בקרוב יתחיל גלעד ארדן לכהן כשגריר ישראל בוושינגטון ובאו"ם וציפי חוטובלי תיכנס לתפקידה כשגרירה בלונדון . הנה רק כמה רעיונות עבורם:

* קחו אותנו איתכם. הטכנולוגיה הרי מאפשרת זאת. שגרירים הם לא רק דיפלומטים מעונבים ששומרים על דיסטנס. אנחנו רוצים לצאת איתכם ועם משפחותיכם לרילוקיישן הזה. תלמדו להשתמש בכלים החשובים האלה– בעברית ובאנגלית – באופן יצירתי. לא כל שגריר הוא רון דרמר, שהפך לאיש סוד בכיר ולשותף אינטימי בשני צידי האוקיינוס. אבל כל שגריר יכול להפוך לפרזנטור של מדינתו. דיפלומטיה בזום, מדינאות בסטורי, יש אינספור דרכים למנף את התפקיד לעידן הזה ולספר את הסיפור היהודי־ישראלי־ציוני המדהים בדרכים חדשניות.

* אתם יכולים למלא את הלו"ז שלכם בשני סוגי אירועים: פעילות חביבה ונעימה בקרב התומכים המובהקים (כל השדולות והארגונים היהודיים, נוצרים אוהבי ישראל, רפובליקנים) או עימותים סוערים עם פעילי BDS ומגוון גורמים אנטי־ישראליים ("צפו: כך ענתה חוטובלי לפעיל של ג'רמי קורבין" או "ארדן מכסח את שגריר לבנון באו"ם"). כל אלה מביאים הרבה לייקים וחשיפה – כשברקע מחיאות כפיים סוערות או צעקות בוז – אבל אסור להתמכר. רוב הציבור לא נמצא שם. כדי לשפר באמת את מעמדה של ישראל צריך לדבר עם הרוב הדומם, שלא קם בבוקר ושר התקווה וגם לא בילאדי־בילאדי.

הוא לא בדיוק יודע, ולא ממש מתעניין, ויש לו עוד אלף טרדות ופושים מרתקים בסלולרי, ופה ושם קופץ לו גם משהו על ישראל. ולכן אל תפגשו ארגונים יהודיים, תפגשו יהודים. יהודים שאין להם ארגון הם הקבוצה הגדולה בארה"ב. לכו לציבור דובר הספרדית, שהוא הכוח העולה באמריקה, לכו לקמפוסים, לכו לישראלים לשעבר (כמיליון איש בארצות־הברית) שכל אחד מהם הוא שגריר ישראל קטן במקום מושבו, אבל לפעמים הוא מלא מרירות וכעס. לכו למקומות שמהם לא ייצא סרטון ויראלי, אלא שיחה משמעותית.

פעמים רבות, בהרצאות בארה"ב, הרגשתי שהשיחה שלי בדרך הלוך וחזור עם נהג "אובר" מפורטו־ריקו או איראן, חשובה יותר מההרצאה עצמה לארגון פרו־ישראלי.

* זו לא תקופה רגילה, ואתם לא שגרירים רגילים. אם תמיד יש לאחות קרעים, עכשיו התפקיד שלכם הוא לרפא. אתם מגיעים לערים חבוטות, שביטחונן העצמי נסדק. ניו־ יורק ולונדון חטפו מכה קשה, ואתם נציגים של המדינה היהודית הקטנה במזרח התיכון שיכלה לקורונה. הקהילות היהודיות נפגעו באופן קשה במיוחד. אלפי נפטרים. תכניסו ללו"ז ניחומי אבלים ופגישות עם כמה שיותר משפחות שכולות מנגיף הקורונה. זה ירגש אותם, ואתם תעשו את זה בשמנו. יש כעת תחושה בקרב יהודי העולם שהם תמיד היו שם בשבילנו בעת צרה, אבל כשהם נקלעו לראשונה לאימה כזאת – אנחנו קצת נעלמנו. זו ההזדמנות לתקן, להתייצב לצידם כשבתי הספר נפתחים שוב, כשחוזרים לבתי הכנסת, לחבוש פצעים, לחבק, לנחם, פשוט להיות שם.

בהצלחה.

***

כשהתואר החיצוני לא מתאים לפנימיוּת – יש בעיה. גם בפרשת השבוע, גם בפרשת מכבי תל־אביב. פרשת קורח מתארת אדם עשיר ופיקח. קורח נהנה ממעמד גבוה. אבל לצד פיתוח הידע שלו, הוא שכח לפתח את מידותיו הטובות. משה ואהרון, לעומתו, היו מלאי ענווה וטוב לב, ורק מתוך כך הפכו למנהיגי האומה. הרב משה צבי נריה כותב: "אסונה של האנושות הוא שהידע והעוצמה שלה לא עומדים ביחס מקביל להתפתחותה המוסרית. זהו אסון כשאדם עולה לגדולה, אבל לא משקיע את מיטב כוחותיו בתיקון עצמי". קורח לא הצליח להשתלט על הקנאה, השנאה, האגו והכבוד – והוביל למחלוקת קטלנית. העובדה שמישהו הוא "כוכב כדורגל" או "זמר מפורסם" – לא מלמדת כלום על פנימיותו. רבי נחמן מברסלב קורא לזה "מפורסמים של שקר", ומזהיר את כולנו מפני הפער הזה, שהסתיים גם השבוע בכשל.

מתוך הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".