רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

האולימפיאדה בסין: על ספורט ופוליטיקה

ח׳ בניסן ה׳תשס״ח ח׳ בניסן ה׳תשס״ח 13/04/2008 | מאת נועם אשר

רעיונות של שלום ואחווה, כבוד הדדי, הכרות בין סין למערב, עוטפים את האולימפיאדה בסין, אך האמת שעומדת מאחורי המילים היפות, היא שבעולם של ימינו ספורט הוא ערך גדול יותר מזכויות אדם.

האש האולימפית כבר הוצתה בסין.

בהתאם למסורת, הודלק הלפיד האולימפי לפני שבועות מספר בטקס חגיגי במקדש הרה שבאולימפיה ביוון. משם יצא לדרכו אל סין. לפי המסורת היוונית הקדומה, הלפיד האולימפי מסמל שלום ואחווה. לסמליות ראויה, כנראה, בחרו הסינים לקבל את פני הלפיד בכיכר טיאננמן העקובה מדם. הכיכר בה טבחה הממשלה מאות מפגינים בעד דמוקרטיה בשנת 1989.

ראשיתם של המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, יותר משבע מאות שנים לפני הספירה המקובלת. עם שקיעת התרבות ההלניסטית, נמחקו מהמפה גם אירועי הספורט שלהם, שלכבודם נהגו המדינות המקומיות להפסיק את המלחמות ביניהם ולהכריז שביתת אש לצורך ספורט. מכאן נולד הקשר בין הספורט האולימפי ועידוד שלום ואחווה. בעידן המודרני קמו מי שרצו להחיות את המשחקים האולימפיים. החל מ-1896, חזרה האולימפיאדה להיות מילה שגורה ועכשווית. מלחמות העולם התערבו ברציפותה, אבל מאז המשחקים בלונדון, 1948, מידי ארבע שנים מתקיימת האולימפיאדה, כל פעם במדינה אחרת – אירוע ספורט ענק ורבגוני, המושך אתלטים וצופים מכל העולם.

ב-2004 דחה הוועד האולימפי את סין בגלל הרקורד המביש שלה בזכויות אדם.

השנה היא שנת אולימפיאדה. באוגוסט הקרוב, תארח סין את המשחקים האולימפיים. לא בקלות היא השיגה את הכבוד הנכסף. היא רצתה לארח את אולימפיאדת 2004 ונדחתה, בגלל הרקורד המביש שלה בזכויות אדם. אבל סין הפכה להיות שחקן חשוב מידי בשוק העולמי – תעשייתית מידי, אנרגטית מידי – מכדי שיהיה אפשר להתעלם ממנה לאורך זמן. כשהתאסף הוועד האולימפי לבחירת המארחת של אולימפיאדת 2008, הוא שמע מסין הבטחות לשפר את מצב זכויות האדם, והעניק לה את המתנה שרצתה: אירוח האולימפיאדה. סין צהלה ושמחה. הזדמנות כזאת להציג את עצמה כמדינה מודרנית, מאורגנת, המסוגלת להפקות מרשימות ולקליטת תיירות עצומה, מעולם לא הייתה לה.

הבטחות לשיפור

ומה עם זכויות האדם שהבטיחה? בזה, מסתבר, היא לא ממש עומדת. מכיכר טיאננמן יצא הלפיד לסיבוב בן 137 אלף קילומטר ברחבי העולם, ולא בכל מקום הוא התקבל באהדה. בלונדון הצטופפו אנשים במסלולו, קוראים קריאות גנאי לעבר סין. בפריז כובה הלפיד שלוש פעמים על רקע מחאות פעילים פרו-טיבטים וטקס קבלת הלפיד בוטל. הועד האולימפי הוקיע את המפגינים כ'מלאי טינה ושנאה', וסין הודיעה שדבר לא יעצור את הלפיד במסלולו. היא לא מתרגשת מההפגנות הכעוסות, כפי שאינה מתרגשת מקמפיינים שונים שצצו ברחבי העולם, הקוראים להחרים את האולימפיאדה. הועד האולימפי נותן לה גיבוי מלא: אף אתלט בינתיים טרם הודיע שיימנע מהשתתפות: התיירים צפויים להגיע, והחברות הגדולות פורשות את חסותן הפיננסית על האירועים, הכל כמו בכל אולימפיאדה אחרת.

אבל זו לא כל אולימפיאדה אחרת. זו אולימפיאדת בייג'ין, המתקיימת בבירתה של המדינה שמבצעת 91% מההוצאות להורג בעולם – ועונש מוות חל בה גם על עבירות כמו העלמת מס. מדינה שממשיכה את כיבושה בטיבט, יורה בנזירים מקומיים וכופה את התרבות הסינית על הטיבטים. מדינה שתומכת בממשל הרצחני בסודן, שמבצע רצח עם בדארפור. מדינה שמחזיקה אסירים פוליטיים במחנות ריכוז, מענה אותם, מעבידה אותם בכפייה וקוצרת את איבריהם למטרות רווח כספי. מדינה שמושיבה עיתונאים בכלא, פשוט משום שדיווחו את האמת במקום את גרסת המפלגה הקומוניסטית. מדינה שמכריחה נשים לעבור הפלות – גם אם הן בחודש התשיעי להריונן.

וההבטחה שלכבוד האולימפיאדה המצב השתפר? בחינה מהירה של המאורעות האחרונים בסין מוכיחה שסין לא נרתעת ממעשים הפוכים לגמרי להבטחה: המשטרה הסינית ירתה למוות ב-140 מפגינים טיבטיים שהפגינו נגד המשחקים, אתרי חדשות כמו CNN ממשיכים להיות ברשימת הצנזורה של משתמשי האינטרנט בסין, וסינים קשישים שפונו מבתיהם בבייג'ין כדי שיהיה אפשר להקים בשטח אצטדיונים אולימפיים, נמקים בכלא, כי העזו להביע מחאה קלושה ולא השלימו בשמחה עם אובדן בתיהם.

אבל הועד האולימפי לא מתרשם. כמוהו גם רוב ספורטאי העולם והתקשורת המסקרת את אירועי טרום האולימפיאדה. נשיא הוועד האולימפי, ז'ק רוג, הביע את דעתו במילים הבאות: "אני מקווה שמסעו של הלפיד ימלא את יעדו והמשחקים בבייג'ין יהוו רגע של התעלות ספורטיבית, זו תהיה גם הזדמנות לאנשי סין ולעולם ללמוד, לגלות ולכבד אחד את השני".

זו הרוח שעולה מדברי הגורמים הרשמיים המעורבים בהכנת האולימפיאדה. בעולם יש אנשים שחושבים שאירוח האולימפיאדה בסין הוא שערורייה? אפילו מדינאים מערביים מסוימים מגלים אי נוחות? למי אכפת – כל עוד השיירה האולימפית עוברת? אחד אחרי השני עולים דוברים חייכנים לפודיום אמיתי או וירטואלי ומטיפים: "אל תערבו ספורט ופוליטיקה."

ספורט ופוליטיקה

הסובלנות של העולם כלפי גרמניה לא עוררה שום סובלנות חדשה בנאצים.

זה היה נחמד אילו הספורט היה מין בועה ורודה שמתקיימת ביקום מקביל משלה, בלי שום נקודות השקה למציאות החיים על פני כדור הארץ. אבל לא זה המצב – ומעולם לא היה, גם בקשר לאולימפיאדה. מטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן, ועד החרמת המערב את אולימפיאדת מוסקבה, תמיד היה קשר הדוק בין יחסים בינלאומיים ותמורות גיאופוליטיות, ובין המשחקים האולימפיים. כבר לקראת אולימפיאדת ברלין ב-1936, עלתה השאלה האם מן הראוי להחרים את המשחקים, בגלל השלטון הנאצי בגרמניה ורדיפתו את היהודים. העולם התנגד גם אז להחרמה. מלחמת העולם טרם פרצה, השמדת העם היהודי עוד הייתה תיאוריה בלבד, ועל אף שהיהודים תחת השלטון הנאצי סבלו רדיפות איומות, הדעה הכללית הייתה שזו לא סיבה מספקת להחרמת המשחקים. האם לא עדיף שהאירוע הבינלאומי בברלין יחזיר את היחסים הטובים בין גרמניה לשאר העולם?

כפי שאנחנו יודעים, זה לא קרה. אפילו האולימפיאדה עצמה לא עברה בלי צרימות. כשהאצן האפרו-אמריקני ג'סי אוונס ניצח במרוץ, היטלר סירב ללחוץ את ידו וחיווה בפומבי את דעתו שאסור היה לתת לשחורים להשתתף במשחקים – הם הרי לא בני אדם, אלא חיות. הסובלנות של העולם כלפי גרמניה לא עוררה שום סובלנות חדשה בנאצים.

אולימפיאדת ברלין נחרתה לדיראון עולם בתור האולימפיאדה האחרונה לפני שהעולם כולו שקע בגיהינום של מלחמת העולם השנייה. אבל על אף שגם אחרי חזרת המשחקים לסדרם קשר פוליטי התקיים תמיד- עדיין מתעקשים לומר שאין מקום להחרים את אולימפיאדת בייג'ין, שהיא הזדמנות לקירוב לבבות הדדי. ספרו את זה לסינים שאיבדו את בתיהם למען המטרה הנעלה הזו.

תירוצים לא חסר. אנשי ממשל ומסחר, ספורט ותקשורת, מדברים בשטף לשון על כך שאין כמעט מדינה שנוצרת זכויות אדם כראוי, שחרם זה לא הדרך, שאסור לערב ספורט ופוליטיקה... האמת שעומדת מאחורי המילים היפות, היא שבעולם של ימינו ספורט הוא ערך גדול יותר מזכויות אדם. ספורט, כשילוב של בידור להמונים ומקור הון עצום, מקודש יותר ממצבן העגום של דארפור או טיבט.

אולימפיאדה כסמל השלום והאחווה? אפילו היוונים העתיקים לא האמינו בכך. אחרי הכל, הם לא הגיעו לפיוס היסטורי ביניהם לפני המשחקים – רק הכריזו הפסקת אש. המלחמות עצרו כדי לפנות מקום לסגידה לדת הספורט.

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן