ישראלים בדרום מתאוששים מגל של טרור לאחר ש- 500 טילים הומטרו על ערים ויישובים במסגרת ההסלמה המסוכנת ביותר שחלה באלימות בארבע השנים האחרונות.

תוך 48 שעות, אדם אחד נהרג, עשרות חיילים נמלטו בעור שיניהם מפגיעת פצצת מרגמה באוטובוס שלהם –שהותיר פצוע אחד קשה וקרוב ל- 50 אזרחים שנזקקו לטיפול רפואי כתוצאה מפציעות, הלם ושאיפת עשן.

אהרון לביא (36) מתגורר במרחק 5 ק"מ מגבול עזה, במושב שובה, עם אשתו ליאת וארבעת ילדיהם בגילאים 10, 8, 5 ו- 2.

"הטילים הראשונים נורו בסביבות 17:00", סיפר אהרון ל- Aish.co.il. "אשתי הייתה בקניות בנתיבות הסמוכה כשנשמעו הסירנות. היא יצאה מהאוטו והסתתרה באחד ממקלטי הבטון הרבים שהרשויות הקימו בכל רחבי הערים והיישובים בדרום, ונשארה שם במשך שעה וחצי עם עוד 15 אנשים".

"בילינו את הלילה בממ"ד, כשאנחנו שומעים עשרות טילים שיורטו על-ידי מערכת ההגנה כיפת ברזל, והתעוררנו לגלות את השרידים שנפלו סביב המושב".

ליישובי עוטף עזה יש זמן התראה של 10-15 שניות לפני שהטיל נופל, ואם זו פצצת מרגמה, אין שום התראה.  

בדומה לילדים רבים בדרום הארץ, אחת מבנותיו של לביא סובלת מחרדה כתוצאה מירי הטילים. צה"ל שלח סיוע מיוחד להורים כדי שיוכלו לסייע לילדיהם הסובלים מלחץ, חרדה וטראומה כתוצאה מהחיים תחת אש.

"יש תרגילי הרגעה ונשימה, אבל בעיקר אני חייב להבטיח למשפחה שלי שכל עוד אנחנו פועלים לפי ההנחיות של הצבא, אנחנו מוגנים".

קיבוץ נירים נמצא פחות משלושה קילומטרים מעזה והוא ביתה של אדל ריימר, שעלתה לישראל מניו יורק בשנת 1973. בתה ושני נכדיה גם הם חיים ביישובי עוטף עזה. "היו לנו כמה ימים של אי ודאות נוראית", היא אומרת, "כמו רכבת הרים שאתם לא רוצים להיות עליה, אבל גם לא יכולים לרדת".

"בילינו המון שעות במרחב המוגן, אבל זה הכי מפחיד כשצריך לצאת החוצה. היה לי תור לרופא באחד הימים כשהטילים נפלו. פחדתי אך מצד שני לא רציתי שהטרור יפריע למהלך התקין של חיי".

אדל היא מורה לאנגלית, ובית הספר בו היא מלמדת נפתח מחדש לאחר שהיה סגור מחצית השבוע. "לא קל לחזור לשגרה לאחר הפרעה כזו. הקדשתי את השיעור הראשון לאחר החזרה לשיחה על איך אפשר להעצים את הילדים כתוצאה מהמצב. הם רצו לדבר על מה קרה אז דיברנו על כך והגענו לכמה רעיונות נפלאים לגבי איך אפשר להגיב למצב בצורה חיובית".

ריימר עצמה הקימה קבוצת פייסבוק בשם Life on the Border with Gaza  כדי שהתושבים יוכלו לתמוך זה בזה ולהראות לאנשים ברחבי העולם מה המצב ליד הגבול.

במושב שובה, גם לאהרון לביא ברור מהו המסר החשוב ביותר מהשבוע האחרון. "חמאס צריכים לדעת שהם לא הצליחו לשבור את הנחישות שלנו. אף אחד שאני מכיר לא מדבר על עזיבת האזור, הגענו הנה כדי לבנות חיים טובים ואנחנו כאן כדי להישאר".

בימים האחרונים, לצד ירי הטילים, צפתה משפחתו של לביא גם בזרם של תמיכה, עם למעלה מ- 15 הזמנות לאירוח מצד ישראלים בכל הארץ והודעות עידוד בלתי פוסקות מצד יהודים ברחבי העולם.

"התמיכה הייתה מדהימה", הוא מספר. "כמובן שהיינו מעדיפים שלא יהיו לנו את הבעיות האלה, אולם הן רחוקות מלהחליש אותנו, אם כבר, הן רק חיזקו וקירבו אותנו זה לזה. הגישה של העם היהודי היא שמה שלא הורג - מחשל".

אם ברצונכם למצוא דרכים נוספות לתמוך בקהילות ובחיילים בעוטף עזה, בקרו באתר: www.jnf.org/menu-2/ways-to-help/ways-to-give/gaza-envelope

כדי להזמין דובר מיישובי הדרום שיבקר ויספר את סיפורו, צרו קשר: Arilavi@gmail.com