איך הייתם מגיבים אם לפני כמה שנים היו אומרים לכם שדגל ישראל יתנופף בפתח הדוכן הישראלי בתערוכה בדובאי? שנציגים של עשרות מדינות ייכנסו לדוכן שלנו כדי ללמוד ולהתרשם? אסור להתרגל לשינוי הטקטוני הזה, במעמדה של ישראל. אסור לתת לאבו־מאזן ולסוגיה הפלסטינית לחזור לקדמת הבמה. אסור לחזור לימים שבהם היינו הבעיה של המזרח התיכון, ולא הפתרון. לכך שפגישות עם מי שמשלם משכורות לרוצחי יהודים נקראות "תהליך שלום". זה הפוך ממה שקרה השבוע בדובאי.

אלי ויסברט, יוצר התוכן שכתב את תוכני הביתן הישראלי בתערוכת אקספו 2020 בדובאי שנדחתה ומתקיימת עכשיו, כתב לי משם השבוע שמי שלא נמצא במקום פשוט לא מבין את גודל הסיפור: "זו התערוכה הגדולה בתבל. 192מדינות. יותר מ־25 מיליון מבקרים. הכותרת של הביתן הישראלי, שעליה חשבנו רבות, היא 'אל המחר'. הדוכן מעוצב כשער פתוח אל האופק, מעין יד מושטת לעמי העולם להצטרף אלינו לעתיד טוב יותר. לא האמנו שהיד המושטת הזאת תיענה באופן כל כך נלהב...

בביתן של מרוקו מברכים את הבאים בעברית: 'ברוך הבא'. בביתן של הודו מתגאים במפגשים עם ראש הממשלה לשעבר. בביתן של רוסיה מוקרנים טקסטים בעברית. ובכניסה לסופרמרקט המקומי מתהדרים במוצרים מתוצרת ישראל. מייד אין יזראל זה תו תקן של איכות, שמעורר פה התרגשות. יש משהו טוב באוויר".

אלי קישר אותי עם מי שנמצא איתו בביתן יומם ולילה, ח'וראם שאזאד, אחד ממנהלי התערוכה. פרט טריוויה קטן: הוא פקיסטני. "בהתחלה זה היה לי מוזר לעבוד צמוד עם המשלחת שלכם", סיפר לי ח'וראם, שהתלהב לדבר עם עיתונאית ישראלית. "אבל הסכמי אברהם עושים את זה יותר קל. זו הייתה הפעם הראשונה שפגשתי ישראלים, ואני ממש לא היחיד פה. הייתי בדוכן שלכם, אני והצוות הישראלי צמודים כבר ימים. הכרתי אנשים נחמדים, למדתי להגיד סבבה ולספור בעברית, ומבחינתי אפשר לחתום הסכם גם עם פקיסטן. זו המדינה שלי ואני אוהב אותה, ואשמח אם היא תלך בכיוון הזה".

נדמה לי שלא שמענו מספיק על משק כנפי ההיסטוריה הזה. בזמן שאנחנו מזמינים את כל העולם לביתן שלנו בדובאי, כדאי שגם אנחנו נדע מה מתרחש שם.

***

למחרת התקלה ברשתות החברתיות השבוע, ערך מכון המחקר האינטרנטי "Panel4All "סקר בקרב 500 ישראלים ושאל: האם הייתם רוצים לחוות בקרוב שוב תקלה כזו? כמחצית ענו "חס וחלילה" וכמחצית ענו "כן, ואפילו תקלה ארוכה יותר".

דמיינו שווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם היו מודיעות מראש, שפעם בשבוע הן סוגרות את העסק. היינו יודעים שהמרוץ פוסק, בבת אחת, עבור כולם. יכול להיות שזה שיפור השירות הכי טוב שהם יכולים להציע לנו.

קראנו השבת בפרשת השבוע, "פרשת נח", איך נח מתבקש לבנות תיבה כדי להגן על עצמו מפני המבול. דורות של פרשנים מסבירים שהציווי "עשה לך תיבה" הוא נצחי. יש בחיים מבול של בעיות, מכל התחומים. אפשר לעסוק כל הזמן בכיבוי שריפות קטנות, בעניינים טכניים, והרשתות החברתיות רק העצימו את הסחות הדעת, את ההפרעות והגירויים הבלתי פוסקים. פרשנינו מסבירים שכל אדם חייב להיכנס מדי פעם לתיבה, למקום שבו הוא נמצא ב־100 אחוז, בלי לחשוב על מה שמחכה לו, בלי לתעד ולשתף. להתנתק מהמבול. הם כותבים שהתפילה יכולה להיות תיבה כזו, של התבודדות מכל העולם, וגם לימוד התורה, שבו אפשר להתנתק מהזמזום הבלתי פוסק. הבית והמשפחה גם הם תיבה שמגינה עלינו מפני החוץ, וכמובן – השבת, תיבת נח בזמן.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".