לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




תרבות – עוד מוצר צריכה, או אולי משהו אישי ועמוק?

תרבות – עוד מוצר צריכה, או אולי משהו אישי ועמוק?

המותגים והפרסומות הגיעו גם לספרים. נראה שהתקשורת מתחילה לחדור לנו גם לתחום המחשבות, המקום השמור ביותר של אישיותינו.

מאת

היום הכל עניין של יחצ"נות. גם ספרה של סופרת ידועה לא די שיופיע בחנויות הספרים על מדפים ה"חדשים" או במדור ה"בסט-סלרס", אלא יש למכור אותו להמונים באמצעות פרסומות רדיו צעקניות המופיעות כל כמה דקות. "רק יצא לאור וכבר הפך לרב מכר היסטרי. המילה החדשה בספרות הישראלית", וכו'.

תופעה זו היא ככל הנראה כלל עולמית ומאפיינת את שליטתם של אמצעי התקשורת בחיינו. דומה, שהוא נובע גם מכך שיש כל כך הרבה כותרים על המדפים המתחרים על ליבם של הקוראים, שהמולי"ם ואולי גם מחברי הספרים מוכנים לעשות הכל, ממש הכל על מנת לפרסם את מרכולתם.

מהן התוצאות של התופעה?

  1. אנו שומעים רק על אותם ספרים, שמוציאים אותם לאור בעלי אמצעים המסוגלים להעמיד סכומי כסף ניכרים על מנת לפרסמם. ספר זהה שיודפס דרך הוצאה לאור אנונימית וקטנה יחסית יזכה להד פחות מספר שיפורסם גם ברדיו. הרי שהמודעות שלנו לעצם קיומו של ספר תלוי בגודל חשבון הבנק של מחבר הספר או המו"ל שלו.

  2. אנו מבטאים את האישיות האינדיבידואלית שלנו באופנים רבים. באופן שבו אנחנו מתלבשים, במה שאנו אוכלים, באיזו מכונית אנו נוהגים, ולפעמים אפילו באיזו אבקה אנו משתמשים במכונת הכביסה. אלו הם ביטויים של אישיותנו הפנימית והם מהווים לרוב פשרה בין מה שהיינו באמת רוצים בנפשנו פנימה, לבין מה שתנאים חיצוניים מכתיבים ובראשם, מוסכמות החברה בה אנו חיים, ויכולתנו הכלכלית. פשרות בתחום ביטוי האישיות אינם אסון ואינם מוחקים את האישיות הפנימית שיכולה להישאר עצמאית למהדרין.

    כאשר כלי התקשורת מכתיבים לי מה לקרא, הם בעצם קובעים את סדר היום התרבותי שלי.

    הפילוסוף רנה דקרט אמר: "אני חושב, משמע אני קיים". הסיבה לכך היא שלכל אחד יש מחשבות משלו שהם ייחודיות רק לו. בעולם המחשבות אנו יכולים להיות עצמנו בלי לדאוג שמישהו יכפה עלינו את דעתו. ב"עולם המחשבות" אין מצב שבו אני חייב להתפשר על מה שאני חושב כאמיתי וראוי בגלל "לחץ דעת הקהל". צריכת התרבות מהווה, לאדם החושב, טריגר – גירוי לחשיבה. אופי החשיבה שלי תהיה תלויה בגירוי ותוצאה ממנו. אני עשוי להסכים לגירוי או להתנגד, אך בודאי שהגירוי קובע את "סדר היום" שלי כאדם חושב. כאשר כלי התקשורת מכתיבים לי מה לקרא, וזו בהחלט תופעה חדשה, הם בעצם קובעים את סדר היום התרבותי שלי. בין אם אני אוהב את הספר שהם ממליצים ובין אם לא, כשאני הולך וקונה את הספרים המפורסמים וקורא אותם, ואותם בלבד, הרי שכלי התקשורת קבעו לי באלו נושאים המחשבות שלי יעסקו. הם הצליחו לחדור לתוך תוכי למקום השמור ביותר ששם לא רציתי שיגיעו!

    עקב כך אנו יכולים להפוך לתוצרים פסיביים המגיבים אך לגירויים שנשלחים אלינו מהמו"לים הגדולים. משהו שמתקרב לסגנון החיים של טרומן ב"טרומנ'ס שאו".

תוכן מול יחצ"נות

היהודים, מאז ומעולם חפשו אחרי איש הרוח הנסתר, הדמות שהיה בה הרבה תוכן ורק מעט יחצ"נות אם בכלל. ידוע הסיפור על הלל הזקן שיום אחד לא היה לו כסף לשלם לשומר הסף בכניסה לבית המדרש לשמוע שיעור תורה, והוא שכב על הגג ליד הארובה להאזין. ירד עליו שלג, ובקושי חלצו אותו משם. או על ר' שמעון בר יוחאי (כותב הזוהר) שישב 22 שנה במערה יחד עם בנו ולמד תורה הרחק מזרקורי התקשורת.

היהודים "מחפשים" אחר דמויות מופת, ויוצרים דגולים שיכולים לענות לשאלותיהם בהלכה בלי לבטים וספקות, להוות דוגמה אישית להסתפקות במועט, ניקיון כפיים והתרחקות מהשוחד, וכמו כן, אדם, שהרעיונות והמטען האישי שהוא מחלק יכולים להוות השראה לעולמו הרוחני של מי שנפגש איתו. אכן, יש גם "מפורסמים" שכולם מדברים עליהם ושהעיתונות עוסקת בהם, אך גם היום, ידוע, שהשפעתו של הצדיק האמיתי איננה פחותה מאלה שנמצאים כל יום בעיתון.

הבה נלמד מאבותינו ולא נכנע לתכתיבים של בעלי הממון ואמצעי התקשורת. בואו נצרוך את התרבות שאנו מוצאים בעצמנו, ושאנו חושבים שהיא ראויה לשימת לב גם אם היא נמצאת בפינה רחוקה וחשוכה של חנות הספרים או במרתף של חנות המוסיקה. חיפוש אמיתי אחרי תרבות שבאמת ראויה לצריכה ולא רק בכלל שהיא פורסמה היטב, תשמור על אישיותינו העצמאית ועל היכולת להתעלות מעל הרדוד והשטחי ולפתח אישיות עצמאית ומעמיקה.

12/3/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אירית, 25/6/2006 03:10

נושא חשוב שנוגע בשאלת תרבות הצריכה

הרב פרלמוטר עלה במאמרו על נושא מהותי לחיינו המודרניים, דהיינו, השתלטות תרבות הצריכה על חיינו. שילוב של קפיטליזם דורסני, גלובליזציה, תקשורת המונים והתפוררות קהילות חוברים יחד למשבר זהות. הרב פרלמוטר מדבר על אובדן האינדבידואליות- ככל שאנו יותר נתונים למכבש הפרסום והמניפולציה אנו נמחקים. רק כאשר נעורר מחדש את התודעה ונפעילה בצורה ביקורתית נוכל להגשים את עצמנו בצורה יותר מלאה ואינדבידואלית בעולם מהיר זה שבו אנו חיים. כל הכבוד לרב על דבריו החכמים.

(2) אורן עובדיה, 16/3/2005 01:09

מילות הערכה על תוכן העיתון, והגישה בה הוא מופץ.

בחיי, הייתי מכור לאקטואליה ותוצאות מחקרים מדעיים כתחומי עיניין בטלוויזיה,
אבל ללא ספק, לאחר שהתחלתי לקרוא את התכנים בעיתון, מצאתי דברים שדיברו אל ליבי מזה שנים, ורק עכשיו אני נחשף אליהם. דרך אגב הדברים האלה ממש נכונים כפי שכותב עליהם הרב פלמוטר. אני כבר באופן עיקבי לא רואה טלוויזיה כבר חצי שנה, בגלל שכמעט הכל נראה לי קיטש אחד
שלם שם, כלומר האקטואליה הפכה להיות מן מרדף אחר כמה זה אשם או השני אשם, חוץ מזה, רואים מקרים ממש קשים לצפיה, שכמו שאני זוכר את ארצנו מלפני 15 שנה - זה לא היה.
בכל אופן ללא כל צל של ספק, התרבות של חלק מאיתנו משתנה בהתאם למה שמניפולטורים תאבי בצע ,בדרך כלל מציגים בתקשורת.

(1) יעל, 14/3/2005 14:35

לא ממש קשור..

אבל הסיפור על הלל הזקן והמסירות שלו ללימוד תורה מזכיר לי סיפור אחר . יפה: רב גדול אחד רצה לשדך את ביתו לתלמיד חכם. הלך לישיבה מפורסמת ובחן את התלמידים הרבים שעמדו בתור, בקושיה מהגמרא. כל תלמיד ניסה דרך מסוימת כדי להסביר את הקושיה וכך אולי יזכה להשתדך לבת הרב הנערץ עליו. לבסוף הגיע תלמיד עני ולבוש סחבות וניסה בכל מאודו לפתור את הקושיה. הרב אמר: מצטער. אבל לא זאת התשובה. לקח את מטלטליו ויצא לעבר הכרכרה שהמתינה כדי לקחת אותו חזרה לעיירה שלו. כשהכרכרה כבר החלה לנסוע כברת דרך, הרב שומע קול קורא לו. משעצר את הכרכרה, ראה את התלמיד העני , האחרון בתור, מתנשף ורץ אליו. מה קרה? שאל הרב.
"סליחה, הרב, אבל רציתי לדעת לפחות את התשובה, גם אם הזיווג לא יצא אל הפועל. חייך הרב חיוך רחב ואמר: אתה חתני המיועד . לזאת חיכיתי. למסירות הזאת ללימוד התורה. לא התשובה היתה העיקר אלא הרצון לדעת ולהעמיק חקור.
לפעמים הדרך, והיגיעה שווים את ההגעה.

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub