צפת ידועה כעיר הרוח וכבירת הקבלה (תורת המיסטיקה היהודית) העולמית. היא ממוקמת בראש אחד ההרים הגבוהים ביותר באזור ומציעה נקודת תצפית נפלאה על הנופים הירוקים והמלכותיים של הגליל. למרות שהעיר העתיקה מעט מנומנמת כיום, בעבר היה זה מרכז החיים היהודיים בארץ ישראל. ניתן למצוא עדויות לעברה המפואר והסוער של צפת בסמטאותיה המרוצפות, בעמדות השמירה המחוררות מירי הכדורים של הבריטים וחשוב מכל, באינספור בתי הכנסת ההיסטוריים שלה.

אילו סודות צופן בחובו עברה של צפת? כיצד התפתחה פה תורת הקבלה ומה הופך את צפת לראויה לכינויה בתור עיר האוויר?

רחוב מרוצף בצפת

באופן מתאים לעיר הקבלית, מקורותיה של צפת לוטים בערפל. עיר בשם זה מוזכרת בתנ"ך, אולם איננו יודעים אם הכוונה לצפת שלנו. אותו הדבר תקף לגבי ההתייחסות ל"צֶף" של יוספוס, ההיסטוריון היהודי מתקופת הרומאים. מה שאנו יודעים בוודאות הוא שאזור זה היה המקום בו התהלך רבי שמעון בר יוחאי, הרב הראשון שהעלה על הכתב מושגים קבליים, סביב שנת 160 לספירה. רבי שמעון כתב את ספר הזוהר, הטקסט המיסטי היהודי הבסיסי ביותר שקיים. הוא קבור במירון, ישוב למרגלות הר מירון, ההר השני בגובהו בישראל. יש אומרים כי מיקום קברו של הוגה מיסטי זה, בדיוק מעבר לעמק שמול העיר צפת, השפיע על התפתחותה הרוחנית.

נריץ קדימה אלף שנה. הקרבות הנואשים של מסע הצלב הראשון כבר התרחשו וממלכת ירושלים הנוצרית הוקמה על חלק גדול מאדמת ארץ ישראל. בניית מבצר קטן על גבעה ששולטת על דרך עכו-דמשק החלה בשנת 1102, כדי להגן על נמל עכו, הנמל העיקרי של הצלבנים, מפני פלישה סלג'וקית ממזרח. עם חלוף השנים, העבירה ממלכת ירושלים את בירתה לעכו, לאחר שגורשה מירושלים, וכך גדל המבצר הן במידותיו והן בחשיבותו. בשנת 1240 הוא היה כה גדול, שהוא תמך במיני-כלכלה של כפריים יהודים, נוצרים ומוסלמים שחיו מחוץ לשעריו והתפרנסו ממכירת סחורות לחיילים המאיישים את מה שהפך כעת למצודה. צפת נולדה. ב- 1266 העיר גדלה כל כך, שהממלוכים שכבשו אותה הפכו אותה לאחת מתוך שתי בירות אזוריות בארץ ישראל.

עידן הזהב של צפת

עידן הזהב של צפת היה במאה ה- 16. כתוצאה מגירוש ספרד, הציף את העיר זרם אדיר של יהודים דתיים ומשכילים. הם הביאו עמם טכנולוגיה חדשה לחלוטין בפיתוח טקסטיל והפכו את צפת לאחת הערים המובילות במזרח התיכון בייצור לֶבֶד.

את השגשוג הכלכלי הזה ליוותה התעוררות רוחנית. צפת הייתה שוקקת ומלאה בחכמים, קבליסטים ואנשי חזון ששיחקו זה ברעיונותיו של זה בחדות ובהירות. כל יום שישי בשעת השקיעה, מיסטיקנים אלה היו יורדים לשדות המקיפים את העיר, שרים שירים ושירי תהלים כדי לקבל את מלכת השבת. אחד החברים בקבוצה זו, הרב שלמה אלקבץ, חיבר את השיר הידוע לך דודי. מנהג זה התפתח והפך למנהג קבלת השבת, מנהג השגור בכל קהילה יהודית ברחבי העולם כיום.

בית הכנסת קארו

הייתה זו רק אחת מתוך 4 מהפכות יהודיות שהתרחשו בצפת באותה תקופה. באותן שנים, הרב יוסף קארו השלים את עבודתו, שולחן ערוך, אוסף חוקי ההלכה היהודית שעדיין משמש בימינו בתור המקבץ הסמכותי ביותר של חוקי ההלכה היהודית. שום התייחסות להלכה אינה יכולה שלא להתייחס לעבודה זו.

בנוסף, הרב יעקב בירב עשה ניסיון לא מוצלח להקים מחדש את הסנהדרין, בית הדין היהודי העליון. צעד זה היה הניסיון הראשון מזה מאות שנים לשחזר צורה של אוטונומיה יהודית והתקבל בהתרגשות רבה על-ידי רבים כסימן להגעתה הקרבה של גאולת המשיח. למרות שהסנהדרין לא קם לתחייה, הרב בירב עורר את הקהילה בצפת למקד מחדש את מאמציהם בהבאת המשיח.

האריז"ל

המתנה האחרונה שהעניקה לנו חברה רוחנית ייחודית זו הייתה התפתחות הקבלה הלוריאנית. הרב יצחק לוריא, הידוע בשם האריז"ל (הארי), היה אחד המנהיגים של קבוצת מלומדים מגוונת זו. למרות שהוא חי בצפת רק שנתיים לפני שנפטר בגיל 38, הוא הותיר את חותמו על העיר לעד. האריז"ל פעל כדי להסביר את הטקסט הקשה של ספר הזוהר והרחיב על משמעותו ועל המסתורין שבו. אחת החידות שהבהיר הייתה, אם תהילתו של אלוהים היא אינסופית, כיצד יהיה "מקום" לעולם להתקיים? הוא הסביר בעיה זו באמצעות המושג צמצום, או התכווצות אלוהית. למעשה, אלוהים "מצמצם" את עצמו כדי להשאיר מקום ליקום.

מקווה האריז"ל

לרוע המזל, עידן זהב זה הסתיים במהירות בה הופיע וצפת עברה סדרה של עליות ומורדות. באמצע המאה ה- 19, היא בדיוק התאוששה מסופו של מרד דרוזי ורעידת אדמה שהרסה חלק גדול מהעיר. עם הופעתן של שאיפות לאומניות מנוגדות בתחילת המאה ה- 20, הקהילה היהודית השברירית והמרוששת של צפת מצאה את עצמה בעמדת נחיתות אסטרטגית בעיר שרוב רובה אוכלוסיה ערבית. באוגוסט 1929, מהומה שניצתה בעקבות שמועת שווא הסתיימה ברציחתם של 17 יהודים ובהריסתם של 150 בתים. כוחות המנדט הבריטי היו חסרי אונים לנוכח הפוגרום ונאלצו לפנות את הקהילה היהודית לבניין המשטרה עד חלוף הסכנה.

עם התגברות המתח, פיצלו הבריטים את העיר לשניים וחילקו אותה באמצעות גרם מדרגות עצום בגודלו שהיה מואר בזרקורים בלילה. בשעות החשכה הוטל עוצר והבריטים ניסו לעודד את הקהילה היהודית לנטוש את העיר ולמצוא מקומות בטוחים יותר. המנהיגים היהודיים הגיבו פה אחד: סירוב תקיף לעזוב את העיר. 

תחת התקפה

עם עזיבת הבריטים את ארץ ישראל ב- 1948, תקפו הכוחות הערבים במטרה לכבוש את השכונה היהודית המכותרת. האוכלוסיה היהודית היתה מורכבת ברובה מקשישים ודתיים, עם רק קומץ של חיילי הגנה שיכלו להגן עליה. הלחימה הייתה עזה ונמשכה שבועות, אולם בסופו של דבר נדמה היה שהכל אבוד. בבוקר המחרת, כוחות האויב עמדו לפרוץ את ההגנות הישראליות ולשים קץ למאות שנים של חיים יהודיים בצפת.

העיר צפת

אולם המתקפה הסופית מעולם לא הגיעה. לאחר שחקרו את המתרחש גילו חיילי ההגנה כי הצבא הערבי נטש את העיר כולה. כפי הנראה, הופצה שמועה במחנה שלהם שהישראלים עומדים להפיל פצצה אטומית על העיר, ואף אחד לא רצה להישאר מספיק זמן כדי לבדוק אם השמועה נכונה או לא. הודות לדבקותם ואמונתם של תושבי צפת, העיר ניצלה.

מיקרוקוסמוס של יצירתיות יהודית

אם כך, איך נבין את העיר הזו, עיר האוויר? בשלב זה כבר ברור שצפת משמשת כמיקרוקוסמוס של היצירתיות היהודית. התפילות של לך דודי, כאב הכמיהה למשיח, לחישותיהם של כתבי הקבלה, אוסף חוקי ההלכה, האמונה, האומץ והמנהיגות הבלתי מעורערים שהופגנו בעת צרה – כל המרכיבים האלה הופכים אותנו לחלק מהמארג הרחב יותר של תרומתה של צפת לחיים היהודיים. ההיסטוריה שלה מגיעה בפרצים – פרצים פתאומיים של אנרגיה ותוצרים, שלאחריהם וביניהם יש הפסקות.

רבי נחמן מברסלב, אחד ההוגים החסידיים הדגולים, הבחין כי מוסיקה מורכבת משני מרכיבים בסיסיים: אוויר ולחץ. המיזוג הנכון בין לחץ לבין אוויר בכלי נגינה, ייצור מנגינה יפה, בשעה ששילוב רנדומלי של השניים ייצור רעש ותו לא. המילה צפת מגיעה מהמילה לצפות, לחזות. היא דורשת חזון ומיומנות כדי לדעת מתי בחיים יש 'להפעיל לחץ', לפעול, ליצור ולבנות, ומתי יש לסגת לאחור. עלינו לזכור כי המרווחים וההפוגות בין תווים מוסיקליים בשיר חשובים לקומפוזיציה שלו לא פחות מאשר התווים עצמם.

עיר האוויר מעודדת אותנו לפתוח את נשמותינו למה שלא ניתן לגעת בו, לרוח היצירתית בתוכנו, וללמוד כיצד ליישם אותה בעולם הגשמי הפרקטי.