לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לזכרו של משה ארנס

לזכרו של משה ארנס

אחרון הנוכחים באזכרת ז'בוטינסקי שגם נכח בהלוויתו.

מאת

זכיתי להנחות את יום הולדתו התשעים של משה ארנס ז"ל, במרכז מורשת מנחם בגין. נתניהו היה שם, חגיגי מתמיד, ושיחזר איך חתן יום ההולדת הכניס אותו לפוליטיקה: "מישה, בזכותך נכנסתי לחיים הציבוריים. אני זוכר היטב את הפגישה הראשונה בינינו, בבית שלך בסביון שלא השתנה מאז. אגב, אני רוצה לומר לכם משהו מרגיז: גם מישה לא השתנה מאז. הוא נראה בדיוק אותו הדבר. בעצם זה לא מרגיז, זה נותן לכולנו תקווה. אמרתי את זה למישה בחוץ והוא אמר: כן, אבל אביך ז"ל היה במצב עוד יותר טוב...

"מישה, כשמונית להיות שגריר ישראל בארצות־הברית, התקשרת והצעת לי להיות מספר 2 שלך בשגרירות, ציר ישראל בוושינגטון. הייתי צעיר, והנה מישהו אומר לי: תחליט בבקשה. תעזוב את כל מה שאתה עושה ובוא לוושינגטון. ואני התלבטתי. התלבטתי במשך שעה או שעתיים, ואמרתי כן. בגיל 17 מישה סייע כבית"רי צעיר לאבי, כשהגיע לארצות־הברית יחד עם ז'בוטינסקי כדי להוביל את המאבק למען המדינה היהודית. הוא ליווה אותו ועזר לו בכל דבר. באחד המקרים הוא אפילו קנה לו חולצה. אבי היה הרבה דברים, אבל בהחלט היה גם פרופסור מפוזר...

אמרתי לעצמי: מישה עזר לאבא שלי, ועכשיו מתמזל מזלי לעזור למישה.

"מישה, אני רוצה להגיד לך משהו שלא כולם זוכרים:

אתה היית השגריר הטוב ביותר שהיה לישראל בארצות־הברית. אומרים שהמנגינות הטובות ביותר מתנגנות על כינורות ישנים. זה בדיוק אתה. אף מיתר לא פקע, אין אפילו זיוף אחד. תמשיך לכופף את חוקי הטבע".

ואז ארנס הנרגש עלה לדבר: "יש סיפור על וינסטון צ'רצ'יל, שחגג את יום ההולדת התשעים שלו. בגמר המסיבה האורחים נפרדו ממנו ואחד מהם אמר: מר צ'רצ'יל, נהניתי מאוד, ואני מקווה שאני אוכל להיות איתך גם ביום ההולדת המאה שלך. צ'רצ'יל הסתכל עליו מלמטה למעלה ואמר: אתה נראה לא רע. יש לך סיכוי".

הקהל צחק וארנס המשיך: "אז על מה אדבר איתכם? אני לא יכול לגולל את תשעים שנות חיי. אפילו אם אדבר דקה על כל אחת מהשנים, זה יחזיק אתכם פה שעה וחצי...".

אז הוא בחר בעובדה אחת. על ז'בוטינסקי, כמובן. "הייתי נער כשז'בוטינסקי בא לבקר במחנה קיץ של בית"ר בניו־יורק, ושם הוא נפטר. הוא נפטר מהתקף לב, אבל ייתכן שאף משיברון לב. אלה היו חודשים טרגיים בשבילו. הוא ראה את ניצחונות הצבא הגרמני. הוא כבר שמע על רציחות והשפלות. הוא ידע שבית"ר, תנועת הנוער הציונית הגדולה ביותר בפולין, אמורה להיות מאגר ללוחמי אצ"ל. היו לנו תוכניות להעפיל, לפתוח בכוח את שערי המדינה, עם אלפי בית"רים. כל זה נעלם, הושמד, בתוך מספר שבועות. בכ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי, אני ורבים אחרים עולים להר הרצל לאזכרה השנתית. בכל שנה אני מסתכל על הקהל ומנסה לראות אם בנוסף אליי נמצא עוד מישהו שהיה שם באותו יום עצוב שבו הבאנו את ז'בוטינסקי לקבורה בניו־יורק. מהלך החיים הוא כפי שהוא, ובאזכרה האחרונה ראיתי שאני היחידי. היחידי שהיה שם באוגוסט 1940."

ארנס לא כופף את חוקי הטבע. באזכרה הקרובה לז'בוטינסקי כבר לא יהיה אף אחד שהיה בהלווייתו. 

14/1/2019

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) גל, 14/1/2019 21:46

מקסים ומרתק

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub