נניח שאתם יהודים שחיים באירופה ב-1941 ויודעים בוודאות שהיטלר מפתח אמצעים לממש את איומו ולחסל את היהודים. מה תעשו? תתייחסו לאיום בביטול ותגידו שהוא מוגזם? תנסו לגייס את מדינות העולם כדי שיעצרו בעדו? או שתנקטו כל אמצעי אפשרי, גשמי ורוחני כאחד, כדי למנוע את האסון?

אם אתם יהודים שחיים בשנת 2007, ויודעים בוודאות שאחמדינג'אד מפתח אמצעים לממש את איומו לחיסול יהודי ישראל, מה תעשו?

זוהי השאלה הבוערת ביותר בימינו.

העם היהודי עומד כיום בפני האיום הגדול ביותר מאז השואה. לרשות האיסלאם הפונדמנטליסטי, שעד כה הסתפקה רצחנותו בפיצוץ אוטובוסים בארץ, פיצוץ בתי כנסת בצרפת והכאת יהודים בלונדון ובפריז – תעמוד בקרוב פצצת אטום.

האם הוא ישתמש בה כדי להחריב את ישראל? הפרשנים שנוטים אחר משאלות לבם, מבטיחים לנו שאיראן לעולם לא תלחץ על ההדק. אבל כל יהודי מתייחס בכובד ראש מסוים לדברים שנאמרו לבנימין נתניהו בסרט תיעודי על האיום של הפונדמנטליזם האיסלאמי, אשר שודר לאחרונה ב-CNN. נתניהו שאל ניצול שואה מהו הלקח שלמד ממנה. תשובתו הייתה: "כשמישהו אומר לך שהוא עומד לחסל אותך, תאמין לו."

גישה משולשת

לפני שלושה שבועות פרסמה הכתבת, קרוליין גליק, בג'רוזלם פוסט מאמר שכותרתו: "יהודים, התעוררו". גברת גליק הסבירה ברהיטות את האיום האיראני, וטענה כי על ישראל לנקוט צעדים רציניים מאוד, ביניהם תכנון תקיפה מונעת כנגד מתקני הגרעין של איראן, הפלת המשטר האיראני, והפגנות מצד אזרחי ישראל במטרה להכריח את הממשלה לצאת לפעולה. "יתכן שתוך מספר חודשים," כותבת גב' גליק, "יהיה ברשותה של איראן נשק גרעיני, והיא תשתמש בו כדי לחסל את המדינה היהודית. ארה"ב נסוגה מהמלחמה, ישראל נתונה בידיהם של אנשים נטולי כל יכולת - והגיע הזמן שהישראלים יתעוררו."

גב' גליק צודקת בכל דבריה, אך אני הוטרדתי דווקא מאותם דברים שלא אמרה. תגובה יהודית לאיום של השמדה גרעינית, הכוללת פתרונות גשמיים (צבאיים ופוליטיים) אך מתעלמת מפתרונות רוחניים נידונה לכשלון, בדיוק כשם שמבחן שרק מחצית מתשובותיו נכונות מקבל ציון "נכשל".

כשיעקב אבינו עמד בפני איום חיסול מידיו של עשיו, שהתקרב אל מחנהו במהירות עם צבא של 400 גברים חמושים, הוא הגיב בשלוש צורות: הוא שלח מתנות לעשיו; הוא פעל באופן אסטרטגי ופיצל את מחנהו לשניים; והוא התפלל.

הרמב"ן, החכם הספרדי בן המאה ה-12, כתב שעל היהודים להיעזר בגישה משולשת זו בכל דור שבו מאיימת עליהם סכנה:

  1. דיפלומטיה

  2. אסטרטגיה צבאית

  3. תגובה רוחנית

לפי הרב אשר וייס, "תפילתו" של יעקב כללה תפילה ותשובה כאחת. את התשובה הוא מגדיר כשינוי במעשיו של אדם במטרה להתקרב לאלוקים.

פצועים רוחניים

רבים סוברים שתגובה רוחנית משמעה "ישיבה בחיבוק ידיים". הם אינם מסוגלים להבין את שני העקרונות החשובים כל כך, שבהם תלוי קיומם: 1. המימד הרוחני הוא אמיתי; 2. המימד הרוחני הוא סיבתי.

המימד הרוחני כולל את אלוקים, את הנשמות ואת הכוחות הרוחניים. הגישה החומרנית למציאות, שאותה אימץ המערב בשלוש מאות השנים האחרונות, מאמינה שרק המימד הגשמי הוא אמיתי; כל מה שבלתי נראה, שאי אפשר לגעת בו או לקלוט אותו באמצעים מדעיים, אינו קיים.

כל מי שאוהב, יודע שזה לא נכון. גם אם נוירו-ביולוגים יכולים להצביע על מיקומו המדויק של האזור במוח שקשור לתחושות של אהבה, אנחנו יודעים שאהבה היא כוח רוחני שגובר על האינסטינקטים ההישרדותיים הבסיסיים ביותר. אנו מכירים גם בתכונות אחרות של הנשמה – אומץ, דבקות באמת וחיפוש אחר משמעות – על אף שהמדע לא הצליח למדוד אותן עדיין.

יחד עם זאת, אפילו אנשים שמאמינים בקיומו של אלוקים, אינם מבינים שהמימד הרוחני הוא סיבתי. היקום, כמו כל ארגון שמתנהל בצורה מסודרת, פועל בשרשרת פיקודית מלמעלה למטה.

ניצוֹל סופת הוריקן, שעומד על גג בית וממתין במשך שעות לחילוצו, עלול להאשים את הצוותים המאיישים את סירות ההצלה. עם זאת, חקירה מאוחרת תגלה, כי מחדלם של צוותי החילוץ נבע מכֶּשֶל ברמה העירונית והמדינתית. חקירה נוספת תחשוף את מקור הכשל ברמה גבוהה יותר – בסוכנות הפדרלית המטפלת במקרי חירום.

ממש כפי שמים מזוהמים גורמים לגשם חומצי, כך גם מעשים "מזוהמים" בעולם הזה מצטברים ומתמחזרים לגורל מזיק

באופן דומה, כל מה שקורה ביקום נמצא בפיקוחה של הסמכות הגבוהה ביותר: אלוקים. אם אתם רוצים לשנות את מה שמתרחש כאן, בעולם הנמוך ביותר, העולם הגשמי, טוב תעשו אם תפנו לעומד בראש, לאלוקים.

הצעד הבא, לאחר שהכרנו בכך שאלוקים הוא המקור האולטימטיבי לכל מה שקורה בעולמנו, יהיה להכיר בכך שבני אדם, בעולמות נמוכים אלה, יכולים להשפיע על הגורל השמימי. הרב יעקב הלר משווה את שרשרת הסיבה והמסובָב הקוסמית לגשם. הגשם יורד אמנם מלמעלה למטה, אך הוא נוצר במעגל מחזורי. התאדות המים כאן למטה יוצרת עננים, שבתורם הופכים את הלחות האצורה בהם לגשם.

ממש כפי שמים מזוהמים גורמים לגשם חומצי, כך גם מעשים "מזוהמים" בעולם הזה מצטברים ומתמחזרים לגורל מזיק שניתך על בני האדם. גם ההפך הוא הנכון: מעשי תשובה, שיש בהם התקרבות לאלוקים, יכולים להפוך את הגזירה האלוקית הנוראה ביותר על פיה.

חקר הנשמה

התלמוד מציב שאלה רטורית דומה: מה גרם לחורבן הבית? חכמי התלמוד שחיו עדיין בתקופת השלטון הרומי, היו מודעים לתשובה הברורה. ממלכת יהודה היתה נתונה תחת שלטונה של האימפריה הרומית, ששלטה בכל העולם הידוע באותה תקופה. היהודים מרדו ברומא, והציתו את המרד הגדול. שלושה לגיונות רומיים נשלחו ליהודה כדי לדכא את המרד. הם הקיפו את ירושלים, שמו מצור על העיר ולבסוף פרצו את החומות, הרסו את העיר והחריבו את בית המקדש.

עובדות אלה היו ידועות לכל ילד שחי באותה תקופה, אך התלמוד אינו רואה בשרשרת ארועים זו את הסיבה לחורבן הבית. במקום זאת, הוא עונה בעצמו על השאלה שהציב: בית המקדש חרב בשל שנאת חינם בין יהודים. כך הבדילו החכמים בין נסיבות החורבן לבין הסיבות שהביאו לו.

אם ישראל תיחרב, הדבר יקרה באמצעות טיל גרעיני איראני, אך ישראל לא תיחרב בגלל טיל גרעיני איראני. גורם החורבן יהיה כשל רוחני.

אין זו הפעם הראשונה שבה מופנה איום כלפי היהודים מאותה ארץ. כיצד הגיבו יהודים לפני 2363 שנה לאיום של אותה תקופה: צו מאת מלך פרס, להשמיד, להרוג ולאבד כל גבר, אשה וילד יהודים?

הם חזרו בתשובה בהמוניהם. הם צמו, היכו על חטא וקראו לאלוקים. כתוצאה מכך הם זכו לאותה ישועה והצלה מפורסמת היטב, שאנו מציינים בפורים.

הרב נוח וינברג, ראש ישיבת אש-התורה, הדגיש את חשיבותה של התגובה הרוחנית מצד יהודי פרס לאיום הפיזי הגובר. כשפירסם המן, ראש ממשלת פרס, צו המחייב את כולם להשתחוות לו כשהוא עובר ברחוב, סירב מרדכי היהודי לעשות כן. המנהיגים היהודים בתקופה התרו במדרכי שלא לתת להמן תירוץ לממש את שנאת היהודים שלו: "אם לא תשתחווה, כולנו ניהרג."

התגובה הרוחנית קדמה לתגובה הצבאית.

ולמרות זאת, סירב מרדכי להשתחוות. המן התרגז, ושיכנע את המלך לגזור השמדה כוללת על יהודי האימפריה. בשלב זה, יכלו המנהיגים היהודים שהתרו במרדכי שלא להמרות את פי המן, להאשים את מרדכי על שגרם לאובדנם הקולקטיבי.

במקום זאת, הם הכירו בכך שה' שולט בעולם, ושה' לא ימחה את העם היהודי מפני האדמה רק בגלל שמרדכי סירב להשתחוות להמן. הם הבינו שחוק הסיבתיות הקוסמית מחייב אותם לחקור ולחפש את הגורם הרוחני לצו השמדה זה, עמוק בנשמותיהם. הם פנו למרדכי ואמרו לו: "הצדק איתך. אסון זה נפל עלינו משום שהשתתפנו במשתה המלך [שציין את חורבן בית המקדש הראשון] לפני תשע שנים."

התגובה הרוחנית קדמה לתגובה הצבאית. תשובתם של היהודים זיכתה אותם בחנינה מריבון העולמים, שסיכלה את מזימתו של המן והביאה לנפילתו. אי אפשר היה לבטל את הצו המלכותי, אבל מרדכי, ראש הממשלה החדש של פרס, שהחזיק כעת בחותם המלך, הוציא צו שני שהתיר ליהודים להילחם באויביהם. על אף שרוב הגויים באימפריה הבינו שהכף נוטה כעת לצד היהודים, רבים משונאי היהודים המושבעים קמו עליהם להרגם ביום המיועד. הם נתקלו במתקפת נגד אמיצה מצד היהודים, שהותירה בהם, לפי מגילת אסתר, 78,000 הרוגים. ובכן, התגובה הרוחנית לא מנעה את הפעולה הצבאית, אך היא קדמה לה.

תגובתנו

אנו חיים כיום מחדש בסיפור פורים מודרני. השילוב שבין פיתוח פצצה גרעינית בידי איראן לבין איומיו הבוטים של אחמדינג'אד לחיסול ישראל, אינם אלא צו השמדה. לא פחות. מובן שיש לשקול להגיב בצורה צבאית, אך המכה הראשונה שלנו כנגדם חייבת להיות רוחנית.

תשובה משמעה שינוי מסלול. משמעה לעשות משהו שונה ממה שעשיתם בעבר. משמעה התקרבות לאלוקים על ידי התמסרות לרצון ה', בתחום בחייכם שבו לא הסכמתם להתמסר לרצונו עד כה.

כמו בסיפור פורים, תגובתנו לשואה המאיימת עלינו מצד איראן חייבת להיות תשובה המונית. זה אומר שכל היהודים, גברים ונשים, בין אם הם מגדירים את עצמם דתיים, חילונים או משהו באמצע, חייבים לקחת על עצמם מצווה שאותה לא קיימו קודם לכן. צעד זה חייב להיות גדול דיו בכדי ליצור שינוי אמיתי, אך לא מפחיד מכדי שניתן יהיה לשלב אותו בחייו של אותו אדם.

לפניכם מספר הצעות:

  • להפסיק לדבר רעה על קבוצות של יהודים, אפילו אם אתם מתנגדים לדרכם (מצוות ההימנעות מלשון הרע).

  • להדליק נרות שבת, לפני שקיעת החמה ביום שישי.

  • להתנדב בארגון חסד מקומי.

  • להתפייס עם קרוב משפחה או חבר שאיתם אתם לא מדברים.

  • לכבד את הוריכם בדרך חדשה בה לא כיבדתם אותם עד היום.

  • לאמץ משפחה מעוטת יכולת ולתמוך בה.

  • להצטרף לחוג בית או לשיעור בבית הכנסת הקרוב.

  • להתפלל או לקרא תהילים.

כל מה שתבחרו לעשות, עשו בכוונה לקיים את רצון ה' ולהפוך ליהודים טובים יותר.

אנחנו באירופה, 1941. הצעדים למימוש "הפתרון הסופי" קורמים עור וגידים. אני מפצירה בכם שלא לסיים קריאתו של מאמר זה מבלי להתחייב לנקוט תגובה רוחנית כלשהי, שתגן עלינו מפני רצח העם הקרב ובא. אתם מוזמנים לכתוב בעמוד התגובות את המצווה שאתם מתכוונים לקחת על עצמכם.

כיהודיה שחיה בארץ ישראל, אני חשה באסון המתרגש ובא עלינו מכיוונה של איראן. חיי וחיי ילדיי בסכנה. אנא, כתבו לנו על הדרך שבה אתם מתחייבים לשינוי בתיבת התגובות, כאן למטה.