תארו לכם מה זה ללדת תינוק כשטילים מרחפים מעליכם. לא הייתי צריך לדמיין זאת, חייתי זאת. נולדתי ברומא וחייתי בבולוניה, איטליה, עד לפני מספר שנים, כשאשתי לורן ואני החלטנו לעלות לישראל ולהתיישב באשקלון.

לורן ואני היינו נשואים קרוב לחמש שנים ולא הצלחנו להיכנס להריון. התחלנו טיפולי פוריות באיטליה ואחרי שעלינו לארץ התברכנו בסופו של דבר בהפריית מבחנה מוצלחת. לאור העובדה שהתינוקת הקטנה שעמדה להגיע אלינו הייתה תשובתו של אלוהים לתפילותינו העמוקות ביותר, אשתי הציעה שנקראה לה "אליענה" ואני הסכמתי בשמחה. אולם אליענה עדיין לא הגיעה לעולם הזה וכבר מסעה נדמה היה מסוכן למדי.

לפני כמה שבועות, בשבת בבוקר, קטעה אזעקת טילים את הקריאה בתורה בבית הכנסת. מחבלים של החמאס החליטו להתחיל לירות טילים ללא הבחנה על אזרחים ישראלים. אזעקות נוספות המשיכו להישמע אז חזרתי הביתה כדי לבדוק מה שלום אשתי, שהייתה כמעט בשבוע ה- 37. בדרך חזרה הושמעה אזעקה נוספת. לא היו מקלטים בדרך - האצתי את צעדיי והתחלתי להתפלל. ראיתי שלושה טילים מתפוצצים בשמיים, לאחר שיורטו על-ידי מערכת ההגנה כיפת ברזל.

כשהגעתי הביתה, אשתי הייתה בריאה ושלמה מבחינה גופנית, אולם מבוהלת למדי, כפי שניתן היה לצפות. מספר שעות חלפו ללא אזעקות טילים והחלטתי לשוב לבית הכנסת לתפילת מנחה, בשעה שאשתי יצאה לסיבוב עם חברות בחוף הים. בדיוק אז פגעו שני טילים בקו החוף בסמוך לחוף שבו שהתה לורן. לורן וחברותיה הסתתרו ליד קיר בטון נמוך על הטיילת, כשחבורה של ערבים הצביעה עליהן וצחקה. היא היתה המומה. כיצד יכולים אנשים להתנהג בחוסר רגישות כזה?

עם צאת השבת, המצב החמיר והאזעקות נשמעו חמש או שש פעמים ברצף. באותו לילה ישנו בממ"ד. בסביבות 5 בבוקר הודיעה לי אשתי שאנחנו חייבים לצאת לבית החולים. הלידה החלה.

כשהגענו לבית החולים "ברזילי", האזעקות כבר הושמעו ללא הרף ברחבי העיר במשך זמן מה. ידענו ששני בתים נפגעו באשקלון וששלושה אנשים נהרגו.

הלידה של לורן התקדמה במהירות והיא הייתה מוכנה להיכנס לחדר הלידה ברגע שהגענו. הצוות הרפואי אמר לנו שכל חדרי הלידה הממוגנים תפוסים כרגע. לא הייתה לנו הרבה ברירה אלא להיכנס לחדר לא ממוגן.

הלידה עברה בשלום, תודה לאל. תינוקת יפהפייה! אליענה שמה, כיוון שאלוהים נענה באמת ובתמים לכל תפילותינו.

בזמן שהרופא טיפל באשתי, שנזקקה לטיפול נוסף אחרי הלידה, נשמעה אזעקה נוספת. בניגוד לרצוני, אולצתי לעזוב את אשתי ולקחת את בתנו הרכה למרחב מוגן. היה עליי לקבל החלטה: לרוץ למקלט עם התינוקת הרכה שלי שזה עתה נולדה, בעודי מותיר את אשתי באזור סכנה, בזמן הטיפול הרפואי. אשתי ואני התבוננו זה בזה, והאחות הצעירה אמרה לה פעמיים, "אני אתך", כשהיא מלטפת את זרועה.

רצתי, לבי מלא ברגשות מעורבים, והצוות הרפואי המשיך בעבודתו ההירואית תחת לחץ עצום.


אליענה, הגיבורה הקטנה שלנו

במרחב המוגן, דברתי בטלפון עם הרב שלי באיטליה שהתקשר כדי לברך אותי, ושמענו שני פיצוצים חזקים מאוד. המחלקה האונקולוגית נפגעה מרסיס.

אחרי מה שנדמה היה כמו נצח, נלקחה אשתי למרחב המוגן, כך ששבנו לבסוף להיות ביחד - משפחה מבוהלת אך מאושרת.

כל התינוקות הועברו למרחב המוגן. כך שאליענה הקטנה הייתה צריכה להישאר שם, עם עוד למעלה מתריסר תינוקות אחרים שזה עתה נולדו. את היום הראשון לחייה חיה בתי במרחב המוגן מפני טילים.

אני כל כך גאה באשתי, שהתמודדה באומץ עם אתגר הלידה במצב כה מלחיץ. ואני גאה בבתי, שללא רצונה נולדה כגיבורה, בהגיעה לעולם שבו אויבינו מנסים להרוג אותנו.

האל העניק לנו גם תשובה מוחצת למחבלים. הנכם רוצים להרוג אותנו ולמחוק אותנו מהמפה? נביא לעולם תינוקת יהודיה נוספת – ונוכיח שהעם היהודי ישרוד ואף ירבה בארץ הזו לנצח.