רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

חברה

בת 50, וזקנה?

ט״ז בשבט ה׳תשע״ג ט״ז בשבט ה׳תשע״ג 27/01/2013 | מאת רוזלי זלצמן

מה זה משנה אם אני בת 50, 60, או 90 – עבור הרבה אנשים אני פשוט נחשבת לזקנה!

ביום הולדתי האחרון מלאו לי 50. זה לא היה טראומטי כמו שחשבתי, ואפילו לא יותר טראומטי מכל יום הולדת אחר מאז מלאו לי 21. בכל אופן, המעסיקים בחברה בה עבדתי במשך 4 שנים, בחרו דווקא ביום זה כדי לבשר לי ש'בשל צמצומים בחברה', אני מפוטרת.

לפי מיטב ידיעתי אני היחידה שפוטרה. באווירה הכלכלית הנוכחית, מה שמגביר את הקושי שלי הוא העובדה שאנשים מסתייגים מלהעסיק אנשים מעל גיל 35. זאת למרות העובדה שרוב הסיכויים שהעובדים המבוגרים יותר יהיו יותר נאמנים, בעלי ניסיון רב יותר (שלושת דפי קורות החיים שלי יישלחו לכל דורש), אמינים יותר ונתונים פחות להסחותיהן של מטרות חיצוניות כמו קריירה וטיפוחה של משפחה צעירה – ושעדיין נותרו להם בין 15 ל-25 שנות עבודה פוריות עד לפרישה.

אבל התרבות המערבית מאז ומתמיד היללה ושיבחה את גיל הנעורים. אף בן 25 לא ישקר ויוסיף לעצמו כמה שנים. לוחות המודעות והעיתונים ממשיכים לפרסם תמונות של נעורים וחושניות כמטרה ואידיאל. למרבה האירוניה, הרבה מהמבוגרים שרוצים לעבוד, חוזרים לעבוד באותן משרות בהן הם עסקו כשרק הצטרפו למעגל העבודה, לפני שלושה עשורים (ובמקרה הטוב תמורת אותה משכורת) - משום שלא יודעים להעריך מספיק את הבגרות, הניסיון והחוכמה שמגיעים עם הגיל.

הסגידה הזאת לנעורים מנוגדת לחלוטין לדרך בה היהדות מגדירה את ההתבגרות:

"בן ארבעים לבינה, בן חמישים לעצה..." (פרקי אבות)

יש ערך לגיל. הגיל הוא יתרון.

היהדות מעריכה את הגיל משום שמשמעותו היא שלאדם היה יותר זמן לצבור חוכמת חיים וניסיון. היהדות מצווה עלינו לכבד את הזקנים ולעמוד לכבודם כשהם נכנסים לחדר, לתת את מקומנו למבוגר באוטובוס וכו'. הגיל נחשב להרבה יותר מסתם ציון של שנה נוספת שעברה.

אילו הצעות העבודה ודירוגי המשכורת היו על פי רוח התורה, המבוגרים יותר היו הנבחרים שבמובטלים. לא היו מזלזלים בבעלי הוותק רק משום שבשל הנסיבות הם נאלצו להחליף עבודה.

אולם המעסיקים אינם היחידים שאשמים בדעות קדומות על הגיל. נסיעה באוטובוס לימדה אותי שאין מקום נקי מלחץ ההתבגרות.

"נוסע ותיק?" שאל אותי הנהג בתמימות.

"נוסע ותיק?" רציתי לצעוק. "אני נראית לך בת 65?"

"נוסע ותיק זה מגיל 60", הוא עדכן אותי.

"אה."

בימים הבאים הייתי חייבת לשמוע מששה אנשים לפחות שאני עדיין נראית בת ארבעים. אבל אז הבנתי פתאום: מה זה משנה אם אני בת 50, 60, או 90 – כולנו נראים בעיניהם זקנים! בארץ, אורך החיים הממוצע לנשים הוא 83 (זאת אומרת שרבות חיות יותר מזה). משה הוציא את בני ישראל ממצרים כשהוא היה בן 80, ומרים הנביאה שרה עם הנשים בגיל 86. נותרו לי לפחות 30 שנים לעשות את זה. אז ידידיי הצעירים, למי אתם קוראים זקנים?

"נוסע ותיק" משמעותו שאני אמורה לשבת על כיסא נדנדה

מדוע אם כן הפריעה לי טעותו של נהג האוטובוס והצורך הדחוף שלו במשקפים? משום שגיל הזקנה אומר שאני נראית זקנה במקום מכובדת, מיותרת במקום מנוסה. זה אומר שאני צריכה לשבת על כיסא נדנדה ולכתוב את הצוואה שלי, במקום לחפש עבודה, בן זוג או קריירה חדשה.

מנקודת מבט יהודית, גיל הוא מקור לגאווה, משהו ששווה לכבד.

היין משמש ביהדות אמצעי לציון זמנים ותקופות – ברית, חופה, סעודות חג – משום שיין, כמו אנשים, הולך ומשתבח עם הזמן. כשאנו עוזבים את העולם הזה דנים אותנו על פי מי שאנחנו בסיום המסע, ולא על פי מי שהיינו בתקופה הכי אטרקטיבית ואנרגטית שלנו, או כשגילינו את מלוא הפוטנציאל.

היהודים הם עם של רוח ונשמה – מהויות נצחיות ובנות בלי גיל, בעוד שהגוף אינו אלא כלי שמאכלס אותן.

אילו זאת הייתה הגישה היום, הייתי מתרגשת בכל פעם שנהג אוטובוס היה קורא לי "אזרחית ותיקה".

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן