_(hebrew).jpg)
בוריס ילצין: איך קונים עולם בשעה אחת
מאת נועם אשרבוריס ילצין לא היה מהמנהיגים הגדולים בהיסטוריה, אבל ברגע אחד בקיץ 1991, הוא קנה לו תהילת עולם נצחית.
נושאים חמים
בוריס ילצין לא היה מהמנהיגים הגדולים בהיסטוריה, אבל ברגע אחד בקיץ 1991, הוא קנה לו תהילת עולם נצחית.
בניית פרופיל של פושע אמורה לספק פרטים רבים ככל האפשר על בן האנוש שיצר את הטרגדיה. אבל הפעם, הניסיון להתחקות אחרי מניעי הרוצח השאיר בעיקר משבצות ריקות, מפני שאיש לא הכיר אותו באמת – ואולי דווקא זה היה צריך להדליק את הנורה האדומה.
פסח הוא חג החירות. אחרי 22 שנים בכלא, האם לא הגיע הזמן לתת גם ליהונתן פולארד ליהנות מהחירות?
דוגמנית העל נעמי קמפבל מרצה עונש חינוכי בנעלי גומי של עובדת ניקיון, ומלמדת אותנו לזכור שבצד השני עומד בן-אדם אמיתי בדיוק כמונו.
בעוד מדענים מקבלים בענווה את הקביעה שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת הכל, דווקא אנשי מדעי הרוח נראים מוטרדים מחוסר יכולתם לרדת לשורש כל דבר באמצעות חוקיות פשוטה, ומעדיפים לחפש סיבה בכל מחיר.
הפופולאריות המדהימה של משחק המחשב 'סקונד לייף' מדגישה עד כמה האסקפיזם הוא מגמה הולכת ומתחזקת בעולם המערבי. הקהל הישראלי, עם זאת, עדיין מסרב לשתף פעולה ומעדיף להישאר מציאותי.
שקרים היו תמיד חלק מחיינו, אבל האינטרנט נתן להם כוח חסר תקדים. תשאלו את דוקטור קורינה אנג'ל.
בתי הספר משקפים את התרבות שלנו כשהם מנסים להפוך את הלימודים לחוויה מתמשכת המאתגרת את כל החושים. האם אנחנו לא מאבדים את המטרה המקורית של בית הספר בדרך?
פטירתו של טדי קולק, גרמה לתקשורת להוציא מהארכיון מטבעות לשון שאין מרבים להשתמש בהן. נראה כי דור הנפילים של הציונות לא הותיר יורשים, ולכן כל מוות של מנהיג ציוני בולט הוא עוד צליל ברקוויאם לציונות.
כוונותיה הזדוניות של איראן גלויות לעין כל, ברורות באכזריותן. מה שלא ברור בכלל, הוא מה יעשה העולם הנאור בנוגע לכך.
פעם היה לנו ראש השנה אחד, אבל עכשיו הוא כבר לא מספיק. את מי אנחנו מנסים לחקות, בעצם?
העיתונאי ג'ונתן טובין חושף את השקרים והחד-צדדיות במחזה האנטי-ישראלי החדש - "קוראים לי רייצ'ל קורי" המוצג בניו-יורק. טובין מבקש שלא להקל דעת במחזה כה מגמתי, בייחוד בשל השפעתו הרעה על הסטודנטים בקמפוסים.
המגזין טיים בחר את כולנו לאנשי השנה. האם מדובר בתרגיל שיווקי מבריק המנצל את השאיפה להפוך לסלבריטאי המשותפת למרבית האנושות כיום, או שמא מדובר באבחנה חדשה נכונה ואמיתית?
יותר מחצי מאה אחרי שהומצא, ג'יימס בונד עדיין פופולארי כתמיד. מה סוד קסמו?
העולם מתחיל להתפכח ולהבין שדימוי היופי שלנו התעוות לבלי היכר. איך הפכו הפרעות אכילה וניתוחים קוסמטיים לחלק מסמלי היופי?
בעוד תומכי ההפלות חוגגים ניצחון, הרפואה המתקדמת מציבה סימני שאלה קשים בפניהם.
למרות החששות המוצדקים מהפצצה האיראנית, יש לקח שכדאי ללמוד מפרשת חייו של סדאם, פרשה שנמצאת עכשיו, כך נראה, בשלבה האחרון.
הדיון הציבורי סביב נושא ההטרדות המיניות מתמקד בדרך כלל בפן המשפטי, אך מתעלם משאלות יסוד חברתיות, כמו: האם הטרדות מיניות, מקורן בנורמות חברתיות לקויות, או ליתר דיוק, של דפוס חברתי לקוי?
כשצדקה וחסד הופכים לחלק מתעשיית הבידור, מתן בסתר, הערך יהודי הישן כמעט והולך לאיבוד.
ברור שבדברים מסוימים נכון להביט על מדינות אחרות כדי ללמוד מהן, אבל איך יתכן שבנושא של מצפון או מהוגנות, אנחנו לא מספיק בטוחים בעצמנו?
אנו שמכורים לתרבות הרייטניג, שמזפזפים בשלט בשכבנו ובקומנו. אנו שהמלכנו לנו רקדנים ודוגמניות על פני אנשי רוח ומדע, צריכים לחשוב היטב לאן מועדות פנינו כאומה?
אפילו אם תגיב ישראל בהפצצה גרעינית משל עצמה, יאבד העולם המוסלמי רק 15 מיליון איש, שלפי דברי נשיא איראן הקודם, יהיו "קרבן" קטן מתוך מיליארד המוסלמים בעולם.
אנחנו זקוקים למצפון חברתי ולמראות גדולות שיוצבו בכוח מול פנינו, אבל יש לבחור בקפידה את המוכיחים שלהם אנו רוצים לשמוע.
גילה עמית-דוארי, תושבת הצפון, אם לחייל בחזית ושני חיילי מילואים מספרת על הקיץ החם, הבוער וההזוי הזה, על החרדה ועל האדישות שאחריה. ויש גם סיום אופטימי!
רק אתמול הייתי שם וראיתי מה זה "עורף חזק" - עורף סובל ומתענה. עורף מתמודד. עורף גיבור! מי חושב שם על פינוק וקרואסונים?!
שיחה עם הרב ברוך פכטר, רבה של מטולה, על החיים ביישוב הגבול ועל סיבת הישארותו בצפון.
איך עם ישראל יודע בעת צרה ליצור את רשת הביטחון הגדולה בעולם, ולהוציא את כל הטוב והיפה שבנו.
אני לא יודעת אם ננצח במלחמה הזאת. אבל אני כן יודעת, שזה לא מונח בידי החמאס או החיזבאללה.
צילה האפל של המלחמה גורם לנו לחוש באופן חד יותר את ימי בין המצרים.
בימים של שיגרה אנחנו מנסים להיות עם רגיל. אבל כשמכים אותנו, אנחנו משתנים בבת אחת.
קשה לזוז הצידה. זה קשה, אולי, יותר מכל, כשנוכחות מתמשכת נחשבת הפרעה – הרהורים לאחר הודעתו הדרמטית של ביל גייטס על פרישתו מניהול מיקרוסופט.
כמה אנחנו קוראים היום? הרבה פחות מפעם. עדיין, שבוע הספר הוא אירוע שיכול לקרות רק כאן.
כשאני בארץ, אני מקטר בדיוק כמו כולם. ביקור קצר בעיר מץ שבצרפת, לרגל שמחה משפחתית, גרם לי לראות דברים אחרת.
המשכיותו של העם היהודי תלויה באחיזתו במסורת היהודית, ולא במאפיינים תרבותיים.
מה מביא אדם שפוי לבלות שבוע בתוך בועה מלאה מים? מסתבר שכולנו מחפשים אותה האשליה, רק בדרכים שונות.
יום אחרי הבחירות, ומדינת ישראל שוב גונבת את הכותרות הראשיות. לא משנה מה קורה בשאר העולם, כולם צופים בעניין במתרחש במדינת היהודים.
טקסי הנישואים והגירושים מתקיימים בישראל על-פי חוקי ההלכה היהודית. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הדרישה לחקיקת הסדרי נישואים אזרחיים בארץ. לגמרי לא ברור למי ולמה טובים הסדרים אלה.
הדמוקרטיה מרבה לדבר על חופש האמנות. שורה של מקרים מלמדת שגם לחופש צריכים להיות גבולות
מחשבות אישיות בעקבות מותו הטראגי של חתננו האהוב, הרב אליעזר גלצהלר.
האנטישמיות ליוותה את היהודים תמיד – לא משנה מה עשו. מדובר פשוט בחוק טבע.
כולם אהבו לאהוב את גוגל, אבל פתאום מסתבר שהחברה הזו היא לא בדיוק מה שחשבנו. איך ערכים מתמוססים מול שיקולים עסקיים
מכשיר הבלקברי בסכנה, ו-4 מיליון אמריקאים מודאגים שלא יוכלו לקבל דואר מהעבודה בכל רגע נתון. איך הפכנו לחברה משועבדת למקום העבודה?
בישראל רוצים מנהיג חזק. מה סוד קסמו של מנהיג חזק? והאם מדובר בסוג של סופרמן?
סופרלטיבים רבים נאמרו עליו, המקובל האחרון, עושה הניסים, כותב הקמעות המופלא וכו'. אני דווקא הרגשתי אותו מנקודה מאד פשוטה, עממית אפילו.
מארי אנטואנט לא הבינה מה הבעיה של העניים. כשדוח העוני מתפרסם מדי שנה, נראה שגם אנחנו לא ממש מבינים.