הנה דברים שאמר לי אתמול מומחה החינוך פרופ' עמוס רולידר, על רקע עוד פרשה עגומה – מעצרם של הנערים הישראלים בקפריסין:

""זה לא מתחיל במלון בקפריסין, זה מתחיל הרבה קודם, בללמד ילדים צניעות, כבוד, יראה. הילדים האלה הם בעצמם קורבנות. הם במלכודת. הם גדלים ללא גבולות, הם נסחפים אחרי החבר'ה, ולתוך זה מוסיפים היום את האלכוהול. השתייה היא כאילו חובה. ילד בן 14 חושב שהוא אדון לעצמו, למרות שהוא מאוד זקוק לנו, אבל אנחנו לא נמצאים שם. בואו נודה: אנחנו מפחדים להיות שם במסיבות סיום, מפחדים להיות נוכחים, וכך הם לא רוכשים את היכולת להתנהג כפי שצריך. עכשיו עדת עורכי דין יגנו עליהם, אבל השאלה היא איך משנים באופן יסודי את החינוך כדי שלא נחזור בעוד חצי שנה לעוד פרשה כזו. כשהילד אומר 'לכולם מרשים', 'לכולם מותר', אנחנו נסתכל לו בעיניים ונגיד לו: אנחנו קובעים אחרת. נבדוק לאן הוא הולך, ואם זה לא מוצא חן בעינינו – הוא לא יהיה שם. אנחנו נפקח, לא נלך כמו עדר. אנחנו משנים פאזה. מבינים שהילד בעצם מתחנן שנגיד לו 'לא' לפעמים. אולי הוא לא יאהב את זה בהתחלה, אבל אנחנו נסתכל צעד אחד קדימה. נהיה אמיצים. הורה היום צריך להיות אמיץ. אם ננהג כך, הילד אולי יכעס דקה או שתיים, אבל בעתיד הוא יגיד: אימא, אבא, תודה רבה"

ואז לפני כמה ימים קבלתי את המכתב הבא:

"שלום, כאן זושא ניימרק, שליח חב"ד ב... איה נאפה. כבר שלוש שנים אני ורעייתי יעלי פה בקפריסין. רציתי לספר על 250 צעירים שישבו אצלי בסעודת השבת האחרונה. הרבי מלובביץ' לימד אותנו להדליק אור בכל מקום שבו יש חושך, ולאורך הקיץ אנחנו מקווים להדליק אור קטן בליבם של אלפים. בחדשות מדברים הרבה על 'סור מרע', על מה אסור לעשות, לאן אסור לנסוע, והדברים נכונים וחשובים, אבל לדעתי חשוב מאוד לעסוק גם ב'עשה טוב' – איך לחיות חיים מלאי משמעות ותוכן וסיפוק, כך שלדברים השליליים פשוט לא יהיה זמן ומקום. איך למלא את החיים שלנו בשליחות, בעשייה, בהתנדבות, בלימוד. לא להגיד לילד רק 'לא', אלא גם ליצור 'כן' שילהיב אותו. זוהי הדרך הכי טובה להתרחק מהרוע. דיברנו פה הרבה בשבת על הבחירה החופשית שלנו. יש לנו בחירה חופשית תמידית, בכל רגע, לבחור בטוב או ברע. גם ברגע זה ממש. ללמוד לשלוט על עצמנו, לכבד את הזולת, לשים גבולות, לאמן את עצמנו לבחור בטוב – כל זה חשוב יותר מכל דבר אחר שלומדים בבית הספר. בשבת שרנו יחד, דיברנו, רקדנו, נהנינו, וריגש אותי מאוד שבסוף הסעודה, בשעה מאוחרת, כשכולם ניגשו להודות בנימוס לאשתי ולי, אחד הבחורים אמר: הרב, תכלס, זו המסיבה הכי טובה בעיר".

מתוך https://www.facebook.com/SivanRahavNews/