רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

ימי סוף השנה

י״ח בסיון ה׳תש״פ י״ח בסיון ה׳תש״פ 10/06/2020 | מאת אבינועם הרש

הסגולה הייחודית של ימי ה"בזבוז" האלה.

בימים אלו עסוקים עשרות אלפי מחנכים באתגר הגדול של התקופה:

לימוד בתנאי אס"ק (אווירת סוף קורס).

אחרי שהבחינות כבר נאספו ועוד מעט הספרים יחזרו, ימצאו את עצמם התלמידים והמחנכים למול הדילמה שכל כך מוכרת לכל מחנך ומחנכת בימים האחרונים של השנה:

איך אפשר בכל זאת לתפוס את לב התלמידים שכבר יודעים שהציונים מאחוריהם וכרגע אין להם שום אינטרס או עניין מיוחד להקשיב למחנך והכל תלוי ביכולתו לעניין ולסקרן אותם בכוח דיבורו והרטוריקה שלו.

*

זכור לי במיוחד מתקופת התיכון איך המחנך שלנו הגיע בשלושת הימים האחרונים של השנה לכיתה ואמר לנו: "עזבו אתכם מורה תלמיד, בואו נדבר כמו אנשים מבוגרים, אני רוצה ברשותכם לשתף אתכם במה שעובר עליי כיום בחיים".

ואז הוא התחיל לספר לנו שכמו שאנחנו יודעים הוא רווק וממש רוצה להתחתן ובתקופה האחרונה היה לו קשר רציני שהסתיים לפני שבוע ובטח הבחנו בכל מיני סימנים כמו העיניים הטרוטות שלו והמבט המזוגג ואם יורשה לו אז שנדע שהוא מרגיש מפורק ואין לו כוח לכלום ואולי זה בכלל לא נכון ואתי מה שהוא עושה, לטשטש כך את הגבולות שבין מורה לתלמיד אבל כרגע הוא במקום בחיים שהדבר האחרון שמעניין אותו אלו הגבולות הללו וכל מה שחשוב לו עכשיו זו המחשבה שהוא צריך לאסוף את עצמו או את מה שנשאר ממנו כי הוא התפרק לחתיכות והלוואי שיש לנו כמה מילים טובות וחזקות לומר לו כי כרגע הוא חייב אותם כמו אוויר לנשימה.

*

היינו בהלם מהפתיחות שלו. הרגשנו שנפל עלינו כרגע פטיש של שמונה טון ולא ידענו בהתחלה איך אוכלים את זה. לבסוף קם אחד מהחבר'ה ואמר לו שהוא חושב שהוא חתיכת גבר אם הוא מוכן ויכול ככה לחשוף את עצמו, ואז תלמיד אחר קם ואמר שגם הוא בדיוק מתאושש ממשבר מטורף שקרה לו בבית והוא יודע על מה הוא מדבר, ולפני שהוא סיים הרים את היד תלמיד שלישי שאמר לו שאנחנו כל כך מעריכים אותו בתור מחנך ושאנחנו כולנו מאחוריו ושיהיה בסדר, זה רק גל שמאיים לנפץ אותו אבל בסוף הוא יתאושש מזה.

*

בפעם הראשונה בחיים ראינו את המחנך שלנו מזיל דמעה ואומר לכיתה שהצלחנו לרגש אותו ואז צלצל הפעמון לסוף השיעור. זו הפעם היחידה שאני זוכר ששמתי לב שהכיתה העדיפה להישאר ולהמשיך לשוחח ולא לצאת החוצה להפסקה וככה נשארנו שם עוד שעה או שעתיים רצוף. בסוף היום הבנו שהיינו עדים לדבר ענק שהתחולל כאן: שיעור אמיתי לחיים מפי המחנך שלנו שהראה לנו שהוא קודם כל בן אדם. כולנו ידענו שאת השיעור הזה אנחנו לא נשכח בחיים.

*

ומאז השיעור הזה שהולך ומלווה אותי גם בתור מחנך אני יודע שאין כמו הימים האחרונים של השנה בשביל להסיר מחיצות וללמוד ביחד עם התלמידים שלך על הדברים הכי מסקרנים ואמיתיים שיש בחיים ושבמשך השנה אין לנו באמת זמן להתעסק איתם ועכשיו, דווקא עכשיו, בגרביץ' טיים, זה הזמן המסוגל ביותר לחשוף אותם לתלמידים ואם גם נשקיע בהם יש סיכוי גדול שהם ייהפכו לשיעור שלא מן העולם הזה. 

שיעור שהתלמידים ייזכרו לעוד הרבה מאוד שנים.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן