"אינתיפאדת הסכינים" כך נקראת התקופה האחרונה.

הפחד והבלאגן ששוררים בישראל גורמים לנו לראות כל אדם מוזר כחשוד, וכל מטריה כנשק דרוך.

איפה הגבול בין חשש סביר להיסטריה שגורמת לחשדות שווא? איך נזהרים מטעויות? האם לא הגזמנו?

סבא אפרים הוא הסבא שלי, הוא כבר מעל גיל תשעים ומלא בשמחת חיים.

כניצול שואה הוא ראה הרבה ממה שאנחנו רק שמענו.

בשבת האחרונה כשהתארחתי אצל סבא, הוא סיפר לי על החיים במחנה העבודה בזמן מלחמת העולם השנייה. וכשדעתו זחוחה עליו שיתף אותי בסיפור מעניין.

"בעריש היה יהודי לא כ"כ טוב בלשון עדינה, סיפר סבא. הוא היה מלשין לממונים על יהודים שהחביאו כסף ושאר דברים, כדי להתחנף לאוקראינים שהיו אחראים על המחנה.

השתדלתי להתיידד עימו כדי שלא יסבך אותי, אבל לא כולם הצליחו לשמור ממנו מרחק. סתם כך היה בעריש רשע ואכזר. פעם אחת ראה שני ילדים שוכבים למנוחה במחנה, ותוך כדי שהלך עם מנהל המחנה, רצה בעריש להרשים אותו, לקח דלי מים ושפך על אחד הילדים. הילד קם כולו מבוהל ומפוחד לקול צחוקו של בעריש הברנש.

יום אחד הגיע קצין גרמני למחנה, ותפס את בעריש על נתינת שוחד ומעשה מרמה. וגזר עליו לעמוד ולקבל מכות מכל תושבי מחנה העבודה. וכך כשבעריש עומד מבוייש עברו כל האנשים איש איש בתורו ונתנו לו מכות בגבו. חלקם בשמחה וחלקם ביותר שמחה, אך אני כשהגיע תורי עצרתי ואמרתי לעצמי, נכון מושחת הוא בעריש ואפילו אכזר, אך בכ"ז הוא יהודי! איך אני מסוגל להכות בו?? עשיתי כאילו אני מכה אותו, אך באמת רק נגעתי בו קלות."

לפעמים האדם גדל בחברה שלילית, ולפעמים מאורעות וקשיי חייו הופכים אותו למריר ומדוכדך. האם עליו להגיב לפי הסביבה שבה הוא חי, או שעליו להתעלות ולהתנהג כמו שמצופה מבן אדם שהוא נציג לעם הנבחר, "ממלכת כהנים וגוי קדוש"?

סבי הוכיח שאפשר ואף דרוש מהאדם להתרומם מעל היצרים, מעל הדחף של האדם לנקום באיש שהצר לו, ולהתנהג באצילות וברוממות רוח.

התקופה האחרונה מלמדת אותנו כמה חשוב לעצור, לחשוב ורק אח"כ לפעול. כמובן שחשוב להגיב במהירות ובלי שהיות על מנת להציל ולהגן על החיים. אך אם נפעל לפי הרגשת הנקם שיש בנו, והכוחות השליליים שמונעים מהשכל את צלילותו, אנו עלולים לפגוע בחפים מפשע ולסטות מהאמת והצדק. אפילו אם אכן אנו מתנהגים בצורה הנכונה , כדאי גם לחשוב מאיזה מקום בתוכנו מגיעה התגובה. יש לפעול ממקום אמיתי וצודק, ולא חלילה מתוך רגש של תוקפנות ונקמה גרידא.

אל לנו להיות מושפעים מצורת ההתנהגות והמניעים הרעים של אויבינו, אנחנו טובים יותר!