אני רוצה להפנות זרקור לציבור גדל והולך שלא זוכה להוקרה. אלה שהתחסנו השבוע. יש רבים כאלה, כ־150 אלף ביום. אפשר להניח שאדם שמתחסן כעת הוא אדם שחיכה. שהתלבט. שנרתע. והנה בסוף, בענווה ובהכנעה, הוא מקבל את הדין. בכל שבוע, יותר מחצי מיליון ישראלים כאלה מבינים שזה מה שצריך לעשות. לא קל להם, אבל הם עושים זאת למען כולנו. צריך להצדיע להם לא פחות מלאלה שעמדו שלוש שעות בתור לפני כחודש, והעלו סטורי של הכתף שלהם. תודה.

אבל יש עוד רבים־רבים. יש ימים שבהם אני מקבלת ממתנגדי החיסונים ברשתות החברתיות קרוב לאלף תגובות ביום. לא הגבתי עד עתה, אבל אולי זה חשוב.

"חשבתי שדווקא יש לך אומץ ללכת נגד התקשורת", כתבה אחת, "מתברר שאת כבשה בעדר כמו כולם". היא גם הודיעה חגיגית שהיא מפסיקה לעקוב אחריי. "את תמיד אומרת שצריך אחדות בין חלקי העם", כתבה אחרת, "אז למה פה את כל כך קיצונית ומשתיקה צד אחד?". "נו, נהנית מהלייקים שקיבלת על התמונה שלך מתחסנת? הרי מה אכפת לך לקדם ניסוי מסוכן בבני אדם", כתב שלישי.

אני רוצה להתחיל בעובדות: עולם המדע והרפואה קורא להתחסן. נקודה. השפעות החיסון זניחות ביחס להשפעות הקורונה, שאותן אפשר לראות ביותר מ־5,000 מצבות בבתי הקברות בישראל, ובמאות מיטות במחלקות שבהן אנשים נאבקים גם ברגע זה על נשימתם.

אז כמה פעמים אפשר לשלוח לי סרטונים של רופא אנונימי מאיטליה ש"מסביר את האמת שכולם מסתירים, שתפו־שתפו"? מאיפה החשדנות הזאת כלפי העולם כולו? המאבק העולמי בקורונה הוא סיפור של סולידריות אנושית, של מאבק משותף. כמה אפשר להתפלפל בתתי־ז'אנרים של קונספירציות?

אבל לרוב העובדות אינן הסיפור. יש כאלה שמפחדים, וצריכים קצת הרגעה. יש כאלה ששואלים שאלות, וצריך לענות להם. אבל יש כאלה שאצלם זה משהו נפשי.

ההוכחות השכליות לא יועילו למי שיגיד תמיד הפוך ממה שה"ממסד" יגיד. מי שחושב שהוא אברהם אבינו - לא ישתכנע משום עובדה. יש פה אנשים שבחרו לא להאמין לאף אחד, אף פעם. וכשהנימוקים לא רציונליים, גם השפה איבדה את זה לגמרי. מאיפה הלקסיקון הזה? באיזו קלות נשלפות מילים כמו אפרטהייד, שואה, סלקציה, מנגלה? למה אדם שלא מורשה להיכנס לחדר כושר שמקפיד על כניסה למחוסנים בלבד, מרגיש קשר למחנות ריכוז?

רבים מהמתנגדים כתבו לי על אורח חיים צמחוני או טבעוני. על חיבור לטבע. אשריכם. הביקורת שלכם על העולם התעשייתי והמהונדס נכונה, אבל גישה כזו צריכה להשלים את הקיים, ולא להחליף אותו לגמרי. רפואה משלימה, לא אלטרנטיבית.

ואם בחרתם בתפיסת עולם הוליסטית ומכילה ומחבקת, מאיפה מגיע האגואיזם הזה, אצל אנשים כל כך טובים? איך אתם מסכנים את החיים של סביבתכם? הרופאים במחלקות הקורונה קורסים ומתחננים שתרוצו להתחסן, ואתם נגדם?

מה קרה לערכים כמו עין טובה, אמונה, אופטימיות? פעם אחר פעם אנשים כותבים לי "זו זכותי". אבל העולם לא מתקיים על מגיע לי. יש בו לא רק זכויות אלא גם חובות, וזו החובה שלנו כעת.

"יש לך אלוקים חדש - החיסון!", כתבה לי מישהי. אכן, צריך להיזהר מ"כוחי ועוצם ידי". אני לא מתפללת שלוש פעמים ביום למנכ"ל פייזר. החיסון אינו אלוקים, והאדם אינו אלוקים. אם יש משהו שהקורונה מלמדת אותנו זה דווקא צניעות וענווה. למדנו כמה אנחנו מוגבלים ופגיעים. שנה אחרי, אנחנו פחות סוגדים לעצמנו ולעולם הגלובלי שבנינו. חטפנו מכה כואבת, שמצריכה חשבון נפש.

אבל אלוקים הוא־הוא שקורא לנו לפתח, לרפא ולשפר את עולמו. הוא ברא אותנו בצלם אלוקים, אותו צלם שמאפשר לנו להתאמץ ולפתח חיסון כזה. הרי הפרשות שקוראים כעת בתורה, "תרומה" ו"תצווה", ארוכות פי כמה מסיפור בריאת העולם. הן מתארות באריכות את בניית המשכן, על כל פרטיו המדוקדקים ביותר. התורה לא מאריכה כשמדובר על יצירת הקוסמוס כולו, אבל מאריכה כשמדובר בבניית המשכן, במה שהאדם עושה ופועל ומתקן בעולם הזה. כי זה העיקר.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".