רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

"הסבב האחרון בדרום" וספירת העומר

א׳ באייר ה׳תשע״ט א׳ באייר ה׳תשע״ט 06/05/2019 | מאת צוות aish.co.il

אם בהריון שמגוננת על בתה. בימי ספירת העומר נישא בעול עם חברינו.

תמונה שאומרת הכל. אם בהריון שמגוננת בגופה על בתה בת השנתיים ואב שמגונן אף הוא על שניהם ומספיק לצלם תמונה כדי להעביר למשפחה "שידעו מה קורה אתנו פה". בינתיים התמונה הפכה לויראלית.

אולי קשה לנו להזדהות ממש עם תושבי הדרום. למרות הצער על האבדות בנפש וברכוש, וההקשבה התדירית לחדשות, הדעות הפוליטיות לכאן או לכאן, הנסיון למצוא פתרון, אנחנו לא באמת מרגישים את הפחד והחרדה שהם עוברים יום יום ושעה שעה. עד שאסון לא מגיע לפתחינו, אנחנו בסך הכל בני אדם, אוהבים שגרה, את התחושה שהכל בסדר, שהנה זה מאחורינו, ובוא נחזור לחיים הנורמטיביים כמה שיותר מהר.

ובכל זאת, בימים אלו שבין פסח לשבועות, אנו אמורים להתפתח ולהתקדם מבחינה רוחנית, לצמוח, לעבוד על המדות שלנו, להתקדם בתהליך היציאה ממצרים, מ"החרות מ..." אל "החרות ל...". לצאת משעבוד הנפש וליהפך לבני אדם בוגרים, אחראיים, מפותחים מבחינה רוחנית, בעלי בחירה, שליטים על הלב, שמסוגלים לקבל את התורה.

איך נעשה את זה ואיך זה קשור למצב בדרום?

א.     קודם כל, באמת נרגיש את הכאב. בפרקי אבות (פרק ו' משנה ו') נמנים מ"ח (48) דברים שבהם התורה נקנית. אחד מ48 המדות שבהן ניתן להתלמד על מנת לקנות את התורה היא: "נושא בעול עם חברו". בצפייה בסרטון הנ"ל ובתמונה הויראלית, אפשר לחוש את החרדה, של הורים שלא יודעים מה לעשות ובאינסטינקט של רגע עושים כל שביכלתם כדי להגן על ילדתם. נשב קצת ונתמקד במה שעובר עליהם, נרגיש את הפחד, לא נמשיך מיד בשגרת העבודה והלימודים. ניקח כמה דקות לחשוב איך עובר עליהם היום, מה עושים כשהילדים לא במסגרת, כשאנו צריכים להישאר בבית, לא ללכת לעבודה, לדאוג לילדים לתעסוקה.

ב.     קבלתי השראה אתמול משתי חברות שלי בבית שמש, שהציעו כל אחת מהן בפייסבוק, לכל מי שרק רצה קצת שקט מהטילים בדרום, ארוח אצלם בבית. שתיהן אמהות חד-הוריות מקנדה, עם חיים מלאים ועסוקים, במצב כלכלי לא פשוט, ועלה להן בראש להציע "חדר פנוי עם שירותים צמודים", ושתיהן אפילו העירו שיש להם בעלי חיים בבית (לאחת כלבלב ולשניה כמה כלבים וחתול) שיכולים להוות "תרפיה לילדים ומקור הרגעה למבוגרים".

הוקסמתי ממה שפרסמה סיון רהב מאיר בדף הפייסבוק שלה אתמול:

"מסיימת את משדר הלילה, ומגלה שצופה ירושלמי שלח לי את תוצאות מילת החיפוש 'אירוח' בגוגל היום:

 

איזה יופי. מי כעמך ישראל.

ג.      אולי אפשר להציע מתנדבים ומתנדבות שידרימו ויעזרו בשמירה על ילדים? אולי אפשר להשקיע ולשלוח לשם זמרים, בדרנים ולערוך שם מופעים המוניים חינמיים לעודד את רוחם? האם אפשר לשלוח חבילות מזון, אוכל מוכן לשבת או צעצועים, משחקים וממתקים לילדים? עם מכתבים מילדי בתי הספר במרכז שאומרים "אנחנו כולנו אתכם"? "מזדהים", "שולחים תפילות", "שולחים חיבוק" ועוד?

מה עוד אפשר לעשות? איך אפשר לעזור לתושבי הדרום? נשמח לשמוע מכם בתגובות.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן