רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

האינטלקטואלים החדשים וגבולות ההיגיון האנושי

ט״ו באדר ה׳תשס״ז ט״ו באדר ה׳תשס״ז 05/03/2007 | מאת נועם אשר

בעוד מדענים מקבלים בענווה את הקביעה שאנחנו פשוט לא יכולים לדעת הכל, דווקא אנשי מדעי הרוח נראים מוטרדים מחוסר יכולתם לרדת לשורש כל דבר באמצעות חוקיות פשוטה, ומעדיפים לחפש סיבה בכל מחיר.

התמונה המפורסמת של שר הביטחון הישראלי מביט במשקפת אטומה, לאחר ששכח להסיר את הכיסוי, התפרסמה בכלי תקשורת רבים. בתמונה הזו נזכרתי כשקראתי את המאמר של פרופסור יחיעם שורק, המביע תמיכה בספר 'פסח של דם' ומחברו. "עיסוקיי המחקריים בעידן הקדום הובילו אותי למחשבה... כי ההאשמות הרבות שתלו ביהודים לאורך ההיסטוריה הקדומה, הינן, כך דומה, בבחינת 'אין עשן בלי אש'. מתוך כך מתקשה אני להצטרף לחבורת המתעללים בפרופ' המכובד." כך מגונן הפרופסור, המלמד היסטוריה במכללת בית-ברל, על ספרו של פרופסור טואף, ספר שמצוטט כבר באתרים אנטישמיים לא מעטים המבשרים לקוראיהם בשמחה גלויה שהנה הנה אפילו היהודים כבר מודים באמת המזעזעת: הם אכן נהגו (ועדיין נוהגים!) לתבל מצותיהם בדם ילדים נוצריים חסרי ישע. אבל זה לא מדאיג את שורק. מה אכפת לו אם הקהילה היהודית באטליה חרדה ודואגת? "מתי נתבגר?!??" הוא תובע לדעת. "המהלומות שסופג מחקרו של פרופ' טואף, מציינות עד כמה אנחנו מקובעים, מרובעים, שמרנים, אולטרא-לאומנים ולוחמים למען מדורת השבט".

שורק הוא לא האקדמאי היחיד שמפגין פלורליזם ופתיחות מוזרים שכאלו. האינטליגנציה הישראלית רוויה אנשים שהמשקפת שלהם נדמית אטומה במיוחד: מוסדות מכובדים כמו מכון ואן-ליר מטיפים נגד הלאומיות הפרימיטיבית הישראלית ונגד זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, "העיתון לאנשים חושבים" הוא הסמן השמאלי והפוסט-ציוני של התקשורת בארץ, ואילו האקדמיה הישראלית מייצאת דמויות מופת כמו ההיסטוריון אילן פפה שמסתובב בעולם ומנסה לשכנע אקדמיות זרות להחרים את האוניברסיטאות הישראליות. אלו פשעו בסירובן לאשר עבודות מפוקפקות שמוכיחות כי מלחמת תש"ח הייתה סדרה של פוגרומים שהיהודים ערכו בערבים.

הם שכחו לתחום את ההיגיון האנושי ומנסים לחפש סיבתיות בכל מחיר.

מה משותף בין ההיסטוריונים החדשים שמקבלים ללא סייג את הנרטיב הפלשתיני, אקדמאים שמחפשים את האש מתחת לעשן העלילות נגד היהודים, וסתם אינטלקטואלים שמבטאים את רוממותם השכלית בשנאה עצמית חולנית כמעט?

המכנה המשותף מזכיר לי את תמונת שר הביטחון עם המשקפת חסרת התועלת. כל האנשים הללו מתעקשים לצפות על העולם דרך משקפת אטומה, מבלי להסיר את מכסה ההיגיון האנושי המכריח אותם לחפש סיבתיות בכל מחיר אפשרי. לכן הם הולכים בחושך.

אולי זה טבעי שאנשים שהשקיעו את מיטב את שנותיהם בשיוף מוחם יחפצו בהבנה פשוטה של מאורעות ותהליכים. במגדלי השן של ההשכלה הגבוהה מקדשים את ההיגיון והלוגיקה, וכללי סיבה ומסובב מתיימרים להסביר הכל. אבל ההיגיון הוא רק צד אחד של החיים, וקידושו מביא לבלבול שלא מעט אנשים אינטליגנטיים סובלים ממנו. אחד המוחות המבריקים בעולם שייך ללינגוויסט היהודי המפורסם נועם חומסקי, אבל האי.קיו. שלו לא מונע ממנו לחתום על עצומות כמו זו שהתפרסמה בזמן מלחמת לבנון השניה, בה הוא גינה את הפצצות ישראל על לבנון מבלי למחות ואפילו במילה על התקפות הטרור של החיזבאללה.

יהודים נחשבו תמיד לעם חכם, והם מהווים חלק גדול ממלומדי העולם. אבל הסיכון בשימוש חסר גבולות בחכמה הוא במסקנה שהמוח שלך מסוגל לנתח ולהבין כל מה שקורה. התלות הבלעדית בהגיון אנושי והבנה אנושית מוליכה לאטימות לא מעטה, כפי שיחיעם שורק מוכיח.

כי מה היא טענת העשן בלי אש אם לא ניסיון לכפות כללי היגיון פשוטים, אלמנטריים, על שנאת היהודים המתמשכת מאז שחר ההיסטוריה? ומהי מטרת ההיסטוריונים החדשים אם לא הרצון לשנות את הנרטיב הישראלי כך שיסביר למה ומדוע אנחנו סובלים עדיין, כמעט 60 שנה אחרי הקמת המדינה, מאיבתם של רוב מדינות ערב ומטרור שמכה בנו – מאז הפדאיון ועד היום?

האינטליגנציה היהודית בכלל והישראלית בפרט רוצה למצוא רציונל לגורל העם היהודי. איזה הגיון יכול להסביר שנאה עיוורת שהביאה לפוגרומים ועלילות שונות ומשונות, מאז טענות ימי הביניים שהיהודים חוללו את המגיפה השחורה ועד טענות הפלשתינאים שיהודים מרעילים את מי השתייה שלהם? ההיגיון האנושי עומד נבוך מול ההיסטוריה היהודית הייחודית. אלו שמתעקשים ליישב הכל בתבניות לוגיות שהמוח האנושי מסוגל להבין, מוצאים לבסוף מפלט אחד: כנראה שהגיע לנו לסבול. כנראה שמגיע לנו. מלווי ריבית, מוצצי דם, כובשים אכזריים שכמותנו. הם קונים את הנרטיב שהשונאים המציאו כדי שיוכלו להמשיך ולהסתמך על ההיגיון שלהם בכל מחיר: הכל בסדר בעולם. סיבה ומסובב, משוואה ליניארית פשוטה: היהודים רעים, לכן השנאה.

ההיגיון האנושי עומד נבוך מול ההיסטוריה היהודית הייחודית. מחפשי הסיבתיות בכל מחיר מוצאים לבסוף מפלט אחד: כנראה שהגיע לנו לסבול.

צורת ההסתכלות הזו מסרבת להכיר במגבלות השכל האנושי, וזוהי האטימות הגדולה מכל. המדעים המדויקים עצמם עומדים לא פעם מול שאלות בלתי פתורות. תורת הקוואנטים הוכחה שוב ושוב במחקר מעשי, אבל המשמעות הפילוסופית שלה נתונה עדיין לויכוחים עזים בין מדענים. היא הולידה אינספור פרדוקסים, כמו הפרדוקס הידוע בשם 'החתול של שרדינגר', ניסוי מחשבתי שלפיו, אם תורת הקוואנטים נכונה, חתול יכול להיות חי ומת בו בזמן. למרות האבסורד הזה, תורת הקוואנטים עומדת במבחן הניסויים המדעיים, בעוד שהרציונל מאחוריה עדיין סתום ונעלם. בתחום המתמטיקה, תורת הכאוס הכחידה את הרעיון שיש סיבתיות ליניאריות היכולה להסביר כל תופעה. אף מדען גם לא יכול להסביר למה, למשל, בחקר הרדיואקטיביות אין לנו ידיעה ודאית על גורלו של אטום מסוים, אך יש לנו ידיעה על ההסתברות להתפרקותו.

אבל בעוד תחומי המדעים המדויקים משלימים עם קביעתו של הפיזיקאי הגדול נילס בוהר: "אנחנו פשוט לא יכולים לדעת הכל", דווקא אנשי המחלקות ההומאניות נראים מוטרדים מחוסר יכולתם לרדת לשורש כל דבר באמצעות חוקיות פשוטה. יש יהירות גדולה בגישה הזו שמשליטה את השכל האנושי בעולם שאף שכל אנושי לא יכול להסביר במלואו. בעולם פועלים משתנים שהם מחוץ לטווח ראיתנו. אף מלומד, מבריק ככל שיהיה, לא יכול להסביר את תבל כולה, על המתרחש לכל אחד מאנשיה. אנחנו צריכים להשלים עם זה שהעולם פועל במסגרת שלא כולה נראית לעין או ניתנת להימדד בתנאי מעבדה. לא הכל ליניארי ופועל לפי הגיוננו שלנו.

כמובן, דרושה מעט ענווה כדי להשפיל ראש ולומר שהשכל האנושי אינו יכול לספק תשובות. דרושה ענווה כדי להכיר במציאות שמעבר להגיון האנושי, להכרה במשתנים בלתי-מדידים, בעולם רוחני, בכוח עליון. מקדשי ההשכל האנושי חסרים את הענווה הזו, לפיכך שדה הראיה שלהם חסום ואפל. ממש כמו המשקפת של שר הביטחון.

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן