החלטת האו"ם מיום שישי "קוראת לכל המדינות, תוך התייחסות לסעיף 1 בהחלטה זו, ליצור הבחנה בכל הפעולות הרלוונטיות שלהן, בין שטח מדינת ישראל לבין שטחים שנכבשו ב-1967".

ברוח הבחנה זו, להלן סיכום של עיקרי מלחמת חנוכה לפי האו"ם:

בשנת 167 לפני הספירה, לאחר פרוץ המרד במודיעין בשטחים הכבושים נגד אנטיוכוס הרביעי, חמשת בניו של מתתיהו הקימו מחנה בגבעות בית אל בשטחים הכבושים.

באותה שנה, יהודה המכבי וקבוצת גברים קטנה נלחמו בקרב הראשון שלהם נגד אפולוניוס במעלה לבונה בשטחים הכבושים.

הקרב המרכזי הבא, בשנת 166 לפני הספירה, היה נגד סירון, שהפסיד בקרב מול המכבים בגבעות בית חורון בשטחים הכבושים.

http://www.jr.co.il/t/chanukah-map/the-chanukah-map.pdf

מספר חודשים לאחר מכן, כאשר התקרבה קבוצת סלאוקים (צבא יווני-סורי) גדולה ובראשה ליסיאס לכיוונו, יהודה ואנשיו התאספו במצפה בשטחים הכבושים, כהכנה לקרב האֶפִּי בעמק איילון.

ב- 164 לפני הספירה, התנהל קרב גדול בבית צור בשטחים הכבושים, שהסתיים בכך שהמכבים השיגו גישה לירושלים לשטחים הכבושים.

לאחר מכן הם עשו את דרכם לירושלים לשטחים הכבושים, וקידשו מחדש את בית המקדש שעמד בשטחים הכבושים.

בשנת 162 לפנה"ס, הקרב המרכזי הבא התקיים בבית זכריה בשטחים הכבושים, שם אחיו של יהודה – אלעזר – נהרג בזמן שתקף פיל מלחמה.

ב- 161 לפנה"ס, יהודה מביס צבא גדול בראשות ניקנור באדסה/עמק גבעון בשטחים הכבושים.

ב- 160 לפנה"ס יהודה המכבי נהרג באופן טרגי במהלך קרב נואש באלעשה/הר בעל חצור בשטחים הכבושים.


בסופו של דבר, הממלכה היהודית הוקמה 20 שנה לאחר מכן, על-ידי האח האחרון ששרד – שמעון.

באופן אירוני, אנטיוכוס השביעי דרש ששמעון יחזיר לידיו את "השטחים שנכבשו בצורה לא חוקית" – הערים יפו, גזר וערי החוף שנשלטו קודם לכן על-ידי היוונים-הסורים.

שמעון השיב בהתרסה (מקבים א' פרק ט"ו): " לא ארץ נוכריה לקחנו, ולא ברכוש נוכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו כאשר הייתה לנו עת - השיבונו את נחלת אבותינו".

בתגובה תקף אנטיוכוס השביעי, אך נהדף על-ידי צבאו של שמעון, דבר שסלל את הדרך לדורות העתידיים של שלטון החשמונאים.


בחנוכה אנו חוגגים את הזמן בהיסטוריה בו אלוקים מסר " רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים" (תפילת 'על הניסים'). זהו סמל לניצחון על עריצות ורדיפה דתית.

חג החנוכה גם מאשש אמת היסטורית עיקשת העומדת מוצקה ללא קשר לדעת מאן דבעי על הדרך הטובה ביותר לפתרון הקונפליקטים הבלתי-פתירים לכאורה של ימינו: במשך אלפי שנים ארץ ישראל – בעיקר החלקים אליהם התייחסה החלטת האו"ם מהשבוע האחרון – שזורה ללא הפרד בגורל היהודים. לא חשוב כמה החלטות תתקבלנה במועצת הביטחון – אין דבר שיכול לשנות עובדה היסטורית יפה, גדולה ומוצקה זו. חנוכה שמח!