אם היית ילד בשנות ה-60 או ה-70, במבט לאחור, קשה להאמין שאנחנו עדיין חיים.

כילדים, נסענו במכוניות בלי חגורת בטיחות או שקי אויר. נסיעה במושב האחורי ביום חם, הייתה חוויה מיוחדת.

מיטת התינוקות שלנו הייתה מצופה בצבעים עליזים מבוססים על עופרת. לא היו מכסי בטיחות על תרופות, דלתות או שקעי חשמל. רכבנו על אופניים ללא קסדות. שתינו מים לא מינרליים מצינור בגינה ולא מבקבוק.

בילינו שעות בבניית מריצות משאריות חומרים, ואז התגלגלנו במורד הגבעה, רק כדי לגלות ששכחנו להתקין מעצורים. רק אחרי שהתגלגלנו לסבך השיחים כמה פעמים למדנו לפתור את הבעיה.

עזבנו את הבית בבוקר ושיחקנו כל היום, חזרנו הביתה כאשר אורות הלילה נדלקו. אף אחד לא יכול היה להיות אתנו בקשר, לא היו טלפונים ניידים. כמה בלתי סביר!

נחתכנו ושברנו עצמות ושיניים שלא גררו תביעות משפטיות מתאונות אלו. אלו פשוט היו תאונות, מבלי אף אחד מיוחד להאשים, רק את עצמנו.

נלחמנו והרבצנו אחד לשני, וקבלנו מכות שהפכו משחור לכחול. והתגברנו על כך.

אכלנו עוגות, לחם וחמאה ושתינו מיצים ממותקים ולעולם לא היינו בעלי משקל יתר... תמיד שיחקנו בחוץ. התחלקנו בשתייה אחד עם השני מאותו בקבוק, העברנו מפה לפה ואף אחד לא מת מזה.

לא היו לנו משחקי מחשב, משחקי וידאו, 65 תחנות טלוויזיה, סרטי וידאו, מערכת הגברה, טלפונים ניידים, מחשבים אישיים, שיחות באינטרנט... היו לנו חברים. יצאנו החוצה ומצאנו אותם. רכבנו על אופניים או הלכנו לחברים הביתה, דפקנו או צלצלנו בדלת או סתם פטפטנו אתם.

דמיינו לכם. בלי לבקש רשות מההורים! לבדנו! שם בעולם הקר והאכזר! בלי שמירה. איך עשינו זאת?

המצאנו משחקים עם מקלות וכדורי טניס.

ניסינו להתקבל לנבחרת הכדורסל או כדורעף, אבל לא כל אחד התקבל. ואלו שלא הצליחו למדו להתגבר על האכזבה.

לא כל התלמידים היו חכמים כמו האחרים. חלקם נכשלו ולא עברו כיתה ונשארו לעוד שנה. אבל מבחנים לא הותאמו משום סיבה שהיא.

מעשינו היו שלנו, וציפינו לתוצאות. לא היה אף אחד להתחבא מאחוריו. לחשוב שההורים יוציאו אותנו מהבוץ אם עברנו על החוק היה בל נשמע. הם, בעצם, צדדו בחוק. תארו לעצמכם!

דור זה ייצר כמה מטובי האנשים לוקחי-סיכונים, פותרי-בעיות וממציאים. 30 השנים האחרונות הביאו התפוצצות של המצאות ודעות חדשות. היה לנו חופש פעולה, כישלונות והצלחות ואחריות. ולמדנו איך להתגבר עליהם.

העבירו זאת לאלו שלא היו ברי מזל לגדול כמו ילדים, לפני שעורכי-דין וממשלות הדריכו את חיינו... לטובתם...

*נתקבל באימייל. הכותב לא ידוע...