אז נכון שיש קורונה ויש בחירות, ויותר פופולרי לקטר על האופי הישראלי, אבל ראוי בסוף השנה האזרחית לזכור גם אנשים שבחרו לצאת מאזור הנוחות שלהם והיו מוכנים לסכן את חייהם כדי להציל חיים של אחרים
מזל שמומחים לא עמדו עם סטטיסטיקות ותחזיות קודרות ליד הצעירים שיצאו ממחנות הריכוז ־ב־45, או ליד ילדים באוהל במעברה בשנות ה־50 ,או ליד ילדי האינתיפאדה השנייה שהתבגרו בצל אוטובוסים מתפוצצים
אנשים לכל הפחות אוהבים דעת ואוהבים העמקה. אני לא חי בסביבה כזו שבה אומרים לי: 'מה, הולכים להחזיר אותך בתשובה?'. אולי אבא שלי עדיין קצת, אבל בין חברים – ממש ההפך"
