד ובכל שנה- מוסיף הקב"ה ומעניק לכל נשמה כח "מזלו גובר". הראשון שהתורה חוגגת את הוללדתו הוא משה רבינו נשיא ישראל ביום הודתו- התמלא הבית אורה! יום הודת הוא יום סגולה אישי. יום להודות לה' על האושר שבחיי. והוספה בטוב בהחלטה טובה, במתן צדקה ובימוד חסידות!! כן! דווקא ימוד חסידות חבד תעניק השקפה חיובית ואוהבת על תפקידי על אדמות.
(10) רחל לי, 29/12/2013 16:16
אז למה לחגוג אתיום ההולדת שלנו?
המשך סיבה נוספת, 'ואהבת לרעך כמוך'... כל עוד אינך חווה באופן אישי את האושר הגדול הזה של בריאתך בצלם האלוהים טרם מיצית את התחושה של אושר אמיתי, מהו? בהחלט מאושר אתה באושרם של אחרים... עם זאת, אם רק תטעם טעמו של אושר על גופך ורוחך באופן הכי אישי תגדיל את היכולת הרגשית שלך לחוש אושר אמיתי מהו. על מנת לחוש אושר גדול מהו, עליך לתת לעצמך את היכולת לאהוב את עצמך ולחוש את האושר הגדול ביותר בחייך... את בריאתך... את הברית בינך לבין בורא עולם... את יום חגך, יום הולדתך. המבטל את התחושה הזו מתקשה לחוש אושר נשגב מהו. זה היום שאלוהים החליט שהעולם צריך אותך. זכית להיות שליח מאושר. רבים לא זכו להיות שליחים מאושרים... זה יום שאתה יכול לעמוד מול בוראך ולומר ת ו ד ה, תודה שנתת לי חיים. זה היום היחיד שהוא רק שלך, כה אישי וכה ייחודי... הוא רק שלך ושל בורא עולם, נפלא. זה יום של התעלות נפשית... ואולי גם חשבון נפש אישי. בקשר לעובדה שיום כזה לא מוזכר בתורה, לדעתי, זו חגיגה של תחושה אישית, תחושה של אושר ותודה לבורא עולם ואולי ברית אישית בינך לבין בורא עולם, אולי הבטחה אישית שלך לבורא שתשתדל לא לאכזב אותו בדרכך. זו ברית אישית, דע אלוהים איתך לכל אורך הדרך . זו ברית שמעניקה לך כוח להמשיך אל ייעוד חייך. זו החגיגה האישית שלך עם בוראך ויוצרך וזו שמחה גדולה. בקשר לפרעה, אולי פרעה היה חכם מאוד והבין שקיבל מתנה ענקית. מהאלוהים שלו, קיבל את החיים ועל כך צריכים לשמוח שמחה מיוחדת. כל אחד ישמח בדרכו העיקר שישמח. ככל שנחוש יותר שמחה... נדע שמחה אמיתית מהי. ככל שנחוש יותר אושר נדע אושר אמיתי מהו וכך בכל תחושה בחיים. חגיגת יום ההולדת היא תזכורת, היא תעצומה לחיים, היא שעה של חשבון נפש, של תכנון... שעה שעליך לשבת עם עצמך בלבד, עם בוראיך ולחשוב איך להמשיך לשמח את חייך ואת העולם שאליו הגעת. חגיגה מאושרת סביב ארוע ענק שכזה לא תזיק... רק תוסיף. לחיי האושר והגשמת ייעודנו לצד בוראינו שנמצא בתוכנו... מנחה אותנו בדרכנו ושומר עלינו בלכתנו בדרך. עלינו לחגוג ולהיות מאושרים עד כלות, כי זה היום שבורא עולם החליט להעניק לנו חיים כי צריכים אותנו על פני האדמה. בזכות היום הגדול הזה זכית להעניק לעצמך כל כך הרבה סיבות לשמחה... אז לא מגיע לחגוג את היום הנפלא הזה ולומר תודה לבוראך? . .
אסנת, 31/12/2013 13:38
תגובה לרחלי
לא לעניין תגובתך.
(9) אנונימי, 29/12/2013 16:06
הסבר מעולה.
אני כבר מזמן לא חוגג את יום הולדתי אינטוטטיבית. אני חוגג את ימי ההולדת של כל אחד ממשפחתי חוץ משלי.
(8) רחל לי, 29/12/2013 16:01
אז למה לחגוג את יום ההולדת שלנו?
אז למה לחגוג את יום ההולדת שלנו? ראשית זו חגיגה לבורא עולם שהחליט להעניק לנו צלם מצלמו ולברוא אותנו בצלם אדם על מנת לנסות להגשים את ייעודנו בעולם שנברא על ידו. זו חגיגה גדולה לרגע הנפלא שהופיעה עוד תקווה לעולם בדמותך. היום שנולדת... הוא היום הגדול ביותר עבורך, נבחרת להגיע לעולם ולהעניק לכולנו אור, אורך, אור הבורא. זו לא רק שמחה פיזית, זו שמחה ייחודית של בריאה אלוהית... המפגש המדהים ביצירה האנושית. המפגש בין צלם האלוהים לצלע האדם. אין גדול יותר מהיצירה המופלאה הזו (לא ברור לי למה אתה מבטל את השמחה הגדולה ביותר בחייך? למה?) צלם מצלמו וצלע מצלעינו... זה הנס הגדול ביותר שברא האל ומתבטא בדמותך, על כן, יש מקום לחגוג לך יום חג יום הולדת, כשאתה מייצג את מתנת האל לעולם. יש המשך...
(7) שלומית, 29/12/2013 15:22
לא זו דרכו של הרבי
הרבי מליובאוויטש זי"ע עודד מאוד לחגוג ימי הולדת, ואף קבע מנהגים מסוימים של הוספה בתורה ומצוות ביום זה. בין המנהגים: אמירת פרק תהילים, הוספה בצדקה, הוספה בלימוד תורה ועוד. כאשר אתה מביא את הסיבה שלא תחגוג יום הולדת לקהל גדול של קוראים, בוודאי חשוב לשתף אותם בדבריו של צדיק וגדול בישראל.
(6) חנה, 29/12/2013 15:13
:יום בו מזלו של אדם גובר
אמנם זוהי נקודת מבט אחרת ואף הפוכה: יום ההולדת זהו יום בו מזלו של אדם גובר לכן זהו יום של קבלת החלטות טובות להוסיף במעשים טובים ולכן זהו יום שמח אדם מקבל כוחות להתעלות!
(5) רשלין חיים, 29/12/2013 14:01
יהודים וימי הולדת
אהבתי כתבה זו וכל הנאמר בה, אין ספק שהשכלתי. ואף על פי כן נהניתי בחג החנוכה לחגוג את יום הולדתי היום בו הורי שמחו לקבל אותי . להסתכל אחורה ולומר וואוו כמה עשיתי וכמה גדלתי בזכות עשייה זו בהדרכתו של בורא עולם , וכמה עוד יש לי לתת לעשות ולתרום. ובכל שנה ושנה זה מתחדש מחדש כמו בראש השנה, כי זה ראש השנה הפרטי שלי שאותו אני חולקת עם אוהבי ומוקיריי.
(4) שייקה, 29/12/2013 14:00
המיחילה מכבוד הרב, יש מקורות לימי הולדת
אמנם ידוע שיום ההולדת היחיד בתורה הוא של פרעה. עם זאת, מובא גם בהלכה (בן איש חי) שיש לאדם לחגוג ימי הולדת מסויימים, (ששים, שבעים, יש אומרים גם ארבעים) על הגיעו ל... כלומר, זה לא מתוך השגיות, אלא מתוך הודאה על המתנה שניתנה עד כה. אמנם, זה לא במשמעות הרגילה של יום הולדת, אבל בכל זאת חוגגים. יום נעים
(3) ווהיב, 29/12/2013 13:07
אהבתי
התרשמתי מהמאמר, ואני חושב יש הרבה מה ללמוד מאמר זה. יפה
(2) לאה, 29/12/2013 12:41
אני דווקא חוגגת את חג ההולדת שלי - ובכייף!
שלום רב, מבחינתי הדיי נחרצת - יום הולדתי הוא חג עברי היחודי לי. ביום זה - שברור שאני חוגגת על פי לוח השנה העברי, אני מסתכלת אחורה ותמיד יש לי על מה להודות לבורא עולם! אני גם מסתכלת קדימה מכיוון שיש דברים שאני שואפת אליהם. ביום זה אני בודקת את הכיוון הכללי במארג הכללי של חיי הלא כל כך כלליים , ומתפללת לקבל הכוונה מבוא עולם שאדע לממש את יעודי כאן בעולם הזה.
(1) אנונימי, 29/12/2013 12:32
בינגו