מרים פרץ, אישה נעימת סבר וצנועה, המתגוררת עם משפחתה בשכונת גבעת זאב הירושלמית. בשנת 1998, בנה הבכור אוריאל, קצין בסיירת גולני, נהרג בפיצוץ במהלך פעילות מבצעית בלבנון. למרות זאת, הסכימו מרים ובעלה אליעזר ז"ל לחתום ולאשר את שירותם של שלושת בניהם האחרים – אלירז, אביחי ואליסף – כלוחמים קרביים בגולני.
ימים ספורים לפני חג הפסח האחרון, מצאה את עצמה מרים פרץ תחת אור הזרקורים, כשבנה אלירז, אביהם של ארבעה ילדים קטנים, נהרג בגבול עזה. אלפים ליוו את אלירז אל מנוחתו האחרונה, ומרים דיברה בטלוויזיה מתוך אמונה ודבקות בעמה ובאלוקיה. ראש הממשלה נתניהו אמר: "העם בישראל כולו כואב את כאבכם. העוצמה והאצילות שלכם מחזקות ומאחדות את כולנו".
צוות aish.co.il שוחח עם מרים בביתה, אשר למרות האסון שפקד אותו רק לפני שלושה שבועות, שומר על אוירה מדבקת של עוצמה ואופטימיות. בכתבה ניסינו לשמור על אותנטיות דבריה של מרים ועל סגנונה המיוחד.
שאלה: ספרי לנו מה התרחש באותו יום ליד גבול עזה?
מרים פרץ: בין ישראל לעזה מפרידה גדר. במרחק של בערך 4 מטר מהגדר, נמצאים השדות של קיבוץ עין השלושה. המחבלים מנסים תמיד לעבור מעזה, להגיע לגדר ולשים מטענים, או לעבור מתחת לגדר כדי להגיע לישראל. באותו יום ששי [26 במרץ], החיילים זיהו שני מחבלים מתקרבים. אלירז יצא עם כוח (כי הוא ידע שהשניים האלה הם רק ההתחלה ואחריהם יש עוד) למקום שבו הסתתרו המחבלים. אחד מהם נהרג מייד, השני ירה צרור, ואחת היריות פגעה באלירז. לכל החיילים יש רימונים, ובדרך כלל לא קורה כלום אם הם נפגעים. הכדור שפגע ברימון של אלירז הפעיל את הנצרה שלו - דבר שכמעט ולא קורה. אני קוראת לזה, 'יד אלוקים'. אין הסבר אחר - אני יודעת שהזמן של אלירז הגיע.
לפני שאוריאל אחיו הגדול נהרג, אני ידעתי, הרגשתי. 35 יום לפני מותו, אוריאל כתב שהוא ייהרג. הוא גם אמר לחבר שלו, "אני הולך למות", החבר אמר לו "אם אתה יודע שאתה הולך למות, אל תלך!", והוא הלך. מצאנו לזה תשובה: בארנק של אוריאל היה קטע מ'אורות התשובה' [י"א, ג'] של הרב קוק, וכתוב שם: "ככל שהתשובה מתעמקת יותר, הולכת יראת המוות ומתמעטת עד שפוסקת לגמרי, ומקומה לוקח המצב של 'ותשחק ליום אחרון'." כשיש לך תשובה למה אתה פה, מה התפקיד שלך פה, למה באת לפה, מה השליחות שלך פה? יראת המוות הולכת ופוחתת, עד שמגיע מצב של 'ותשחק ליום אחרון'.
שאלה: איך קיבלת את הידיעה על מותו של אלירז?
מרים פרץ: ביום ששי בבוקר, הבן שלי קם ואמר לי, "אמא אני רוצה לספר לך חלום. אני רואה אותך יושבת שבעה, אבל שבעה מוזרה. את יושבת וקמה, משהו מוזר". אמרתי לו "חלום טוב, חלום שלום", וחשבתי בכיוונים אחרים.
בדיוק בשעה 3:06, דיברתי עם הבת שלי בטלפון, ואני לא יודעת איך, פתאום קיבלתי מכה בראש מדלת במטבח. צעקתי: "וואו איזו מכה קיבלתי", החזקתי את הראש בשתי הידיים וצעקתי: "מכה כזאת לא הייתה לי". הילדים בדקו את הראש ואמרו, "אמא אין לך שום סימן, אין לך אפילו סימן אדום, למה את צועקת שקיבלת מכה?" ולא היה לי הסבר. אז עוד לא ידעתי, אבל זאת הדקה שבה נהרג אלירז.
שעה לפני שבת, הכל מוכן להדלקת נרות. ישבתי לי בשקט, במין עצבות. ואז נכנסה השכנה, שאף פעם לא נכנסת אלי בשעה כזאת, והתחילה לספר לי משהו על הבת שלה. אמרתי לה "הכל בסדר", ופתאום הסתכלתי עליה ואמרתי, "את רוצה לספר לי משהו על אלירז?!" זה מה שפתאום יצא לי.
היא אמרה לי שהוא נפצע. אז אמרתי "בסדר. או-קי". קמתי, התלבשתי, רציתי לנעול נעלים, חשבתי ללכת לבית החולים שבו הוא נמצא. התחלתי לטלפן כדי לדעת באיזה בית חולים הוא מאושפז, אבל בשום מקום לא ענו לי. בינתיים אנשים מהישוב התחילו להיכנס לבית.
באותו רגע ראיתי מישהו מסתכל מהדלת החוצה. והתמונה הזאת, של מישהו שמסתכל החוצה, עשתה לי פלאש-בק חזרה לאוריאל. הבנתי שעומדים להיכנס לבית שלי, אז מייד טרקתי את הדלת, סגרתי אותה מכל הכיוונים. סגרתי את כל הדלתות והחלונות בבית, ואמרתי לכל האנשים שבפנים, "אף אחד לא יוצא, ואף אחד לא נכנס לבית הזה. אף אחד לא יכנס לפה!"
נעמדתי ליד התמונה של בעלי ז"ל וצעקתי: "אליעזר, למה קראתם לו? למה קראתם לו?" הבנתי כבר.
ואז נכנסו 'שלושת המלאכים' ורצו לדבר איתי, ואני ביקשתי, "עוד קצת. אל תגידו לי! אל תגידו לי! כל זמן שאתם לא אומרים את המילה, הבן שלי עוד חי, אבל ברגע שתגידו לי, הלך הבן..."
שאלה: אלירז הגיע לדרגת סמג"ד, ונודע בכושר מנהיגותו. מה הניע אותו?
מרים פרץ: אלירז אהב את עם ישראל והיה מוכן לתת את כל מה שיש לו. הבנים שלי קצינים. קצינים תמיד הולכים בחוד. הוא שימש דוגמא אישית ותמיד היה הראשון בקרב.
אנחנו קוראים מכתבים שהביאו לנו ממנו. זה מדהים. נשמע כאילו כתב אותם אחד מגדולי הרבנים. הנה למשל: 'מסירות נפש זה שאתה נותן מהגוף, מהכוח שלך, מהכסף שלך, מהלב שלך, למען מישהו או משהו שהוא לא אתה. והמיוחד זה שאתה לא עושה את זה מידי פעם, אלא כל הזמן, יום ביומו.'
אלירז תמיד היה שואל את עצמו "מה רוצה ממני אלוקים?" תמיד, יום יום כשהלך לישון אמר 'שמע', והיה אומר "אנא אלוקים, עשה אותי כלי לשליחותך" - תשתמש בי לכל שליחות שתציב לי. וזה מה שיהיה כתוב על המצבה שלו.
שאלה: שמענו גם סיפורים על טוב הלב שלו. האם תוכלי לשתף אותנו בחלקם?
מרים פרץ: באלירז היה שילוב מאוד מיוחד של אומץ ועדינות גדולה. אחרי שנהרג הקצין רועי קליין, השם ייקום דמו [שגר בשכנות למשפחת פרץ], אלירז לקח דבר ראשון את הילדים של רועי ואימץ אותם. הוא היה מגיע מהצבא, לא היה לו זמן, את הילדים שלו הוא ראה רק פעם בשבועיים... ובכל זאת, דבר ראשון הילדים של רועי - מה אפשר לקנות להם? לקחת אותם לים, לטייל איתם, לדאוג להם, לעשות איתם שבתות...
מה אלוקים רוצה מאיתנו? שנהיה עושי חסד, לומדי תורה, צנועים, רחוקים מגאווה... כזה היה אלירז.
כשהייתי מתקשרת אליו, הייתי רוצה לספר לו דברים. עוד לפני שהייתי מדברת הוא היה שואל אותי שתי שאלות: "מה שאת רוצה לספר לי יתרום לי? מה שאת רוצה לספר יפגע במישהו אחר?"
אלירז אהב את המשפחה שלו בכל ליבו. במשרד שלו, כל הקיר היה מלא ציורים של הילדים שלו. וגם בקרב, מה היה בכיס שלו כשהוא נפל? ציורים של הילדים.
לפני מספר ימים נסענו לעלי, והבן שלי אליסף יצא לטייל עם אור חדש, הבן של אלירז. על הכביש הייתה מונחת אבן גדולה. אור חדש אמר לאליסף: אתה לא אבא שלי. אליסף אמר, "נכון, אני לא אבא שלך". אור חדש אמר שוב: "אתה לא אבא שלי, כי אבא שלי, כשהוא עובר בכביש ורואה אבן, הוא מזיז אותה, שאף אחד לא ייפגע. אתה לא אבא שלי!"
אני רוצה שאנשים יכירו את התכונות של אלירז ושכל אחד ייקח תכונה אחת ויישם אותה בחייו. זה נקרא להנציח את אלירז, לחיות אותו. הוא היה צדיק וטהור. הייתי מסתכלת על אלירז ורואה קדושה.
שאלה: מדוע לדעתך אלוקים בחר בך לניסיון הנוראי הזה?
מרים פרץ: אנחנו משפחה פשוטה. יש בעולם כאלה נשים צדקניות... למה אני? אני לא יודעת למה הוא בחר בי. לפעמים אני מרגישה כמו איוב...
לפני כמה ימים הגיע לכאן דוד חטואל. בשנת 2004 כל המשפחה שלו, אשתו וארבע בנותיו, נהרגה ביום אחד בפיגוע ירי. אמרתי לו: אצלך ביום אחד, הכל ביום אחד. אבל אצלי – כשאוריאל נפל, היינו בתהום, בגיא צלמוות - אבל היה לי את בעלי למשענת. מגיא צלמוות עלינו, חיתנו את אלירז והיינו הכי מאושרים בעולם. אחר כך נולד בנו הבכור של אלירז, אור חדש אוריאל, שנקרא על שם אחיו אוריאל ז"ל. עשינו לו ברית מיוחדת, במערת המכפלה. אבל דווקא כשהיינו למעלה, באושר הכי גדול, עוד מכה - אליעזר בעלי חלה ונפטר. היה נראה לי שדי לצרות, כמה אפשר לבחון אותי? אני לא עשויה מברזל, אני בן אדם!
כשאליעזר נפטר, אלירז היה כמו אבא בשביל הילדים. הוא היה לי משענת. כעבור שנתיים, חיתנתי את הבת שלי הדס, כמה שמחנו בחתונה. אלירז ליווה אותה (במקום בעלי) לחופה, והיה הכי מאושר בעולם. שוב הייתי למעלה, ובא הקב"ה, ועוד הפעם הוריד אותי.
גם הוא נפל.
בתי הדס אמרה שהיא מתארת שיחה בין הקב"ה לבין אלירז: הקב"ה אומר לו, "אני צריך אותך", ואלירז עונה לו, "אבל גם אשתי צריכה אותי".
אומר לו הקב"ה, "אבל אני צריך אותך". ואלירז עונה, "גם הילדים שלי צריכים אותי".
הקב"ה שוב אומר, "אני צריך אותך", ואלירז אומר, "בסדר, עם אשתי ועם הילדים זה יכול להיות בסדר, אבל מה עם אמא שלי?! אתה לא יכול לעשות לה את זה!"
אני יודעת שלעולם לא יהיו לי תשובות. כאדם מאמין אני לא יכולה להגיד שאם אלירז נהרג אז אלוקים לא טוב, ואם הבת שלי מתחתנת ומקימה בית, אז זה טוב. האמונה שלי בקב"ה עוד יותר מתחזקת, כי אני יודעת שכל מה שהוא עושה הוא עושה לטובה. ויותר מזה, אני יודעת שהגיע הזמן של אלירז.
שאלה: המשפחה שלך צמחה רבות מאז מותו של אוריאל לפני 12 שנה. במה דברים שונים בפעם הזאת?
מרים פרץ: כשאוריאל נהרג הילדים שלי היו צעירים, בני 14, 13. הם היו קטנים, ולא כל כך הבינו. עכשיו הם גדלו, לכן הפעם המוות יותר מורכב ויותר קשה להם.
החברים מהפלוגה של אוריאל באו לבקר. כשהוא נפל הם היו עדיין צעירים ועכשיו – יש להם ילדים, פתאום הם מבינים מה איבדתי... והם רוצים לעזור.
כל עם ישראל עטף אותנו. אם הצלחנו בשבוע אחד לאחד את כל מדינת ישראל בכאב, אז מותו של אלירז היה ראוי. שבוע אחד שהמחלוקות עמדו בצד. שבוע אחד שהאנשים התחברו לכאב של משפחה אחת. שבוע אחד בו הלב של בני האדם נפתח לזולתם.
שאלה: ב-12 השנים שחלפו, שמרת על זכרו של אוריאל, וכעת אלירז. כאם, כיצד את שומרת על הקשר עם הבנים שנפלו?
מרים פרץ: כשאוריאל נפל, הביאו לי אבן מהמקום שבו הוא נהרג בלבנון. האבן שחורה מהשריפה. עם השנים, כשהייתי מרגישה שאני מתרחקת מאוריאל או שהוא מתרחק ממני, הייתי מוציאה את האבן, מריחה אותה ושמה על הלב.
שמונה שנים אחר כך, אלירז נלחם בלבנון, וחזר לסלע שעליו נהרג אוריאל. הוא הביא לי משם אבן חדשה, לבנה, ואמר לי: "אמא, אל תישארי כאן – תראי, השמש זרחה, הגשם ירד, שטף את הדם, הצמחים גדלו – אמא, בבקשה תהיי פה". הבנתי שככה זה עם ישראל, כל הזמן הוא בין השריפות הגדולות לבין התקווה. ככה גם בבית הזה, כל הזמן אנחנו נעים בין הכאב לבין התקומה. לכן, כשייבנו את בית המקדש, אני רוצה להביא את שתי האבנים האלה, שישימו אותן ביסודות.
אתמול ביקשתי מהחברים של אלירז, שייכנסו למקום שבו נפל אלירז, בלי לסכן את עצמם, ויביאו לי אבן חדשה.
מי שלא יהיו לו שורשים בארץ הזאת, יהיה כמו עץ שהרוח תעיף. אנחנו, העם שלנו - תמיד היה מחובר, חי וקיים בזכות השורשים שלו, בזכות החיבור שלו. זאת הארץ שאלוקים נתן לנו, ואנחנו חיים בה בשמחה ובגאווה, למרות הכאב.
(71) אנונימי, 21/7/2014 20:56
הלוואי שיבנה בית המקדש בזכות שני הבנים והאבנים
(70) רותי יהושוע, 28/12/2010 09:37
משפחת פרץ
משפחת פרץ היא משפחה מדהימה וסיפור חייהם קשה מאוד הבנים של האמא הצדיקה הזאת למדו בבית ספר אור תורה בנים . העשיה של הילדים שלה והנחת שהיה לה מהם זה דבר שכמעט אין בארצנו הקטנה . אין דברים כאלה . אנחנו ממש קטנים בפני האמא הזאת הן מבחינה ריגשית והן מבחינה שכלית . אני מאמינה שאת הכאב הצער הבכי היא מוציאה על הכרית וכולנו נמשיך לעודד ולחבק . אנחנו לא יודעים חשבונות של ה' יתברך . חיזקי ואמצי אמא . הייתי אומרת אם כל חי. צדיקה כמו שרה רבקה רחל ולאה רותי מאור תורה בנים
(69) אסי, 8/12/2010 07:14
גיבורים
משפחה מדהימה שמייצגת את הצד היפה של מדינת ישראל, הסיפור הזה על אלירז ואוריאל כמו של רועי קליין צריך להיספר בבתי הספר וגם כמורשות קרב בצבא. אנשים רבים צריכים לקחת דוגמא מהגיבורים הללו וללמוד מהם ומתכונותיהם. מצדיע להם!
(68) חגית, 19/9/2010 16:40
אחת מהאמהות
מרים אני מקווה שתקראי מה שכתבתי כי אם לא יהיה לי חבל. אינני יודעת מהיכן את לוקחת חוזק וכוח כזה, אני פשוט נפעמת ונדהמת. ברור לי שזה לא מליצה אצלך זאת אמת מוחלטת וככה את חי-ה. אשרייך בלי ספרי אמונה בלי מחשבה אמונה שצמחה מהבית מהחינוך מדורות רבים של מאמינים. חינוך שקיבלת עם בואך לעולם. אני מקווה שהקב"ה יאמר די לצרותייך ולא יעמיד אותך עוד בנסיונות ומגיע לך שהאבנים שלך ישמשו את בית המקדש. אני מעריכה אותך מרחוק איני מכירה אותך אך מאחלת לך בכל ליבי כוחות. לא פשוט לאבד בן אבא וילד. עכשיו אחרי הזרקורים אתם אלה שמתמודדים עם השקט עם האובדן עם החיסרון הגדול, גם לנכדים. שוב אני מברכת אתכם בכל לבי שהקב"ה ינחמכם וישלח לכם אליהו הנביא שיבשר לכם בשורות טובות ישועות ונחמות.
(67) מור, 6/9/2010 19:36
דמות להערצה מבחינתי
איזה מידות יש לאישה הזאת פשוט לא יואמן היא מיבחינתי מודל להערצה הלוואי ו ה יתן לה רק נחתת אמן ואמן אני אישה חילונית אבל המאמר כלכך חיזק אותיי. יש אנשים כאלו טובים
(66) אנונימי, 23/5/2010 10:37
לא ינם ולא ישן שומר ישראל
מרים היקרה, אם הבנים שמחה, שכך אלו הם בניה וכך ידעה לחנכם על אהב הארץ. מי ייתן ועוד הרבה אמהות תדענה לחנך את ילדיהם לערכים אלו. חיזקי ואימצי!!!
(65) אתי, 13/5/2010 19:45
דודי ירד לגנו...
דודי ירד לגנו לקטוף שושנים. כנראה שבעוונותינו, לא היינו ראויים שהצדיקים הללו ישארו אתנו...
(64) רבקה כהן, 4/5/2010 11:56
מרים יקרה, בשם אמונתנו ובשם כל עם ישראל, שולחת לך חיבוק ענק. אין מילים לתאר את הערכתי לך, לאמונה המדהימה שלך, לאהבת השם והמדינה. מי יתן ותזכי לגדל את נכדיך וילדיך באושר ובנחת. זכרם של בניך הקדושים יגן על כולנו. אמן ואמן.
(63) רעות 18 הוד השרון, 4/5/2010 02:21
אישה מדהימה, חזקי ואימצי !
מרים, את אישה מדהימה, באומץ שלך, ובדיבור שלך. אני מקווה כי זו הפעם האחרונה שהקב"ה ינחית עלייך מכה, ושיהיה למשפחתך רק טוב מעתה והלאה, אתם ראויים לזה. בטקס יום הזכרון השנה, מנהלת בית הספר שלי בחרה להשתמש בדברים שלך, שאת אמרת, כנראה באיזשהו ראיון לעיתון כלשהו. בכיתי. כן יירבו אנשים גדולים כמוך וכמו בנייך, גאווה למדינתנו הקטנה ורווית המלחמות והכאב !
(62) , 29/4/2010 12:32
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך.
למרים, את אשה מדהימה ואחרי שקראתי את הראיון אתך. אני מבינה איך גדלת ילדים לתפארת כמו בניך שנפלו והאחרים שיחיו חיים ארוכים וטובים. חלקנו קוראים את התורה ומאמינים יותר ומאמינים פחות, אשריך שזכית לאמונה כה גדולה בקדוש ברוך הוא. שאלת בכתבה למה את? ואיך קיבלת מכה כזו פעמיים. כולנו יודעים שאלוקים לא נותן לנו ניסיון שלא נעמוד בו. מרים אין ספק בליבי שאת אחת הנשים החכמות, החזקות והמדהימות וזה מכל כך מעט היכרות. את אחת ממיליון. אני מאחלת לך שתזכי לנחת מילדייך ונכדייך ושאלוקים ייברך אותך באושר גדול. "ותזכי לעולם הבא הצפון לצדיקים" את זו שהקריבה את חייה למען ארץ ישראל ולמען ביטחון העם היהודי. חזקי ואימצי!
(61) אמונה, 28/4/2010 19:48
פשוט לפהתפעם מהחוזק
איזה אנשים גדןלים יש לנו בישראל.במקום שנחזק אותם,הם מחזקים אותנו.יהי זכרו ברוך והלוואי שנלמד מתכנותיו הטובות של אלירז הי''ד
(60) , 28/4/2010 14:29
מאוד מחזק ומעורר רצון להיות אנשים יותר טובים
(59) אנונימי, 28/4/2010 11:22
בזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכותם ניגאל
(58) ירדנה דפני, 27/4/2010 21:43
גבורת הבנים שזורה בגדולת האמא והמשפחה
מרים היקרה אמא לכל עם ישראל מילותיך אהבת הארץ והעם משמשות מופת לעם ישראל , בכל בית במדינת ישראל מורשת הבנים נשמעת ,מתוך הכאב הרב צמחה תקומת ישראל ,ואת הגדל ת לעשות, יהי זכרם של הבנים ברוך בתפארת העפ והמדינה
(57) , 27/4/2010 20:15
אני מחזק את ידיך.כואב לי על סבלך ,כשראיתי את התוכנית בטלויזיה ביום הכיפורים פרצתי בבכי.אני מאחל לך רק שמחות ושלא תדעי עוד צער
(56) קלריס, 27/4/2010 19:41
משתתפת בצערך
את אישה חזקה, שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך ואת בני משפחתך.
(55) יפית איטח, 27/4/2010 18:40
למרים אם הגיבורים
כאם שכולה אשר איבדה את בנה בלבנון לפני יציאתם משם מחבקת אותך חזק גאה בך בהתנהגותך כי כך הבנים שלנו היו רוצים שנינהג .. במותם ובדמם של בננו היקרים ציוו לנו הם את החיים .
(54) חן, 27/4/2010 17:54
גיבורי חייל
מבחינת השמאלנים הבוגדים בתוכנו הם היו "קורבנות הכיבוש"
(53) ליזי אזולאי, 27/4/2010 17:07
מרים
איני מכירה אותך. הכרתי נשים חזקות אך כמוך יש מטי מעט. חזקי ואמצי ושימרי על עצמך, למעננו, למען כל ילדי ישראל ולמען עם ישראל. אני מצדיעה לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(52) אסתר אלמסי, 27/4/2010 16:35
מחיר שכונת היובל- שולם כבר בריבית דריבית- אין זכות להריסה
מרים פרץ כמירים ,העומדת בבפרץ ראש המחנה קולך, כאבך ,אמונתך והחינוך שהשרשת בילדיך מהדהדים כתופים , חנוקים אנו בדמעות השזורות בכאב וגאוות יחידה . איפה יש עם שלו בנים כאלה ואמהות כמוך ??? - אין . אדמת ארצנו נקנת בדם הבנים . זכותנו על ארץ ההבטחה עדיין עולה לנו בדמים . ריבונו של עולם די , . שלמנו מחיר כבד מידי -שכונה כל כך קטנה ומחיר כזה כבד??? הוכחנו לך ריבון בעולמים את אהבתנו הרבה - אתה אבא , אתה צריך לאהוב אותנו יותר - את הבנים והבנות שלנו חינכנו לקיום מצוותיך . אנא אהוב אותנו חיים בעולם הזה ושמור על בננו מכל משמר ולאנשי השמאל מה עוד צריך לקרות כדי שתחזרו לכור מחצבכם?? באחדות נצליח לעמוד מנגד .ובכל מכשול נזכור כולנו לכבד איש את רעהו
(51) , 27/4/2010 12:45
בזכות נשים צדקניות
אם רק ידעת כמה את מחזקת אחרים בכוחות שאת מפגינה ובצורת ההתמודדות המדהימה שלך!!! אין לי ספק שאבני השכול שלך יעמדו לזכות עמינו בבנין המקדש. מאחלת לך שתדעי רק שמחות בעתיד מעריכה כל כך לילך
(50) רינה חסון, 27/4/2010 12:26
כח האמונה מעורר הערצה ומחזק את כולנו
מרים היקרה, הם שם למעלה 2 בניך , עם מלאכים מסביבם, ומביטים עליך בהערצה ובאהבה,, אני בעלת תשובה, ואישה כמוך, רק מחזקת יותר ויותר את האמונה שלי, כל העם עוטף אותך ואת משפחתך באהבה גדולה.השם שיתן לך כוחות ולכלתך שתגדל את ילדיה בדרך שגדל אביהם. פשוט אין לי את המילים להמשיך
(49) , 27/4/2010 10:53
לאימא של אלירז ז"ל הגברת האדירה אוהבים אותך ובוכים איתך
את אלירז הכרנו דרך החייל אודי בסל ז"ל ממושב יינון שנהרג בעזה לפני כ -3 אלירז היה המפקד הישיר שלו וגם בסרט שהכינו עבור אודי בסל בנך אלירז ז"ל דיבר והיליל ושיבח את אודי . מה אפשר לומר אין מילים אנכנו כואבים את כאבך ושה' יעזור לך ויחזק אותך ולעולם לא תדעי צער כל עם ישראל בוכה איתך אנכנו עם אחד וגורל אחד
(48) אורלי, 27/4/2010 10:07
אמא יקרה! אשה צדיקה, שאלוהים יתן לך ולמשפחתך, בריאות, כוחות,ועוד.... שמכאן תדעי את ומשפחתך רק שמחות, לא עוד עצב! אמן ואמן
(47) אורי, 27/4/2010 08:54
לאם המחשלת את עוצמת כל האמאות היהודיות...
לאם ,עם תעצומות הנפש ,. אני מבקש להאיר את תעצומת הנפש הזו בכל אשה ואם יהודייה ובמיוחד באלו שחיים היום בארץ ישראל.אנו בתקופת הגאולה ומעשינו נמדדים בכלים של מעלה ,כשפרשת "קדושים" לא מציבה דרישה "לקדושים תהיו " רק לאשה זו או איש זה או שבט כזה ,אלא ,"קדושים תהיו ": בכל אחד ניטעה בו אש הקדושה ועליו להאיר ולהעניק ממנה לעצמו לכלל כולו. כל אם (אמא) תדע שיש לה את הכוח , ויותר מזה , יש לה גם את החובה ובפרט בימים אלו ...ובפרט אחרי שגילויי האם בראיון ,ובעת הזו ,עושים רושם עצום לכל אחד ואחד...להבין את המשימה המוטלת על האשה, האם בבית : להעצים ולטפח את הבית על יושביו ..הילדים הרכים ,השכנים והחברים המתקשים והטובעים במציאות המבלבלת לטפח ולחנך לאמונה לשמחה לראייה יהודית ותפיסה חברתית של הענקה ומסירות נפש לכלל ..היו להם לדוגמא.. היו להם לדוגמא...חפשו את השפה והדרך...תפילה תמיד תסייע..העוצמות האלו כדאי שיצאו מהאמאות ,הנשים היהודיות ביום יום ובארועים חגיגיים (כל שבת כל חג ואף כל ראש חודש ).ובע"ה ...עם ישראל בזכותכם יגאל ובמהרה. אמן אמן !!
(46) אסי, 27/4/2010 03:29
למרים היקרה!!!!!!!!!!!!!!!
מרים אני מסיר בפניך את הכובע ואני מצדיע לך!!!!! את אישה מיוחדת וחזקה אני מיתפלל שלא תדעי עוד צער. ואני מאמין באמונה שלמה שה יפצה אותך על כל הצער שניגרם לך!! מרים אני יודע שכל עם ישראל רוצה לחבק אותך!!!!
(45) יעל, 26/4/2010 23:38
אשה י קרה
אין מילים לתארר את הכאב העצום שחשים כשקוראים את מה שעברת. ממש כאב לי הלב .אני מלאת תודה, הערצה והערכה לך , לבנייך, שהשם יקום את דמם במהרה ושכל המרצחים יהרגו. אנא שאי את הערכתי והערצתי אליך. אין לי יותר מילים לתאר את אומץ ליבך ולגדולתך.
(44) , 26/4/2010 17:37
והמילים קטנות מלהכיל...
"איפה ישנם עוד אנשים כמו האישה ההיא.." מרים היקרה, המילים מתגמדות לגודל אשיותך. בימים קשים אלו, מתוך האובדן העצום שלך גרמת לכל אחד מאיתנו להציץ שוב אל ארץ ישראל היפה והאמיתית, לערכים של פעם שבביתך היו נר לרגלייך ולא רק מס שפתיים. מי יתן ותדעי עוד ימים רבים של אושר, שמשפחתך תדע גם ימים שמחים כי עצובים - ידעתם מספיק. מושיטה את ידי ומחבקת חיבוק עז.
(43) לאה כץ-נוטמן, 26/4/2010 17:05
אישה יקרה! כאמא לחייל אני מצדיעה לך.את אישה מיוחדת.שיהיו לך הרבה כוחות להמשיך את חייך ולהנות מילדייך ומנכדייך.הרבה בריאות לך ולכל משפחתך.יישר כח!! בהערצה.
(42) שלום בדיגקר, 26/4/2010 15:55
אין מילים יש רק דמעות
בשום אומה לא תמצאו כזו אשה!
(41) עמוס, 26/4/2010 15:52
מרים פרץ
העינים דומעות והלב מתכווץ את אשה יקרה ,הלואי ותראי מהיום והלאה רק שמחות.את בלב כל העם.ינוחו בנייך הגבורים על מנוחתם בשלום והשם יקום דמם אמן.
(40) אנונימי, 26/4/2010 15:41
פשוט אישה מדהימה, עם כוחות נפשיים כל כך גדולים, כל כך עצומים-מי ייתן והקב"ה ישלח לך עוד הרבה כוחות כאלה!! בעז"ה גאולה שלמה בקרוב!
(39) מיכל, 26/4/2010 14:51
אישה מדהימה בחוסנה הרוחני והנפשי בדבריך ובאמונתך את מלכדת את המחנות בישראל ומעלה את השברריות בין העם מנחמת ויוצאת מנוחמת כך אני מרגישה . מי ייתן ותשאבי כוחות ואהבה מביתך , סובביך ועם ישראל ולא תדעי צער מיכל
(38) טלי, 26/4/2010 13:08
אישה יקרה
אישה יקרה השם יתן לך כוח ונחמה , מילים קטנות מלהביע את הרגשות שאני חשה כלפיך ,על תעצומות הנפש על זה שאת מחזקת אותנו בשעת צערך ולא אנו אותך ,כשפוגשים אנשים כמוך הם התזכורת לאחדות ולחוזקתו של העם היהודי. ובניך הם אבנים שינתעו בבנית בית המקדש במהרה בימנו ונאמר אמן .מברכת אותך שמהיום תפגשי רק שמחות בדרך ושהשם ישלח לך נחמה אוהבים אותך עם ישראל
(37) אנונימי, 26/4/2010 12:14
את גדולה מהחיים אשה "יראת ה' היא תתהלל" עלייך נאמר פסוק זה זוהי הגדולה שלך שאת משדרת לעם הזה האמונה בה'. הכוחות העצומים שבך הם החוסן הנפשי שצריך כל אדם ואדם בעולם הזה. כדי להתחזק ולחזק את האחר יהי זכרו ברוך ותנחמו מן השמיים
(36) מלי ברוד, 26/4/2010 11:42
מרים פרץ
רוצה לחבק אשה יקרה זו,אני מצדיעה לה על אהבת ארץ ישראל,על הכוח הנפשי החזק שמלווה אותה,כמו כן ההבנה שאין על מי ומה לכעוס,אם כלהכאב והסבל והקושי מפה ממשיכים מחוזקים,הייתי שמחה להפגש עם מרים פרץ
(35) רוני, 26/4/2010 11:10
משפחת פרץ
העניים דומעות וליבי בוכה איך הלכו גיבורים לאם המדהימה ולנותרים לפליטה יברך אותכם ה וישמרכם בבנין ירושלים תנוחמו ושלא תוסיפו דאבה עוד
(34) , 26/4/2010 09:40
מו מרים בשעתו,כך את מרים האצילה
פרצת את סכר החיבור,האחדות לראיית הטוב, גם בשעתך הקשה זכר לקחת מבעוד מועד את ה"תוף" את פרצת דרך חדשה בנתיב ה"ים" הסוער את לימדת אותנו פרק איך וכיצד לקבל את ה"אחר" כמרים את העזת לצאת במחול מחול שבא לטהר ונקות מכולנו את הזוהמה וגם את ה"חול". לא היססת ובכל רגע נתון, את שידרת לכולנו עד כמה את מעל ה"ניגון", "ניגון" על שוני, "ניגון" על סטיגמות, ניגון זול, וסחפת את כולנו אחרייך באהבה ענקית, שיש בה הרבה אור (יאל) ועימה הו אלי כמה יש בה רז, מאין את שואבת באר מים חיים, ל"השקות" ולהרוות בה את העדר הבז......(תרתי משמע).
(33) ברכה חביב, 26/4/2010 09:02
גדולתה של מרים
14 שנים של הכרות איתך רק מעצימים את מה שאני כבר יודעת, את הערכים שאת מעבירה גם לילדינו בבית הספר אשר מתחנכים תחת ידיך, העשייה היום יומית שלך לחנך את ילדינו שדרך ארץ קדמה לתורה,בכל המעשים הקטנים של היום יום,תמשיכי במעשייך ואת הפירות כל העם יקטוף אוהבת ומאוד מעריכה ברכה גבעת זאב
(32) אנונימי, 26/4/2010 08:03
כל המילים מתגמדות
אשרייך מרים שאלה בנייך ואשרי עם ישראל כולו, המתברך בך. מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה;שיבת הבנים לגבולם ובניין הארץ; יהיו נחמתך. אחותך אני, שלומית מחיפה
(31) זהבה דריהם, 26/4/2010 06:57
ילדם סוג א
נתת לילדייך בשמותיהם את האות א וזה מעיד שילדייך סוג א .שינקו ערכים .מוסר ואהבת ישראל. ילדים למופת,אני חרדה לשמוע שהרגשת את המוות המתקרב ,זה מפחיד נורא האם זאת נבואה שמגשימה את עצמה.אני ממש רוצה שתייצרי מחשבות טובות.יש לך אהבה אין סופית.את מלאך וזה הקורבן האחרון.
(30) יריב קלוג'ני למשפחת פייקוביץ,, 26/4/2010 06:54
בבנית ארצינו נתנחם
לאחר שאחיה של סבתי, משה כלמנטובסקי מכפר תבור, נהרג בקרב שניהלו צעירי המושבה מכפר תבור בכדי להחזיר את העדר שגנבו מסתננים מעבר הירדן, סבי המנוח מרדכי פייקוביץ' שלח לה מכתב בהיותו חלוץ להקמת המושבה בנימינה. ניחם אותה סבי, שהייתה אז ארושתו וכתב לה "בבנית ארצינו נתנחם". שלא תדעי עוד צער, יריב.
(29) טלי, 26/4/2010 06:28
אמא יהודיה
אני משתתפת בצערך,אין כאב גדול מזה ואת ראויה להערכה גדולה לא סתם קראו לך מקרים כאלה אני מקווה שכל כאבייך יהפכו לשמחות ומשיח גואלנו יגיע במהרה שלא תדעי עוד צער את אמא יהודייה יקרה וחשובה והלואי ויירבו נשים כמותך בישראל
(28) אנונימי, 26/4/2010 05:36
השראה וכח
אין מילים שיוכלו לתאר את העוצמה שאנו שואבים ממך במקום ההפך ביום הזכרון האחרון הצלחת לרגש ולתת גאווה לעם שלם אלוהים עדך ואני בטוח שאוריאל ואלירז צופים בך מלמעלה ומלאים בדמעות ,דמעות של גאווה לא של משפחה שכולה אלא של משפחה אצילה משתתף מעמקי נשמתי בכאבך הלא יתואר או יכומת במילים (חייל ששירת עם אוריאל ז"ל בפלוגה )
(27) סו, 26/4/2010 05:16
כוחה של אמונה
מרים היקרה, יישר כח על האמונה שמתחזקת ומחזקת את כל עם ישראל. כאשר רואים ושומעים אותך כל מה שוקה מתגמד ומסתכלים על חצי הכוס המלא ולא הריקה מי ייתן ותדעי רק שמחות ולב שמח
(26) עדנה, 26/4/2010 03:22
אשה יקרה. היי חזקה. אמונתך בקב"ה מעוררת קנאה.
(25) אנונימי, 25/4/2010 20:52
מרים את אישה חזקה וגדולה מהחיים, אני משתתפת בצערך ומקווה שלא יבחנו אותך יותר, אני זוכרת אותך כילדה בביה"ס היסודי בו היית המנהלת שלי, אני לא יודעת אם את עדין שם, אבל אני זוכרת אישה נעימה ורגועה והלוואי שלי היה את הרוגע שלך
(24) עמר אביבה, 25/4/2010 20:34
אשת חיל יקרה!!!!!!!!!!
אשריך שניחנת בתעצומות נפש ,שהם מתנת אל,האמונה היא הבסיס לחוסן נפשי כמו שיש לך,אין מילים להביע את הכאב שכולנו חשים, לא תוסיפו לדאבה עוד.בנחמת ציון וירושלים תנוחמו.
(23) אנונימי, 25/4/2010 20:09
האובדן קשה וכאב אני איבדתי את בעלי לפני שלוש שנים נשארתי עם 4 ילדים קטנים וכאב עצום את אשה חזקה הרבה נחת ובריאו א ני יודעת לצערי כמה שהאובדן קשה וכואב
(22) בתיה, 25/4/2010 19:32
בניך כשתילי זיתים.....
מרים יקרה! לא מקרה הוא שהגיעו בניך לאן שהגיעו. עם אמא מיוחדת, בעלת אמונה חזקה, מידות מאירות, המשדרת עוצמות פנימיות, בלתי נמנע שהתולדות אשר ממך יצאו יהיו כמותך. כאמא לבן חייל, קצין בקרבי, (שגם הוא גר בעלי)רגשת אותי, חיזקת אותי. מי יתן ויהיו בניך ובעלך היקרים מליצי יושר על משפחתך ותדעו רק אור ושמחה.
(21) אנונימי, 25/4/2010 19:24
אשה מדהימה ומיוחדת
מרים היקרה, אני רוצה שתדעי שאני וכל עם ישראל איתך, ועם כלתך ונכדייך ועם כל משפחתך, את אמא לדוגמא, אוהבת אותך ומחבקת מכל הלב והנשמה ומברכת אותך שתדעי רק ימים טובים שאלוקים יתן לך כוחות רק לצמוח ולדאוג למשפחה הנהדרת שלך. תשמרי על עצמך יש נתינה ענקית , תבורכי, ושלא תשעי יותר צער, לעולם.
(20) אנונימי, 25/4/2010 19:18
את אישה מדהימה! שתראי רק אור ושמחה בחייך. והלוואי על כל עם ישראל אמונה חזקה כמו שלך. שאלוקים ישמור עליך וכל היקר לך.
(19) אזרן כוכבי, 25/4/2010 19:17
באנו לנחם לחזק ולהוקיר ויצאנו מחוזקים
מרים יקרה, ילדים לתפארת גדלתם וחנכתם, בעלך ז"ל ואת,בחום ואהבה, בחינוך לערכים , לאהבת הארץ והבריות. מבקש להצדיע לבניך גיבורי החייל, לבעלך ז"ל ולך על מה שעשיתם ובעיקר על החוסן והעוצמה שאת משדרת בכאבך ומחזקת את כל העם. את אשה נפלאה ומיוחדת שכולנו גאים בך ואוהבים אותך. משפחת פרץ היא משפחת כל העם שלנו. מי יתן ותמצאי רגעי אושר ונחת מילדיך ונכדיך, עליהם נבקש מבורא עולם שישמור.
(18) אסתי, 25/4/2010 19:16
אישה גדולה מהחיים עומדת מול תהפוכות הגורל
יישר כח שלא תדעי עוד צער אישה יפה ונפלאה. השם ישלח לך אור ואהבה גדולה.
(17) אמונה, 25/4/2010 19:11
התחזקתי באמונה!
אמא יקרה! קראתי את הראיון ללא עצירה , חיזקת אותי מאוד . יהי רצון שהתחזקות זו תהיה לעילוי נשמתםשל אלירז ואוריאל אשרכם ישראל- בזכות השים כמוך תגיע הגאולה אמן תודה נ.ב פגשתי את אור חדש לפני מס' חודשים - הוא ילד מדהים שתיזכי להרבה נחת .
(16) שירה, 25/4/2010 18:15
אין מילים. איזה כאב. אבא שבשמיים יהיה איתך תמיד אמא יקרה.
ודי ריבונו של עולם, די לכאב, שלח משיח צידקיינו בזכות האישה הצדקת הזו שמקבלת את הייסורים בהכנעה ובאמונה שלימה... המעט צדיקים שנותרו בעולם הם בייסורים. ועד מתי רשעים יעלוזו.
(15) אנונימי, 25/4/2010 15:27
בקשה
מרים פרץ היקרה! ה' ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון. איני מכירה אותך אך כמו כל עם ישראל ראיתי אותך בטלווזיה ושמעתי אותך וומאחלת לך רק טוב ובשורות טובות בעזרת ה'. איני יודעת אם יש לי זכות לבקש ממך בקשה עם בנך נפל גם אילן אני חושבת שהם זקוקים לחיבוק ממשהו שעבר את משהם עברו. הם נראים משפחה שקטה שאינה מדברת לפי הראיון שנעשה איתם הם בקושי דברו.לכן אתם כמשפחה יכולים לחבק אותם. שלא תדעו יותר צער.
(14) רחל, 25/4/2010 14:54
מרים הצדקת,מינעי קולך מבכי וענייך מדימעה,כי העם איתך בכאבך.
אשה מדהימה!!! אין מילים לתאר את העוצמה והכח ,שאת מקרינה לעם ישראל במסירותך ובהקרבתך.אני מאחלת לך שתזכי מהיום לראות רק אושר וימים טובים.מחזקים את ידייך ומקוים לטוב.
(13) שירה מנחם, 25/4/2010 14:31
וואי מזעזע ומהמם כאחד. איזה אישה איזה גדלות וואו
(12) אנונימי, 25/4/2010 13:00
חיבור מופלא של תעצומות אלוהיות וצניעות אנושית כזו - איזו השראה.
אני כחילונית מרגישה אולי פעם ראשונה בחיי כמה גדולה, מחזקת ומנחמת היא אמונתה של האם הגדולה הזו. לקום שלוש פעמים מאבל ולהעצים את החיים עלי אדמות בהבנה, באהבה... אני מיד נשבית לחיבוק האוהב הזה בשל האמת שבו. אני מאחלת לך מריים כל טוב. הרווחת את זה באמת בכאב רב וביושר. חזקי ואמצי!!
(11) גילה, 25/4/2010 12:58
מרים היקרה, איזו זכות היא להישתייך לעם שלך!
איזו זכות היא להיות חלק מעם ישראל היקר שכמוך וכמו בנייך הם אלו בניו ובנותיו! מעתה ראי רק שמחה ושמחות עם כל בני משפחתך וכל עם ישראל! "וראה בנים לבניך שלום על ישראל"!
(10) יפית, 25/4/2010 12:48
מש' פרץ היקרה, גיבורי ישראל! ה' יהא עימכם!
מרים , את אישה מדהימה . ממש כמו מרים, ביתו של אהרון הכהן שידעה לדחוף את אביה אהרון מתוך כוחות נפשה הגדולים, לעבר תקומה והבאת חיים חדשים לעולם בגלות מצרים, מתוך אמונתה הגדולה בישועתו של ה'- כך את מרים פרץ היקרה! ה' יהא עימך, יחזקך ויתן לך כוחות נפש וירבה עוד יותר את האמונה היוקדת שבליבך הטהור. את בדברייך והתנהגותך האמונית, רוממת את עמ"י כולו וזה יהיה בע"ה, לזכותם של אלירז וכן של אוריאל, הי"ד. אוהבת ומעריצה אותך... מישהי שמכירה אותך רק מהתקשורת.
(9) טלי (תירוש) וינר, 25/4/2010 12:41
באהבה ובאמונה
למשפחת פרץ היקרה לפני שמונה שנים וקצת בט"ו בשבט גשום וסוער בבית הכנסת המיוחד ע"ש אוריאל הי"ד חגגנו את הכנסת בננו אילן-משה נ"י בבריתו של אברהם אבינו - תודה לכם על הזכות שנפלה בחלקנו לקיים מצווה כה חשובה בהיכל של קדושה וזכרון - יהי רצון שתזכו לנחמה בימים קשים אלה שלכם באהבה ובחיבוק מכל הלב טלי (תירוש) וינר בית-חורון
(8) מירי, 25/4/2010 12:39
כאב גדול
אני חושבת שאת חזקה מהחיים את פשוט מדהימה. מהיכן את שואבת את הכוח שלא תדעי צער יותר בחיים שלך ואני מקווה שהמשיח יחזיר לנו את מה שאבדנו אמן ואמן .
(7) משה ק, 25/4/2010 12:18
אוהב אותך
את גבורת ישראל אריכות ימים ושלא תדעי יותר צער אחד העם.
(6) , 25/4/2010 12:14
תנחומים
בס"ד הדברים שאומרת האם מרים עושים אותי גאה להיות שייכת לעם היהודי שאלה הם בניו שחונכו ע"י אמהות כמו מרים. שלא תדעו צער משפ' יקרה.
(5) מירי שמואל, 25/4/2010 11:48
הצדיקים והטהורים... "והמשכילים -יזהירו כזוהר הרקיע "
מרים היקרה , קטנות המילים ומעטות כדי לנחם אותך .לו יכולת לחוש את הלב שמרגיש אותך ןלו במעט ורוצה לחבקך ולומר לך התנחמי .. התנערי , קומי מעפר . אי אפשר לקרוא את השיחה איתך ולא לבכות על הבנים הצדיקים האלה הטובים האלה ,שבמותם ציוו לנו את החיים .תמשיכי לספר ולדבר על אלירז והלואי ונתדבק במידותיו .אשרינו שיש לנו משפחות כאלה בעם ישראל . השם עימך אשה יקרה .
(4) אנונימי, 25/4/2010 11:44
אחרי ה-120 שלך תרחפי ישירות למעלה גן עדן ליד בניך!
למעלה- ל' בסגול,נקודה אחת עבורך ושתי האחרות עבור בניך הגבורים!
(3) , 25/4/2010 11:17
הלב דואב
ההתנסחות אינה נכונה מרים אישה יקרה עד מ אד לא הקריבה - בניה נפלו על משמר המולדת. כל העם איתה ועם משפחתה.
(2) חיון אילנה, 25/4/2010 08:28
בין כאב לתקומה
בס"ד קראתי את הסיפור העצוב , את מחזקת אותי באמונה יותר ויותר ויש מקרים בחיים שמתגמדים לעומת המקרה שלך שה' יתן לך כוח ואריכות ימים , בראות אתנה.לראות את השמחות של הנכדים שלך
(1) אנונימי, 25/4/2010 07:06
אני מרגישה כ"כ קטנה ליד האמא הזאת!
אמא יקרה! מחזקת אותך, ומאחלת לך שאלוקים ישלח לך מעכשיו רק נצחונות!