שעת הבוקר העמוסה הפכה לקטלנית בבריסל ביום שלישי, ה- 2 במרץ 2016, כשסדרת התפוצצויות בנמל התעופה הבינלאומי זבנטם ובתחנת הרכבת התחתית העמוסה מולנבק בבריסל גבתה את חייהם של 34 אנשים ומאות פצועים, רבים מהם אנושות...

ארגון דעאש לקח אחריות על הטבח.

בריסל נכנסה מיד להסגר, כשהתושבים הוזהרו להישאר בתוך הבתים. היה זה הד מוכר לתוצאותיהם של הפיגועים בפריז ארבעה חודשים קודם לכן, כשבכירים בלגיים ביקשו גם מתושבי בריסל להישאר בבתיהם בזמן שהמשטרה חיפשה אחר המחבלים, שעלה חשד כי הם מוצבים בבירה הבלגית.

תושבים יהודים רואים פחות ופחות עתיד לחיים יהודיים בעירם.

עבור הקהילה החזקה של בריסל המונה 15,000 יהודים, להתקפות הטרור ולהסגר שבעקבותיהן יש השפעה הרסנית. בראיונות בלעדיים ל- Aish.com, תושבים יהודים מבריסל מדברים על קהילה כנועה ומפוחדת, שרואה פחות ופחות עתיד לחיים יהודיים בעיר.

מאז ההתקפה ב- 24 במאי 2014 על המוזיאון היהודי של בלגיה הממוקם בבריסל, במהלכה פתח מחבל באש והרג ארבעה אנשים, נשארה הקהילה בדריכות גבוהה. "יש הרבה סיורים צבאיים בחודשים האחרונים ליד המקומות היהודיים", מספרת איזבל שטיינליק ל- Aish.com. גברת שטיינליק, שבמקור מפריז, חיה בבריסל מאז נישואיה לפני 28 שנה וראתה את הקהילה משתנה מקהילה בטוחה יחסית לקהילה שחיה בתחושת מצור. "זה עצוב, אבל כשהסיורים כאן, אנחנו מרגישים מוגנים וקצת יותר בטוחים.", היא מסבירה.

שמעון ברטהולץ, עובד סוציאלי בקהילה היהודית, מתאר את הנוכחות הבטחונית המאסיבית שתמיד מתלווה לפעילויות יהודיות בבריסל בדרך שונה. "זה... פוגע בכולנו בצורה קשה". הפחד הבלתי-מסתיים והתחושה של העמידה המתמדת על המשמר פשוט מתישים.

השבוע בו אירעו הפיגועים נועד להיות רגע של אור, כשהקהילה היהודית בבריסל עמדה להתכנס ולחגוג את פורים בכמה אירועים פומביים. התושבים תכננו מסיבת פורים גדולה עבור העיר כולה וציפו לכאלף משתתפים, שיקשיבו בצוותא להקראת מגילת אסתר ויחגגו ביחד את החג.

במקום זאת, כל האירועים הציבוריים בוטלו. בשעות שלאחר הפיגועים, מנהיגי הקהילה היהודית בבריסל הקימו חדר מצב ועקבו אחר האבטחה בעירם. "הם חוששים שיהיו פיגועים נוספים ומזהירים מפני לקיחת סיכונים מיותרים", הסביר הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל האיחוד היהודי האירופי בבריסל, לעיתונים ישראליים.

הרב מרגולין, שמשרדו ממוקם ליד תחנת הרכבת התחתית מולנבק, אומר, "הקהילה היהודית כאן ובאירופה באופן כללי אינה מופתעת... קיבלנו התראות במשך זמן רב. למרות ההלם שהעיר חוותה, איננו מופתעים. כמובן שאנו מרגישים את הלחץ והדאגה, אבל לא ממש הופתענו ממה שקורה כעת בעיר. זה היה רק עניין של זמן לפני שפיגוע כזה יתרחש".

"היום הזה היה נורא, לא ייאמן, כזו אפלה..." דיווחה איזבל שטיינליק ל- Aish.com. בריסל נראתה כמו "עיר רפאים. האנשים פוחדים. כשהטרור כוון רק נגד היהודים, לא היה אכפת להם כל כך. עכשיו זה שונה. אנשים מבינים שטרוריסטים יכולים להרוג כל אחד".

בית הספר היהודי המרכזי בבריסל שחרר את תלמידיו בשעה 12:30 וביקש מההורים לאסוף את ילדיהם כל אחד לחוד, כדי להימנע מהתקהלות ליד הבניין. שמעון ברטהולץ, תושב בריסל ופעיל קהילתי היה אחד מההורים המבוהלים שאספו את ילדיהם. "אין עתיד ליהודים בבריסל", הצהיר בנחישות ל- Aish.com. "גם אין עתיד ליהודים באירופה". הוא היה רוצה לעלות לארץ, הסביר, אבל תחילה עליו למצוא עבודה.

איזבל שטיינליק מסכימה; יהודי בריסל מתחילים לעזוב - הם עולים לישראל או מהגרים למקומות אחרים. אחוזי העלייה של יהודים מבלגיה גדלו ב- 25% ב- 2015 וכ- 200 יהודים בלגים עולים לארץ מדי שנה.

לפי גברת שטיינליק, הצעירים , שמצוידים ביכולות הטובות ביותר על מנת להתחיל מחדש, הם אלה שבעיקר עוזבים. "הם מאמינים בעתיד ויכולים לעבוד בכל מקום. למבוגרים זה יותר קשה. לא לכולם יש מספיק כסף כדי לבנות חיים חדשים בארץ זרה".

"פורים מבוטל", הסביר תושב יהודי אחד בעצב. "עומדים להיות לנו ימים עצובים בפורים. בלי חגיגות. אלה בהחלט ימים קודרים עבורנו ויש הרבה דאגה ברחובות. נערוך חגיגות צנועות בתוך הבית", אמר שמעון ברטהולץ לעיתון ישראלי, מיד אחרי הפיגועים.

מאוחר יותר באותו יום, בשוחחו עם Aish.com, גישתו השתנתה. "כמובן שאלך לבית הכנסת לשמוע את המגילה", הצהיר. מסיבות הפורים הציבוריות בבריסל אמנם בוטלו, אולם הקהילה היהודית נחושה בדעתה להמשיך את חגיגות פורים בבתיהם של האנשים ובבתי הכנסת, למרות הספקנות של התושבים לגבי עתיד הקהילה היהודית בבריסל.