אירופה מצטמקת, אמריקה נאבקת להישאר מה שהיא, וישראל מובילה בגדול את העולם המערבי. נשמע הזוי? לא מדובר בסרט מדע בדיוני של תסריטאי עם דמיון פורה במיוחד, אלא בסטטיסטיקה פשוטה ולא שנויה במחלוקת של שיעורי הלידה. בישראל שיעורי הלידה הממוצעים עומדים כיום על 2.84, מה שמסמן ירידה נוספת בהם. אבל במגזר היהודי השיעור יציב כבר כעשור ונע לו בעדנה בין 2.7 ל-2.8. חלקיקי ילדים יש רק בסטטיסטיקה, כך שהמסקנה בשפת בני אדם היא שלרוב המשפחות יש בין שניים לשלושה ילדים. בשפת הדמוגרפים, פירוש הנתונים הוא שאנחנו יולדים מספיק כדי להחליף את האוכלוסייה, אפילו עם קצת עודף. השיעור הסטטיסטי הדרוש כדי להבטיח שמספר הלידות ישמור על גודל האוכלוסייה הנוכחי הוא 2.1 לאישה. ובעולם המערבי, מעט מאד מדינות עומדות ביעד הזה.
אירופה המערבית החליטה כבר מזמן שילדים הם מצרך שלא בריא להחזיק בכמויות גדולות. באיטליה, דנמרק וספרד, אישה ממוצעת יולדת 1.4 פעמים. (סטטיסטיקה מאפשרת לבצע מעשי פלא כאלו). צרפת ואירלנד יכולות להתפאר בנתונים המעודדים ביותר באזור: 1.8 לידות. לא פלא שהממשלות מודאגות. זה עניין של שנים לפני שיותר בתי אבות מבתי ספר ימלאו את הארצות האלו, והתחזית של מעט צעירים הנאלצים לטפל במיליוני קשישים שתוחלת חייהם רק הולכת וגדלה, מככבת בסיוטיהם של לא מעט מאנשי האיחוד האירופי.
התחזית של מעט צעירים הנאלצים לטפל במיליוני קשישים שתוחלת חייהם רק הולכת וגדלה, מככבת בסיוטיהם של לא מעט מאנשי האיחוד האירופי.
אמריקה לא מצליחה הרבה יותר. במידה שאוכלוסייתה לא עומדת תחת סכנת התכווצות מיידית, היא חייבת תודה למהגרים ולאוכלוסיות אתניות עניות שעדיין מאמינות בילדים. ממוצע הלידות עומד שם על 2 לאישה, מעט מתחת למספר הדרוש כדי לשמר את גודל האוכלוסייה הנוכחי. נשים לבנות יולדות פחות ופחות, והיהודיות האמריקאיות אינן יוצאות דופן בכך: מספר הלידות הממוצע של יהודיה אמריקאית עומד על 1.84.
לכאורה, אנחנו באמת יכולים להיות גאים. אלופי עולם היננו. אבל בשאלות של אליפות, תמיד צריך לבדוק באיזו ליגה משחקים. בליגת הלידות, המדינות המפותחות הן יריבות ברמה נמוכה. באמת, נחמד ששיעור הלידות הממוצע עומד על 0.74 יותר מהמינימום הדרוש כדי להמשיך להתקיים בגודלנו הנוכחי, אבל מה רע בלגדול קצת? היו ימים שבן-גוריון העניק פרס לאימהות שילדו עשרה ילדים. איפה הימים הללו, ולמה היום משפחה עם שלושה ילדים נחשבת למשפחה גדולה? האם בגלל שאנחנו משווים את עצמנו לאיטליה, או אפילו לצרפת? ואם מדברים על איטליה וצרפת, האם העולם המערבי יצא מדעתו? עם כל הדיבורים על התפוצצות אוכלוסיה קרבה, איך יכולות מדינות מעוטות אוכלוסין כמו דנמרק להניח לשיעורי הלידה לרדת אל מתחת לקו האדום? ולמה, בכלל, עומד מספר ילדים ממוצע במדינות מערביות על פחות משניים? מה רע בשני ילדים? רשימה ארוכה של סימני שאלה.
ילדים? לא תודה!
לפני כל הטיעונים הכלכליים והחברתיים, צריך לומר את האמת המתחבאת מעל הכל: החברה המודרנית איבדה את הערכתה לילדים. אם פעם אישה שילדה ילדים רבים, זכתה לכבוד, היום מביטים עליה בתמיהה. אם פעם אב התגאה בילדיו הרבים, היום הוא מעדיף להתגאות בילד אחד מוצלח. אם הויקטוריאניים טענו :"ילדים צריכים להיראות ולא להישמע", היום הצייטגייסט מכתיב: "ילדים גם לא צריכים להיראות יותר מדי"... והדרך הבטוחה לכך היא שהם פשוט לא יהיו. לא הרבה מהם, בכל אופן.
לא שכולם אומרים זאת בגלוי. חלק טוענים: "למה להביא ילדים לעולם אכזר שכזה" וממשיכים לרוץ לעיסוקיהם בעולם האכזר, שממנו, למרבה הפלא, הם מפיקים לא מעט הנאה. חלק מצטטים אי אפשרות לספק לילדים את כל צרכיהם, כאילו שכולנו גדלנו כשכל מאוויינו מוגשים לנו על מגש של כסף.
אבל, יש מי שמצהיר בגלוי על כוונותיו ועמדותיו, ויש לכבד לפחות את התפטרותו ממסכת הצביעות. ארגון בינלאומי לזוגות בלי ילדים, No Kidding מספר בהצהרת הכוונות שלו על "גבר שאמר שהוא לא יכול להצטרף לארגון שלנו, המיועד לזוגות ללא ילדים, אבל הלוואי והיה מתאים להגדרה הזו". בעקבות כך, מגיע סיפורו הנוגע ללב של האיש, שלא באמת רצה ילדים. אבל אשתו רצתה, והוא בטובו נכנע לה. לא שחלילה גדוד פעוטות מסתובב בביתם: ילד אחד להם, אחד יותר מדי. מאז שהוא נולד, שופך המספר את ליבו, הפכו חייהם לגיהינום עלי אדמות. אין להם זמן לעצמם. יש להם פחות כסף לעצמם. הילד כל הזמן מסתבך בצרות, וחיי הנישואים שלהם תלויים על בלימה. לפיכך הוא מעודד את הארגון בשליחות הקודש שלו, למנוע מאנשים אחרים ליפול אל המלכודת אליה נפל הוא.
מלכודת.
זו המילה שהארגון מצטט בלי להסתייג ממנה. חשבתם שילדים זה שמחה? אושר? המשכיות? טעות. ילדים זה מלכודת.
הסיפורים האישיים של חברי הארגון בהחלט מאלפים. מספרת אישה אחת: "מעולם לא רציתי ילדים. אף פעם לא חשתי את הדחף להביא ילדים לעולם, במיוחד משום שאני רואה אותם כמשהו שייקח ממני את החופש שאני נהנית ממנו עכשיו, כשאני חופשייה מילדים".
בהמשך היא מסבירה שהיא לאו דווקא שונאת ילדים: "ילדים בגיל בית ספר הם בהחלט כיף, בתנאי שהם נקיים ומתנהגים יפה", אבל: "יש לי שבעה חתולים, שהם משפחתי הקרובה". יש לקוות שהחתולים כולם נקיים ומתנהגים יפה, אחרת גורלם לא ישפר עליהם, כמובן. מזל שההורים שלנו הסכימו לטפל בנו גם כשלא היינו נקיים ונחמדים במיוחד. חשבתם שזה מובן מאליו? תחשבו שוב. הם הרי יכלו לגדל חתולים, במקום.
אפשר לדבר על התפוצצות אוכלוסיה צפויה ועל מיליוני ילדים מיותרים עד הצטרדות, אבל האמת היא שהאירופאים והאמריקנים המבוססים בוחרים שלא להביא ילדים לעולם לא מתוך דאגה לגורלו של כדור הארץ. לא כל מי שמרגיש קדוש מעונה כי יש לו ילד אחד לגדל הוא חבר בארגוני הירוקים. המערב הפך את האינדיבידואליזם לדת, והסגידה לעצמי היא הצו הראשון של הדת הזו. זמן לעצמי, כסף לעצמי, לא להיות כבולים. ילדים לא משתלבים יפה בתיאוריה הזו.
לא שבמדינות המפותחות נמנעים לגמרי מלהביא ילדים בגלל אגואיזם, אבל הם בהחלט מגבילים את המספר. תכנון משפחה, קוראים לזה. וגם אם הטענה היא שהתכנון הוא לטובת הילדים, האינטרסים של ההורים הם אלו שנלקחים בחשבון. אם השאלה היא כלכלית גרידא, איך ייתכן שלא לכל העשירון העליון בכל ארץ מערבית יש עשרה ילדים לפחות? הם ודאי יכולים להרשות זאת לעצמם.
הדמוגרף דלה-פרגולה טוען שיש הבדל בין מדינות אירופה המצטמקות למדינת ישראל.
הדמוגרף דלה-פרגולה טוען שיש הבדל בין מדינות אירופה המצטמקות למדינת ישראל: "כאן אנשים היו רוצים שלושה ילדים לכל הפחות, וכנגד זה ישנם אילוצים כלכליים שפועלים על הצד השלילי. על פי התשתית הערכית של החברה, אם יתקיימו התנאים הציבור ירצה עוד ילד - לעומת התשתית של מדינות אחרות, בהן השיקול הזה לא משפיע. שם לא רוצים עוד ילדים".
אין ספק שבישראל היחס לילדים הוא חיובי בהרבה מאשר במקומות אחרים. ישראלים, ככלל, אוהבים ילדים. יתכן גם שישקלו ילד נוסף אם מצבם הכלכלי ישתפר, בניגוד לאירופאים שגם זכייה בלוטו לא תשכנע אותם שעוד ילד זה רעיון טוב. אבל רוח הזמן נושבת גם כאן כמו בחלקים אחרים של העולם המערבי: משפחות גדולות לא מתאימות יותר לעולם של היום.
אבל העם היהודי שאף תמיד למשפחות גדולות. הברכה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" ניתנה לראשונה לרבקה אימנו, והופנתה במשך הדורות לכלות יהודיות רבות מספור. אלפי רבבה? ולמה לא? כן, יש לנו תאוות התפשטות, או אולי רק רצון הישרדות. העם היהודי עבר שחיטות וניסיונות השמדה כה מרובים, שלמרות עתיקותו הוא עדיין עם קטן מאד. אבל איך היה נשמר אפילו המספר הזה אם אנשים היו מחכים למצב כלכלי משופר, או מעדיפים לגדל חתולים?
ילדים הם ההמשכיות שלנו בתור יחידים ובתור עם, והם ההישג הגדול שאנחנו יכולים לקוות לו. שאלו אדם בעל משפחה שזכה בפרס נובל, והוא יאמר לכם שהוא גאה בגידול ילדיו הרבה יותר מאשר במחקריו או ביצירתו. מה יכול לדמות לעיצוב אישיותם של בני אדם? מה יכול להיות יפה יותר מלגדל ילד שעתידו נסתר מאיתנו, אבל הוא יכול להיות רמב"ם או איינשטיין או 'סתם' בן אדם שיוסיף אור לעולם במעשים טובים, חיוך, התנהגות או במשפחה שהוא יגדל?
אז אולי לא נוכל לגדל את הילדים שלנו עם כפית של שמנת בפה. מה בכך? רבים מגדולי העולם גדלו בעוני, ויצאו נשכרים מהרקע הזה. ילדיהם של אנשים עשירים לא ידועים באישיות חזקה יותר או הישגים רבים יותר. ואלה מאיתנו שגדלו בדירה קטנה, חלקו חדר עם כמה אחים ולא תמיד יכלו לקנות מה שרצו – האם בגלל זה היו מוותרים על חייהם? האם בגלל זה היו מעדיפים שלא להיוולד?
נכון, לגדל ילדים זה לא קל. לא הכל ורוד ומשובב נפש בהורות. עדיין, חפשו את ההורה שיסכים לוותר על ילדו, מופרע ובעייתי ככל שיהיה, תמורת כסף, כבוד, או כל משאלה אחרת. ילדים הם שמחה במובן העמוק שלה: הם מעניקים סיפוק ששום דבר אחר לא יכול לתת. להורים יהודיים הם מעניקים לא רק את הסיפוק של עיצוב אישיות ותרומה לשימורה של החברה, אלא גם את העונג בידיעה שסיפקנו עוד חוליות בשרשרת הדורות. בידיעה שתרמנו עוד אור לעולם.
אז כן, יש מאמרים על התפוצצות אוכלוסיה תוך עשרות שנים, וקולות שמבקרים את מי שמעז להביא לעולם ילד מבלי שיוכל להבטיח לו חדר פרטי ומחשב, שיעורי בלט וסוס פרטי משלו. אבל לא צריך לתת לכל זה להסוות את אמת הבסיסית: ילדים הם אוצר בכל בית. הם הקשר שלנו אל העולם שיתקיים אחרי שכבר לא נהיה כאן. וגם אם אנחנו לא יכולים להעניק להם שום דבר אחר, אנחנו יכולים להעניק להם חיים, והמתנה הזו פותחת אפשרויות לא מוגבלות. אפשר לדחוק את הדאגות הצידה ופשוט להתחבר לאינסטינקט הטבעי שלנו, שנמס מול פני תינוק.
אפשר להתרווח לאחור וליהנות מהחוויה. ילדים זה שמחה.
(21) גיתית, 1/5/2019 16:37
למה מביאים ילדים לעולם
השאלה שנידונה כאן מה מביא לאושר, האם ילדים מביאים לאושר או לא. אבל באמת לא באנו לעולם להיות מאושרים. גם לא בשביל להספיק עוד הספקים. באנו לקדש את שם ה'. ואיך? כאשר אדם נפטר מה אומרים על קברו? התשובה: יתגדל ויתקדש שמיא רבה. שואלים מה הקשר? למה לא אומרים: יתגדל שמו של האיש? אלא כאשר אדם יהודי חי זה עצמו יוצר קידוש ה' בעולם. שיש עוד אדם בעולם ששם בצד את צרכיו ועובד את ה', סימן שה' הוא הכוח המחייה בעולם. ולפיכך כשאדם נפטר וחסר כעת כבוד ה' אומרים: יתגדל ויתקדש שמו של השם. כלומר, כל ילד יהודי חי זה קידוש ה'. וכל ילד שאנחנו מביאים לעולם והוא עושה את רצון ה' אנחנו מקדשים את שם ה' בעולם. רק בגלל זה אנחנו מביאים ילדים. לכן לכתוב שאנחנו צריכים להגביל את הילודה כדי לקחת אחריות זה כפירה. כאילו אנחנו מביאים את הילדים, ה' מביא נשמות!!! אנחנו הסכמנו להיות שליחים. והאם לה' יש יכולת להחזיק שמונה מליון ילדים ולא תשע? האם ה' מוגבל ביכולת שלו להחזיק את אותם ילדים? הרי הקב"ה יכול היה להביא לנו כמה שדות נפט שיחזיקו את כל הילודה בעושר! רק לה' חשבונות שלו למה אין, למה אנשים חיים בעוני. והכל לתכלית האמיתית. לכן יהודיות יקרות, אתן תקדשו את שם ה', בלי חשבונות האם לה' יש יכולת להחזיק או לא, והשכר כולו שמור לכן. ילדים זה שכר, כמו שכתוב: הנה נחלת ה' בנים שכר פרי הבטן!!! ה' זיכה אותי בשכר של 13 ילדים. הלוואי והיה מזכה אותי יותר.
(20) נגה, 6/1/2016 08:57
יש לי שישה ילדים ואני רוצה עוד!
גדלתי במשפחה עם אחד עשר ילדים. הייתה לי ילדות במשפחה שמחה ומאושרת מאוד. כמה חוויות ילדות מעשירות וממלאות היו לי. לא נראה לי שילד במשפחה קטנה היה חווה. אנשים חושבים רק על הארנק הנפתח ולא תופסים איזו חוויה מעצימה לחיים אלו חיים במשפחה גדולה. ולגבי אחריות פיננסים? הצחקתם אותי. קיבלתי הכול בילדות. לא תמיד חדש- אבל זה רק אימן אותי להסתפקות- תכונה חיונית להשרדות בעולם שהוא לא תמיד מעניק כל מה שרוצים. אני ובעלי מגדלים את ילדנו עם משכורת מעל לממוצע במשק, אבל לא אוכל לומר שאני יכולה לספק להם כל גחמה. וטוב שכך.
(19) רוחה אוזו, 3/9/2014 07:58
רק בישראל
כמה טוב לקבל מחמאה ממישהו שמסתכל עלינו מהצד
(18) ירדנה, 5/8/2012 13:13
ילדים כן אבל עם אחריות
להביא ילדים כן, אבל מתוך חישוב ואחריות: האם אני יכול לתת להם את מה שהם זקוקים,? האם אני מלמד אותם איך לא להיות לנטל למדינה? לעשות ילדים משמחה, כן, אבל לחשוב ולהערך לפני זה. אני ברוך השם יש לי 4 ילדים, שיהיו בריאים וכולם עובדים וכן גם אנחנו. אני לא מדבר על ילד אחד או שניים, אני מדבר על זוגות שמביאים מספר ילדים גבוה, 8 - 10 ילדים ויותר כשההורים וילדיהם הם מעמסה ונטל לחברה הקורסת שלנו.בילדים זה אושר לא בונים חברה טובה יותר, יש פה אלמנט של אגואיזם על חשבון הכלל,הילודה הגבוהה מצמצמת את אפקט האושר לאנשים שצריכים לממן את המשפחות האלו.
(17) נאוה, 24/8/2010 09:01
מי אמר שעם ילדים אי אפשר להיות יפים?
אני בת 29 יש לי 5 ילדים צפופים טפו טפו טפו, תוך כדי ילודה עשיתי הסבת מקצוע לאחיות, ואני עכשיו גומרת תואר שני. אני מרגישה שדווקא בגלל הילדים היום שלי הרבה יותר מסודר! כן, גם בחופש, ויש לי המון זמן לעצמי, אני קוראת המון וגם לומדת ועובדת משרה מלאה 6 ימים בשבוע! לעומת חברותי הרווקות אני מספיקה כפול 3 ויש לי סיפוק רב מכך! ותמיד תמיד שצריך להביא עוגה לגן מנדבים אותי ראשונה ואני בכייף הכי גדול! אני חוזרת הביתה ב- 3:30 ומאז אנחנו הופכים את כל הבית, ב7:30 אנחנו מתארגנים לשינה, וב-8:00 הבית שקט אז יש לי זמן להרים אותו, לבשל למחר וגם... לקרוא וללמוד. אני מקווה שה' יתן לי לפחות עוד 10 ילדים ועוד הרבה הרבה כח לגדל אותם! עד מאה ועשרים!!!
מלי, 7/7/2011 20:40
כמוני כמוך
כיף לילדים שלך. את נשמעת אמא מדהימה! אני גם בת 29 אם ל5 ילדים המדהימים בעולם. אני גם עובדת וגם כמו שרשמת יש לי המון זמן לעצמי בערבים - לקריאה וכו' אבל- מבחינת הילדים עצמם- אני מרגישה שבגלל שמדובר בכ"כ הרבה קטנים ביחד אני לא מצליחה להתייחס לכל אחד כפי שמגיע לו. כמה אדם אחד יכול לנשק ביום??... אולי לטובת הילדים היה עדיף ללדת אותם במרווחי זמן גדולים יותר.
(16) יהודה, 9/8/2010 08:58
לכבוד אפרת לוי תגובה 10
כן גם אני גבר. אין לך מושג כמה הצלחת להכעיס אותי בתגובה שלך אני לא יודע אולי אמא שלך באמת סבלה ויש לך איזה נתק רגשי לענין! שגבר יסביר לאשה שילדים זה שמחה?!? העולם עד כדי כך השתבש? כן תגדלי ילד ילדה ושלש פודלים. תהיי אשת עסקים מוצלחת שמרוויחה המוון כסף כל חודש. תתני כל יום לילדים שלך נשיקת לילה טוב ותגידי למטפלת להשכיב אותם לישון ואז תלכי ל"השקיע" בעצמך! כשתהיי בת שישים יהיו לך אולי ארבעה נכדים? ואז כשתשבי בפארק ותראי משפחה גדולה עם 20 נכדים (זאת משפחה קטנה אצל החרדים) אולי אולי תביני איך פיספסת את החיים.
(15) אמא מאושרת, 3/8/2010 07:00
מי שמדבר מילה אחת שלילית על ילדים כנראה עדיין לא חווה את האושר הכי גדול בעולם!!! אין!!! אין אושר יותר גדול מזה!! יש לי בינתיים תינוק אחד בן עשרה חדשים והוא הקרן אור שלי! בחיים לא היו לי כאלה רגשות כלפי מישהו!! זה הרגשה שלא ניתנת לתיאור ולא סתם כתוב שעקרה חשובה כמת! מה יכול לשמח אותנו יותר מנשיקה רטובה של תינוק על הלחי באמצע הלילה?? חישבו על זה שוב!
(14) אדם, 12/7/2010 19:42
תגובה למס 10
חזקי ואימצי אני מסכים עם כל מילה שלך. כל מילה חקוקה בסלע אמת ויציב. כל הכבוד שהבאת את הצד ההורי בצורה הכי אמיתית שיש.
(13) אנונימי, 12/7/2010 16:40
תגובות של חילונים אינכם מפרסמים. ואם כך, אין שום ערך למאמרים שלכם. אפרסם זאת בקהילות ארה"ב.
(12) , 11/7/2010 18:27
חייבים לסייע לזוגות צעירים
העזרה לצעירים יכולה לאפשר להם לגדל משפחות גדולות יותר, יש לאפשר לבעלי השכר הנמוך "חוק מעונות חינם", במקום הגדלת שכר השרים והעשירון העליון. צריך לתת כוח למשפחות הצעירות לממש את פוטנציאל הצמיחה האופטימלי שלהם. ילד הוא אוצר טבע החשוב ביותר , שיש לנו.
(11) , 11/7/2010 18:14
ילדים זה שמחה
המצב הכלכלי לא משמעותי לגבי ילדים בקרב האוכלוסיה הדתית ציונית יש יותר מ4 ילדים ולא קשור במצב כלכלי אלא בחינוך לערכים לשותפות ןלא "לחדר שלי" ובצניעות
(10) אפרת לוי, 11/7/2010 15:06
לא חוכמה. הכותב הוא גבר...
מעניין לדעת עד כמה הכותב עצמו מעורב בגידול ילדיו. ילדים הם עדיין שמחה, בוודאי. אבל האם הוא זה שקם בלילה כדי להניק אותם, להחליף להם, לראות שהחום שלהם בסדר וכו'? לא חוכמה לשפוט את הדברים מהצד הגברי, אובייקטיבי או פרקטי ככל שיהיה, כל עוד הוא לא הצד הדומיננטי המגדל את הילדים. ילדים זה שמחה, בטח! אם רק משחקים איתם או מלמדים אותם וחווים איתם חוויות נעימות. אם הכותבת הייתה אישה בעלת 10 ילדים, ועדיין הייתה אומרת שילדים זה שמחה, הייתי אומרת שויין, יש כאן מישהי שמדברת מתוך ניסיון, וגם הוא לא מחייב את כולנו. מה שמתאים לאחד לא חייב להתאים לאחר. אני אישית ממשפחה של 7 ילדים, וב"ה כולם גדלו יפה בדרך התורה. אבל אני לא בטוחה שהייתי רוצה לעבור את אותו המסלול שאמא שלי עברה, ולחוות את ההרגשה של החמצה של מה שהיה יכול להיות, אם הייתי משקיעה קצת יותר בעצמי... אולי זה כלול במה שנקרא ירידת הדורות, כשפעם באמת כל אימא הייתה שמחה בכל הילדים שלה והייתה מוכנה לסבול בשבילם הכל, היום זה כבר לא ככה. היום קצת יותר מפונקים, קשה להתמודד עם קשיים, וזה בסדר להכיר בגבולות שלנו. אז מה אם אנחנו פחות חזקים מהדור הקודם? ביג דיל, גם הדור הקודם היה חלש יותר מהדור שלפניו. אי אפשר לחיות כל הזמן בהשוואות לאחרים. חוץ מזה, חז"ל אמרו כבר שלקראת אחרית הימים כבר לא יהיו עוד גלגולים של נשמות שצריך לתקן, די נגמר, אין עוד מה לתקן, אז תירוץ קבלי טוב יכול להיות - שפשוט אין כבר בשביל מה ללדת, כי כבר ירדו כל הנשמות שצריכות לרדת לעולם. לדעתי, כל אחד צריך לעשות חושבים טוב אם המשימה שלו בעולם היא אכן להביא ילדים. קיים לחץ חברתי חזק להביא ילדים (אמנם לא הרבה), בעיקר מאימהות שכבר רוצות להיות סבתות, ובכך ממשיכות באותו מסלול שלא מתאים לכולם. לא כל אחד בנוי להיות הורה, ולצערנו רואים היום יותר מדי מקרים מזעזעים של התעללות בילדים, נטישות ועוד מרעין בישין. אז לאנשים כאלה בוודאי שלא שייך להביא ילדים לעולם. היה יכול להיות נחמד אם היה איזה גוף שיכול לאבחן אנשים לפני שהם מביאים ילדים לעולם, כדי לדעת אם הם מתאימים להיות הורים או לא. מעבר לכך, התורה ציוותה רק על הגבר "פרו ורבו". האישה לא חייבת בכך. אמנם יש בה דחף להביא ילדים לעולם כדי להעניק מעצמה, אבל אישה בהחלט יכולה להרגיש תחושת סיפוק גם בלי ילדים, ולמלא את ייעודה בעולם גם באופן זה.
חלי, 26/7/2011 12:09
אפרת יקירתי, תרשי לי לספר לך משהו..
אני מכירה אישית אם ל-18 (!) ילדים, שטוענת שילדים זו שמחה, ולא רק טוענת- אלא גם חיה ומגדלת אותם בשמחה. ולא- אין להם הרבה כסף, בכלל לא. והילדים שמחים, מקבלים תשומת לב מכל הכיוונים (משפחה גדולה או לא?) ורוצים בעצמם עשרה ילדים מינימום. הכל עניין של גישה לחיים- ככל שאדם יותר מחובר לעולם המערבי ה"מתיוון", הכמיהה לילדים נשחקת, ככל שאדם מחובר יותר לבורא עולם הוא יודע להעריך כל חיוך של ילד וגידולו וחינוכו מהווים עבורו אתגר הטומן בחובו סיפוק שאין לשערו. קראתי באיזשהו מקום שכדי להגביר את האושר שלך עליך לחבק 5 אנשים ביום, מחישוב פשוט שערכתי גיליתי שאני מחבקת הרבה יותר!! יש לי שלושה פיצפונים מדהימים (כן ירבו) ובעל מקסים, כך שרק בבית כבר יש לי ארבעה חיבוקים ביום מינימום, בלי חברות.. כך שגם אם נבחן את עניין הילדים מזווית אגוצנטרית- העסק משתלם ומאוד.
(9) ציפי, 11/7/2010 13:06
תגובה ל7
מסכימה עם כל מילה שלך גם אני דור שני לשואה ובילדותי כנינו כל מבוגר בשם דוד בגלל החסר זכיתי לגדל 9 ילדים ולהקים יד ושם למשפחתו של אבי שהיתה ואיננה
(8) משה, 11/7/2010 11:47
כשיורדים יורדים עד....
לחנה (4): את יכולה לקחת לדוגמא לא רק את הערביות אלא גם את הדתיות והחרדיות. שם הילודה משתווה ואף עולה על הערביות כי כמוהן גם הן מבינות את משמעותה של המשכיות. ובדרך אגב גם אצל הערביות שמתקרבות לעולם המערבי, יש ירידה בילודה ואין זה קשור למפתח שבידי האלוקים אלא למניעה שנעשית על ידי בשר ודם. לרמי (5): מעניין איך הידיעה שכותב המאמר או האתר בו הוא מתפרסם, דתיים משפיעה עליך בצורה כזו שאינך קשוב לתוכן הדברים. הכל נכתב ללא שום התייחסות לדת. כי אם הייתה כאן התייחסות לדת, היה מספיק במשפט אחד אותו נצטוונו בתורה: "פרו ורבו ומילאו את הארץ" ולעצם העניין: ידוע מאמר חז"ל על ישראל כשיורדים יורדים עד עפר. כי הבריאה נחלקה לדומם, צומח, חי ומדבר. כל אחד מהם כשיורד מדרגתו, אינו יורד לדרגה הפחותה יותר אלא יורד עד עפר , עד מצב של דומם. כשמדבר - היינו אדם, מאבד את הרגש הטבעי של אדם הוא לא יורד לדרגת חי אלא לדרגת דומם. גם אצל בעלי החיים היצר השני בחשיובותו ואולי אף הראשון הוא יצר האמהות, יצר ההמשכיות. ובכל זאת אני אקשור זאת לדת, כי להגיע לרמה כזו של אגוצנטריות, אפשר רק על ידי עזיבת הדת.
(7) אנונימי, 14/7/2008 17:50
פן נוסף
פן נוסף לצורך בריבוי ילודה יהודית - זו הנקמה האמיתית שלנו במשמידים הנאציים ימ"ש, (וכל ממשיכי דרכם המחבלים) מטרתם - למחוק את העם היהודי וכדי לנקום בהם אנו נעשה את מירב המאמצים להביא הרבה ילדים יהודיים לעולם.
(לי אישית, רצחו הנאציים ימ"ש 6 דודים אחים של אימי, ואני מעוניינת להשלים את החסר הזה!)
(6) יניב, 17/12/2006 06:26
ל-5, מי אמר שמניעים דתיים הם לא הומניים?
אני בטוח שהרבה מאוד אנשים היו נושטים את היהדות אם היא לא הייתה כל כך הומנית.
דווקא ההומניות היתרה שלה היא מה שמושכת אליה.
(5) רמי, 17/12/2006 05:37
כשל במאמר?
אתר זה הוקם מתוך מניעים דתיים כפי שניתן לקרוא בקישור הבא
http://www.aish.com/hebrewsite/about_us.asp
אילו בתורה היה כתוב שאסור ללדת ילדים, הייתם תומכים בגישה של nokiding. ובטח שלא הייתם משבחים ריבוי ילודה.
כלומר, שהמניע שלכם לתמוך בריבוי ילודה, הוא דתי ולא שום דבר אחר.
אבל במאמר אתם מציגים זאת כאילו השיקולים הם הומניים ולא דתיים.
האמנם?
(4) חנה, 12/11/2006 11:12
הסיבה האמיתית
אולי הלידות התמעטו כי התרבו העקרות פתאום? ואם מפתח הילודה נמצא אצל אלוהים אז אולי הוא רוצה בכך של נתרבה
כי העובדות מוכיחות שהערביות יותר פוריות מהיהודיות וכל בחורה שניה ברחוב לא נקלטת להריון כחול אשר על שפת הים ? אולי בחוף הים של עזה
(3) יעל, 10/9/2006 02:31
הזהרו מבני עניים..שמהם תצא תורה
העולם המערבי מסתכל על ילדים בפרט ומשפחה ככלל במונחים כלכליים בלבד. כמה עולה ילד? אילו הסתובבו יותר בבתי חולים באגפים לפריון היו רואים כמה עצב יש לאותם אלה שמזלם לא שפר עליהם . כשצעירים [באופן יחסי] לא חושבים על המחר. על היום בו תזדקן ואז מי יוכל לטפל בך? מי יקשיב לכאביך? מי יעזור לך? אף אדם אינו רוצה להזדקן בבדידות. והנה סיבה אחת לפחות מדוע כן צריך ילדים. וזאת מלבד ההמשכיות ויצר הקיום הנצחי והידיעה שנולד אדם שהפך ברבות הימים לתוצר שלך. למה שאתה חינכת והעמדת על הרגליים והוא- יביא בבוא העת- ילדים נוספים. וכך נמשכת השרשרת..
ובאשר לנושא הכלכלי, הרי אי אפשר לחשב כל דבר במונחים כלכליים. נכון, אפשר לטעון שכאשר אין מה לאכול וכו'. אבל אילו חיי רגע בהווה. אנחנו מדברים על הנצח. מה גם שילד בודד "עולה" הרבה יותר
משקיעים בו יותר וכדי לחפות על העובדה שאין לו חבר לחדר , אח ורע, רושמים אותו לחוגים רבים , קונים לו צעצועים יקרים. בעוד שלשיטה זאת - מספר ילדים חולקים אותו מחשב אותם משחקים וכו'.
ילדים הגדלים יחד , בחדר אחד , לומדים שיתוף, הם לומדים לא להיות אגוצנטרים , לחלוק, ללמוד להסתדר. וכו'.
(2) שמוליק, 7/9/2006 11:50
מעולה ונכון מאוד
(1) , 3/9/2006 18:16
מאמר מקסים נהנתי מאד לקרא