רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

איך למדתי לחיות עם הפרעת החרדה שלי

כ״ד בתשרי ה׳תשע״ז כ״ד בתשרי ה׳תשע״ז 26/10/2016 | מאת אסתי

סבלתי מהתקפי חרדה ומדיכאון והרגשתי שאני הופכת למפלצת. מה עבר עלי?

אני סובלת מהפרעת חרדה שכוללת גם התקפים של דיכאון קליני. למרות שמחלה זו לרוב מושתקת ונשמרת בסוד, אחד מתוך עשרה אנשים סובלים יחד איתי, כל אחד מהם בתוך השתיקה שכפה על עצמו.

אני מספרת את סיפורי בתקווה ללמד אחרים להבין את הדינמיקה של מחלת נפש ולהבין מהי ההרגשה כשלכודים באחיזתה האכזרית. אני מקווה שדבריי יביאו תועלת ביתר חמלה ורגישות כלפי כאבו של הסובל.

הייתי ילדה ונערה טיפוסית. היו לי הרבה חברים והצלחתי הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. כשהגעתי לתחילת שנות ה- 20 שלי, ללא התרעה מוקדמת, התחלתי לחוות התקפי חרדה קשים ומגבילים.

כיצד אוכל להסביר לאדם שמעולם לא חווה התקף חרדה מהי חוויה זו? חשבו על הפחד שהייתם חשים אם פושע היה מכוון אקדח טעון אליכם ואל היקרים לכם, לוחץ לאיטו על ההדק לנגד עיניכם הלא מאמינות. דמיינו את מחשבות הסכנה והייאוש שהיו מציפות אתכם באותו רגע, את ליבכם ההולם כאחוז טירוף, ואת הנשימות הקטועות בעודכם נאבקים לנשום כשנדמה כי ריאות חדלו לתפקד כהלכה. דמיינו את עורכם לח, נוטף זיעה קרה, שרירי קיבתכם מתכווצים בעוויתות כאב, כל גופכם רועד ללא שליטה. דמיינו את הכאב, הפחד ואת תחושת חוסר האונים האיומה שבמצב זה.

עולמי התהפך עליי כאשר מבת 21 נטולת דאגות, הפכתי למישהי הסובלת מהתקפי חרדה על בסיס קבוע.

עבור אותם אנשים הסובלים מהפרעת חרדה, פאניקה כזו עלולה להתעורר סתם כך, ללא סיבה, בעודם עומדים בתור בסופר וקונים לחם או חלב. עולמי התהפך עליי כאשר מבת 21 נטולת דאגות, הפכתי למישהי הסובלת מהתקפי חרדה על בסיס קבוע – התקפי חרדה שהותירו אותי המומה ומזועזעת מעוצמת הפחד.

לאחר חודשים בהם סבלתי בשקט, התקפי החרדה נעלמו כלעומת שבאו והמשכתי בחיי, מתוך מחשבה שכל המצב המוזר הזה מאחוריי. התחתנתי והקמתי משפחה, אולם אז פתאום חזרו תחושות הפאניקה, הפעם מלוות גם בסימפטומים אחרים. התחלתי לסבול מקשיים משמעותיים בריכוז ובמיקוד, בשעה שמחשבות חודרניות ושליליות החלו להציף את מוחי. מחשבות אלה עמדו בסתירה מוחלטת למי שאני ולמה שאני מייצגת וזעזעו אותי עד עמקי נשמתי. אני, אם דתייה, צעירה ואוהבת, התמלאתי במחשבות על זניחת הדת, פגיעה אלימה באהוביי, ומחשבות על ביצוע מעשים לא מוסריים. מחשבות אלה "נתקעו" במוחי 24/7, כמו תקליט שבור, והפאניקה שלי הרקיעה שחקים בעודי נאלצת לחיות עם המפלצת שאותה חשבתי שאני הופכת להיות.

צל של עצמי

לאחר שנים של סבל בלתי נתפס, למדתי שאני סובלת מהיבט נוסף של הפרעת חרדה הנקרא Pure O – צורה של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), שמתבטאת בעיקר באובססיות מנטליות. עם זאת, בזמנו לא הבנתי זאת וחייתי בתוך חלום בלהות. יחד עם הפאניקה וה- OCD - או שאולי כתוצאה ממה שהרגשתי – שקעתי בדיכאון משמעותי. הייתי מותשת מהניסיון להילחם ללא הרף בחרדה שתקפה אותי והתחלתי להרגיש עצובה ורדומה. התקשיתי באכילה ובשינה והרגשתי שאני חיה בתוך ענן אפל וכבד.

הייתי מוקפת בחשיכה אפופת חרדה והרגשתי חסרת תקווה.

גידלתי את משפחתי הצעירה כמיטב יכולתי, אולם הייתי רק צל של האישה החיונית והנמרצת שהייתי קודם לכן. לבסוף הגעתי לנקודה בה הרגשתי שאני פשוט לא יכולה להמשיך. לא יכולתי להתרכז, הייתי מלאת חרדה ומחשבות פולשות ומפחידות מצצו את לשד שמחת החיים שלי. בגבורה ניסיתי לקרוא ספרי עזרה עצמית, לעשות ספורט ואפילו ניסיתי לחזק את עצמי בצמחי מרפא וויטמינים, אך לא מצאתי שום הקלה. הייתי מוקפת בחשיכה והרגשתי חסרת תקווה. לא יכולתי ליהנות מחיבוקו המתוק של ילד. חייתי על טייס אוטומטי, עושה את מה שצריך בצורה מכנית, בשעה שבתוכי הרגשתי שאני רוצה למות ולהשאיר מאחוריי את כל הכאב, הגינוי וההשפלה.

למרות חומרת הכאב שלי, הסבל שלי לא היה גלוי לעיניהם של אחרים; הסתרתי את מצבי היטב. בעיני כולם הייתי אסתי, האם הצעירה הלבושה בקפידה שצועדת ברחוב עם הילדים החמודים. אולם הקרובים אליי הצליחו לראות דרך המסכות ובעלי, בעצת המנטור שלו, לקח אותי לפסיכיאטר מנוסה שהעיף מבט אחד בי ובמצבי האומלל ומיד רשם לי תרופות נגד דיכאון.

הכדורים הקטנים האלה

בהתחלה שנאתי ליטול כדורים. הרגשתי ככישלון  מוחלט. גדלתי בחברה שהאמינה בטעות שנטילת תרופות פסיכיאטריות נגד חרדה ודיכאון היא סימן לתבוסה, לחולשה, ביטוי לאדם חסר יכולת, נטול אומץ לב וחזון.

האמנתי בטעות שנטילת תרופות פסיכיאטריות נגד חרדה ודיכאון היא סימן לחולשה. כמה טעיתי.

כמה טעיתי. תרופות נגד דיכאון פשוט מווסתות את חוסר האיזון הכימי במוח ומעלות את רמת הנוירוטרנסמיטר החשוב שנקרא סרוטונין. אין לכך שום קשר לחוזק הפנימי או לחולשתו של האדם. אין לכך שום קשר למידת האמון של האדם באלוקים. דיכאון וחרדה נגרמים על-ידי חוסר איזון גופני הנובע מהמוח, שהוא איבר פיזי. על-ידי נטילת תרופות נגד דיכאון, הסימפטומים של החרדה והדיכאון שלי פחתו בצורה דרמטית, והשיבו לי את הקרקע מתחת לרגליים כך שיכולתי להתמקד בהחלמה. עדיין הייתה עמדה בפניי עבודה רבה - עבודה פנימית וחשבון נפש ששום כדור לא יכול היה להחליף.

אחד האתגרים הקשים ביותר שעמדו מולי היה לקבל את העובדה שיש לי מחלת נפש ועדיין להמשיך לאהוב ולכבד את עצמי ללא תנאי. זה היה קשה יותר אפילו מלעבור יום מלא בחרדה, מחשבות טורדניות ודיכאון. קבלת המחלה שלי פירושה היה להכיר בכך שאני שונה מאחרים, וזה כאב. במשך שנים נאבקתי להשלים עם מצבי ועם הצורך בנטילת תרופות לשארית חיי. כשהגעתי לבסוף לרמה של קבלה אמיתית, חוויתי שלוות נפש כזו, שממשיכה לסייע לי מדי יום ביומו.

קבלה והכרת תודה

תודה לאל, היום אני אישה מסורה, אם אוהבת, עמיתה וחברה פעילה בקהילה שלי. ואני ממשיכה ליטול את הכדור הלבן הקטן שלי מדי יום ביומו. הגעתי לנקודה בה אני יכולה לומר בקול, "יש לי הפרעת חרדה ודיכאון ואני אוהבת ומקבלת את עצמי בדיוק כפי שאלוקים ברא אותי". לא עשיתי שום דבר כדי לגרום להפרעה זו. למרות מה שאחרים אולי חושבים, לא חייבים להיות מצבי התעללות או בעיות במשפחה כדי שמצב כזה יקרה. אנשים רבים סובלים מנטייה כימית לחרדה ודיכאון מבלי שיהיה טריגר סביבתי משמעותי. המוח שלי פשוט אינו מייצר מספיק סרוטונין – זה הכל. כמו אדם חולה סוכרת שהלבלב שלו איננו מייצר מספיק אינסולין. אין לי במה להתבייש אלא להיפך, יש לי במה להתגאות. עם הכדור האנטי-דכאוני שלי חזרתי לעצמי ואני מסוגלת לחוות את החיים באופן מלא. אני נרעדת לחשוב על כל הסבל שאתו אני ומשפחתי היינו ממשיכים להתמודד לולא העזרה המקצועית שקבלתי.

למעשה, מחלתי השפיעה לטובה על חיי. היא לימדה אותי להיות ענווה יותר, להכיר בכך שחיינו אינם לחלוטין בשליטתנו. אני מכירה בכך שכשאני מרגישה מאושרת, מוכנה להתמודד עם העולם במרץ וחיוניות, זה לא בגלל שאני "עשויה מחומר טוב", אלא כיוון שאלוקים נותן לי מתנה נפלאה – לב טהור ומוח צלול. מתנת הבריאות הנפשית היא ללא ספק המתנה היקרה מכל ולעולם אין להתייחס אליה כאל מובן מאליו.

למדתי לראות אחרים כפי שאני רואה את עצמי – אנשים טובים שמנסים כמיטב יכולתם להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם.

ההבנה עד כמה אנו תלויים באל חיזקה פי עשרות מונים את האמונה והאמון שלי בו, והגדילה את הכרת התודה שלי. כל כך ברור לי שכל יום של בריאות, כל יום בו החיים נראים לי כהרפתקה מופלאה מלאת יופי והבטחה, הוא מתנה מדהימה, שאסור להתייחס אליה כמובן מאליו.

נהייתי גם סובלנית יותר כלפי אחרים. בעבר הייתי ביקורתית למדי, אישה חמת מזג. למדתי לראות אחרים כפי שאני רואה את עצמי – אנשים טובים שמנסים כמיטב יכולתם להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם. כולנו נמצאים בתוך תהליך וכולנו עושים טעויות. יש ימים שהקושי מכריע אותנו וגורם לנו לקבל החלטות לא נכונות. כשאני רואה אחרים במצב כזה אני  מרגישה אמפתיה, לא גינוי צדקני, ואני מנסה בכל כוחי לא לשפוט אותם.

החיים עם חרדה ודיכאון לימדו אותי לחיות את הרגע. התרופות שאני נוטלת מרחיקות את תחושת הייאוש אך הן לא מושלמות. הן לא הופכות אותי לרובוט שמח נטול בחירה חופשית. הן פשוט עוזרות להשיב לי את היציבות, כך שאוכל להפעיל את זכות הבחירה החופשית שלי. עליי ללמוד כיצד למצוא משמעות בחיים ולהתמקד בטוב, בדיוק כמו כל אחד אחר. אני עדיין צריכה לבחור במודע ליהנות מהדברים בחיים שנראים קטנים. אני צריכה גם להזין את עצמי, לאכול בריא, להתעמל מדי יום ולמצוא זמן להירגע ולבלות. אלה לא מותרות. יותר מכל אני מתפללת לאלוקים שבתמורה למאמציי יעניק לי את המתנה יקרת הערך של בריאות בגוף ובנפש.

חרדה ודיכאון קליני הם מחלות אמיתיות. הגיהנום שהאנשים הסובלים ממחלות אלה מוחמר עוד יותר מהרמזים הדקים של הסביבה שמאשימה ומעבירה ביקורת על הקרבן, במקום לעודד אותו לגשת לקבל את העזרה המקצועית שלה הוא זקוק. האם זה הוגן להאשים חולי סרטן ולצוות עליהם להפסיק להתנהג בכזו חולשה ולקחת את עצמם בידיים? מחלה נפשית אינה שונה כל כך. המוח הוא חלק מהגוף בדיוק כמו תאי הדם.

למרות שרוב הסובלים ממחלת נפש לא היו בוחרים באתגר זה, האמת היא שהוא תפור למידותינו מבחינת התיקון שלנו – תיקון הנשמה שלנו בעולם הזה. יום אחד, אבין מדוע היה עליי לעבור את כל הכאב והסבל. אבל לעת עתה, אני מנסה לא להתמקד ב"למה", אלא ב"מה" – מה אלוקים רוצה שאעשה? ואני מחכה בקוצר רוח ליום בו כל העצב, הייאוש והקושי ייעלמו כלא היו ואת מקומם יתפסו הבנה, החלמה והשלמה.

תודה ל- Chazkeinu, פרוייקט של Shabbat.com. Chazkeinu הוא פרוייקט עמיתים  התומך בנשים יהודיות עם מחלה נפשית, כמו גם בבני משפחתן וחבריהם. למידע נוסף www.chazkeinu.orgבקרו באתר  

לקריאת המאמר באנגלית ליחצו כאן

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן