1.אתמול היה צום י"ז בתמוז, הוא אחד מימי התענית שנקבעו לזכר חורבן בתי המקדש. בי"ז בתמוז הובקעו חומות ירושלים. אחרי נפילת החומות – החורבן הלך והתקרב. כעבור שלושה שבועות, בתשעה באב, נחרב הבית. היום מתחילה התקופה ששמה "בין המיצרים", או "שלושת השבועות", ובה נוהגים מנהגי אבלות.

2. חז"ל מספרים על עוד ארבעה אסונות שהתרחשו בדיוק בתאריך הזה: משה ירד מהר סיני, ראה את עגל הזהב ושבר את הלוחות, בוטל קורבן התמיד, אפוסטומוס שרף את התורה וגם העמיד פסל של עבודה זרה בבית המקדש.

3. מה משותף לכל חמשת האירועים האלה? הם שברו את השגרה היומיומית שלנו וניפצו אותה, הם ביטלו את הכללים הרגילים שהיינו בטוחים שיתקיימו לנצח. למשל: חומות יציבות נשברות פתאום, קורבן התמיד שהוקרב בכל יום נפסק לפתע, ולוחות הברית היציבים והקדושים נשברים לרסיסים. חכמינו קוראים לנו לחזק ביום הזה את הבסיס, את החומות של חיינו, את הערכים והיסודות שנראים לנו מובנים מאליהם.

4. התקופה הזו בשנה, "בין המיצרים", מזכירה לנו בכל פעם מחדש שלמרות שהתקדמנו רבות בדור האחרון, לא הגענו עדיין אל הגאולה השלמה. יש עוד הרבה חלקים שבורים וחסרים בחיינו, האישיים והלאומיים. האסונות והטלטלות שהעולם עובר בשנה האחרונה (בעודי כותבת, ממשיכים לחפש נעדרים בפלורידה) – מהווים תזכורת כואבת נוספת. הצום לא אמור לגרום לסבל, אלא לחשיבה והפקת לקחים. בשורות טובות.

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews