שאלה:

בימים בהם למדתי באוניברסיטה, גנבתי יחד עם חבר בערך 1,300 ₪ מבחור מסוים. הדבר ארע לפני שבע שנים.

במשך כל הזמן הזה רציתי להחזיר את הכסף. אבל לא היה לי נעים לי לספר את הדבר לבחור ממנו גנבתי וחששתי שהוא עלול לגשת למשטרה.

להלן שאלותי:

א. כיצד אני יכול להחזיר לו את הכסף מבלי לספר לו שאני לקחתי?

ב. האם עלי להחזיר מחצית מהסכום (650 ש"ח) או את כל הסכום (1,300 ש"ח)? אחרי הכל, זה היה רעיון שלי לבצע את הגניבה.

ג. האם עלי לשלוח לו את הכסף בתוספת ריבית, או האם מספיק להחזיר לו את הסכום המקורי?

אודה לכם על תשובתכם בהקדם.

תשובה:

ראשית, ברצוני להביע את הערכתי העמוקה על שאיפתך לתקן את מעשיך. תאר לעצמך עד כמה רגישה נשמתך אם אתה מוטרד מכך במשך זמן כה רב!

הדבר מזכיר לי מקרה שאירע לי לאחרונה. ביקרתי בשכונת מגורי הישנה בה התגוררתי בעבר. לפתע קורא לי נער בן 12 בערך ממורד הרחוב. הוא רץ לקראתי ואומר, "סליחה, האם גרת כאן פעם?" "כן", עניתי. "אם ככה, לפני חמש שנים בערך לוויתי ממך חמישה שקלים, ועכשיו אני רוצה להחזיר אותם". תאר לעצמך! הוא לווה את חמשת השקלים בגיל שבע ולא שכח זאת מאז!

וכעת, לשאלותיך...

א. אם אתה סבור שהאדם יפנה למשטרה, עליך להחזיר זאת בעילום שם. אבל אם אינך חושש מכך, עליך גם לבקש ממנו מחילה.

השאלה המתבקשת היא: מדוע לא לעמוד בפני אישום פלילי שמגיע על פי חוק? והאם אין זה חלק מן החרטה?

ובכן העניין כזה:

מאחר ובית משפט אנושי לא יכול להביא בחשבון את נושא החרטה, ומכיוון שאין לו את הכלים הנחוצים לראות את המתרחש בלבו של הנאשם, חייבים השופטים לפסוק ולהעניש על פי החוק היבש. כלומר, גנבת? אז מגיע לך עונש מסוים, החרטה בכל אופן לא תפחית לך מהעונש.

מה שאין כך במשפט אלוקי. אלוקים יודע את לבות בני האדם ולכן הוא מאפשר לחרטה כנה לכפר לחלוטין על הפשע ולהחזיר את המצב לקדמותו כמו לפני העבירה.

במקרה בו מודה האדם בטעותו מרצונו החופשי ללא תמריץ של בית משפט או משטרה, יכול הדבר להישאר בינו ובין אלוקים.

במקרה בו מודה האדם בטעותו מרצונו החופשי ללא תמריץ של בית משפט או משטרה, ברור שהוא מתחרט, לכן יכול הדבר להישאר בינו ובין אלוקים, כל עוד הפיצוי הכספי הנאות נעשה.

ב. מי שגנב את הכסף בפועל צריך להחזיר אותו, ולא חשוב של מי היה הרעיון מאחר והתורה אוסרת גניבה בכל מקרה. פירוש הדבר, שאם מישהו מציע לגנוב, אין לעצם ההצעה כוח לבטל את איסור התורה. לכן, חברך אחראי על המעשה שביצע.

ג. אתה לא צריך לשלם שום ריבית.

אני מקווה שהתשובות הועילו ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא יברך אותך על הגינותך.