רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

הכל חקיק?

ח׳ בטבת ה׳תשע״ה ח׳ בטבת ה׳תשע״ה 30/12/2014 | מאת שבי לוי

על תנאי קבלה מחמירים, גיור ומגיפת האבולה.

יותר קשה להתקבל לאוניברסיטת ייל....

באחד הטוקבקים למאמר החשוב של הרב הדר מרגולין: "חוק הגיור- הקלה ברוכה או חורבן טראגי", התלוננה אחת המגיבות שאנחנו מפסידים מכיון שאנחנו לא מקבלים גרים. לטענתה אנחנו הולכים ומצטמקים בגלל ההתבוללות וההסתגרות שלנו. למה, היא שואלת, לא נוכל לקבל אנשים מדתות אחרות בקלות, כמו שנוהגים באיסלם או בנצרות? המגיב שאחריה ענה לה בחן: "ברור שהרבה יותר קל להתקבל ל'דעאש' מאשר להתקבל לאוניברסיטת ייל"....

זה מה שמבליט את הייחודיות שלנו על פני שאר הדתות; לא רק שאנחנו לא מפעילים מערכות מיסיונריות כדי לקבל אלינו חדשים, אנחנו גם לא מקבלים בקלות את אלו שרוצים להתקרב אלינו.

היהדות, בניגוד לדתות אחרות בפירוש לא שמחה לקבל אליה גרים.

התורה משתמשת במושג מאד חריף כלפי המעוניינים להתגייר: "דוחים את הגרים" (תלמוד ירושלמי, קידושין, דף מב).

מי שרוצה להתגייר נבדק באופן מקיף ביותר אם רצונו אכן כנה, או שמא יש לו רצונות נוספים מעבר לרצון הבסיסי של להיות יהודי.

"כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר, בודקים אחריו שמא בגלל ממון שייטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא להיכנס לדת. ואם איש הוא בודקים אחריו שמא עיניו נתן באישה יהודית, ואם אישה היא, בודקים שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל. אם לא נמצא להם עילה, מודיעים אותם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה... כדי שיפרושו. אם קיבלו ולא פרשו וראו אותם שחזרו מאהבה, מקבלים אותם. שנאמר: 'ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה ותחדל לדבר אליה'..." (רמב"ם, הלכות איסו"ב, פרק יג הלכה יד).

התורה מכנה את עם ישראל: "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", כמו שבתוך עם ישראל יש הבדלי מעמדות: כהן, לוי וישראל, והכוהנים והלווים מרוממים יותר משאר העם, כך גם עם ישראל נחשב ל"כהן" העולמי. הוא מציאות אחרת, שונה משאר אומות העולם.

אבל, בשונה מהגישה ההיטלריסטית-נאצית, שחילקה את העולם למעמדות, וטענה לעליונות 'ארית' מוחלטת, שהובילה לעיוות המחריד של הרג או פגיעה בגזעים ה'נחותים', היחס שאמור להיות בין היהודי לעולם, שונה לחלוטין. בדיוק כמו שהכהן לא מתעמר בכל יהודי 'רגיל', ולהיפך - מתוקף מעמדו הוא צריך להשפיע על העם וללמד אותם אורחות מוסר - כך גם ייעודו של עם ישראל להשפיע על העולם ולגלות בו את אור האלוקים.

וכמו שכותב רבי שמשון רפאל הירש בלשונו הצחה: " ...ישראל מתהלך בקרב העמים ובידו הספר של התגלות תורתו ומצוותיו... ודבר זה יביא את העמים לידי הכרה ברורה ומוגדרת של מציאותו ורצונו של האל היחיד הזה. וכאשר ישראל נתמך בידי ה' משום שהוא מקיים את תורתו בנאמנות... יהיה בכך בכדי לפאר את ה' ואת תורתו ולהפיץ את אורו בעולם, עד "והלכו גויים לאורך"... (דברים, כז, יט. מובן שהתנאי אותו מציב הרב הירש לכך, הוא כאשר ישראל מקיים את התורה).

עם ישראל לא אמור לרדות בשאר העמים, להיפך, תפקידו להשפיע על העולם קדושה וטוב על ידי הליכה בדרך האלוקים.

ובהערת אגב: כשאדם הולך לבחור מוסד אקדמאי, לאיזה מוסד הוא יתייחס ברצינות? למוסד שידרוש ממנו תעודת בגרות מרשימה ויציג מערכת לימודים נוקשה, מחייבת, הכוללת מערכת מבחנים קשה ותנאי לימוד על רמה, כזה שיחקור אותו על עברו הלימודי בפרוטרוט ואולי אפילו על מצבו האישי? או למוסד שיקבל אותו בזרועות פתוחות בלי לבדוק דבר, ויציג מערכת לימודים קלילה, ליברלית וחמודה, שמורכבת בעיקר מערבי שירה בציבור, מהופעות, ומאוכל טוב?

אין ספק שמי שרוצה ללמוד משהו ברצינות יבחר במוסד הראשון. העובדה שתנאי הקבלה בו מחמירים, ואולי אפילו שכר הלימוד גבוה, מעידה על איכות המוסד.

כשיהודה רצה להיות כהן

יום אחד רצה יהודה להיות כהן. הוא רץ לרב והודיע לו שהוא ממש משתוקק להיות כהן. הוא מוכן לשלם כסף אם צריך, הוא ילמד הלכות כהונה אם צריך, הוא ממש מתחנן: הוא רוצה להיות כהן!

הסביר לו הרב שזה לא מתקבל על הדעת. כוהנים הם רק מצאצאי אהרן הכהן. אף אחד אחר לא יכול להיות כהן, גם אם הוא יצום על כך 40 תעניות רצופות ויבקש ברכה מגדולי הצדיקים. אפילו שביתת רעב לא תעזור, איש לא יכול להיות כהן אם הוא לא נולד לאבא כהן.

למעשה כך גם אמור להיות היחס בין עם ישראל, ממלכת הכהנים העולמית, כלפי שאר אומות העולם: אמריקנים, סודאנים, צרפתים או יפנים - או שיש לך את זה ב- DNA, או שאין לך את זה.

אבל לא. כאן נותנת התורה פתח נדיר, מעניין ומרתק; היהדות מקבלת לא-יהודים לשורותיה, בתנאי שהם יענו על הקריטריונים הבאים: טבילה, מילה (לגברים) וקבלת עול תורה ומצוות במלואו.

וכמו שכותב הרמב"ם: "כשירצה הגוי להיכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה, ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן". (הלכות איסו"ב, פרק יג, הלכה ג).

כלומר: יש תנאים הכרחיים, קריטיים, אותם קבעה התורה ורק מי שימלא אותם במלואם יוכל להצטרף לעם היהודי, ומי שלא, לא נחשב ליהודי על פי חוקי התורה.

הפתרון הגאוני לאבולה

לפני כחודש התפרסמה בעיתון 'ידיעות' החלמאי, ידיעה גאונית ומרעישה: מדען מבריק מצא את הפתרון לאבולה!

הוא הוציא את כל החולים מהבידוד, שאל אותם אם הם מוכנים להצהיר על עצמם שהם בריאים, נתן להם משחה מיוחדת למרוח על כל הגוף, שם להם מייק אפ רענן שלא יהיו חיוורים כל כך, וכל חולי האבולה נהיו בריאים!

הקץ למגיפה!

עד כאן הידיעה החדשותית ב'ידיעות' מייד אין חלם.

יש בארץ ובעולם מגיפה, ו'מגיפת ההתבוללות' שמה. לצערנו הרבה צעירים וצעירות אובדים לעם היהודי, מתבוללים בגויים ונאבדים לנו, לגמרי.

עד שקם יום אחד יהודי מבריק ואמר: הקץ למגיפה! ניקח את כל הגויים ונכריז עליהם כיהודים!

וכך לא תהיה התבוללות יותר....

"הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר". (ישעיה ה, כ)

הכל חקיק?

בחודש שעבר, עבר במליאת הכנסת חוק הגיור. מן הסתם, תוצאות הבחירות והרכב הקואליציה הבאה ישפיעו מאד על המשך תהליך החקיקה ועל אישורו של החוק. בלי להיכנס לפרטים הקטנים ולכל תתי הסעיפים שבחוק, נתייחס לשאלה האם נושא יהודי כמו "גיור" יכול בכלל לעלות לדיון במוסד חשוב כמו הכנסת.

היה זה השופט אהרון ברק שתבע את המושג "הכל שפיט", האם ניתן בהתאמה לקבוע ש"הכל חקיק"?

או במילים פשוטות: האם נושאים יהודיים-תורניים-הלכתיים יכולים לעלות בכלל לדיון במסגרת חקיקה אנושית?

בספרי הקבלה מבואר שגיור הוא תהליך רוחני שקשור לנשמות. הגיור משנה לגמרי את השורש הרוחני של הנשמה, וממילא את כל תפקידו וכליו המציאותיים של אותו אדם בעולם. איזה אדם בשר ודם יכול לחוקק חוקים שישפיעו על כך?

יש כאן בעיה מהותית בהתייחסות לחוקי התורה.

יום אחד החליטה מליאת הכנסת בעיר חלם לדון בשאלה אם אחד ועוד אחד שווה שתיים או חמש.

נערכו על כך דיונים ארוכים וממושכים, ובסוף אחרי שבעה ימים ושבעה לילות, נקבע ברוב מוחץ שאחד ועוד אחד הם חמש.

ומאז ועד עולם נחקק בספר החוקים של חלם שאחד ועוד אחד שווה חמש.

לכולנו ברור שחוקים מתמטיים אינם יכולים להשתנות, גם חוקים פיזיקאליים, ביולוגיים, ועוד.

יש חוקים שלא ניתן לשנות אותם. ככה זה. חוק. טבע.

(חשבתם פעם על הצמצום של המתמטיקאים או הפיזיקאים? למה הם לא יכולים להיות ליברליים יותר, סובלניים, להשתנות עם הזמן והתקופה? אולי כבר הגיע הזמן לשנות כמה מחוקי המתמטיקה המיושנים הללו?)

גם אם תתכנס כל מועצת חלם ותנסה לשנות משהו בחוקי התורה, הגיור או השבת, החוקים הללו לא ישתנו.

היחס לתורה הוא כמו אל חוק מתמטי. כמו חוקיות הטבע, שום דבר לא ישתנה גם אם משהו נראה לי (או לכל חבר כנסת) לא מתאים/ לא מודרני/ לא סובלני.

אפשר להמציא תורה חדשה: 'תורת המתמנתיקה' לדוגמא, ובה יוכלו חברי הפרלמנט החלמאי לחוקק איזה חוקים שהם רוצים: מיליון פחות מיליון שווה שתי מיליון, מאה ועוד אחת שווה טריליון, או אפילו אפס ועוד אפס שווה מיליארד.

אבל זה לא יהיה מתמטיקה יותר, אלא תורה חדשה.

אפשר לחוקק כל מיני חוקים על אימוץ גויים לחברה הישראלית, אפשר לחוקק חוק שכל מי שמשרת בצה"ל הוא יהודי, שכל מי שחובש כיפה הוא יהודי, שכל מי שמצהיר על עצמו שהוא יהודי הוא יהודי.

אפשר.

אבל זה לעולם לא יהיה גיור. זה יהיה אולי 'חוק אימוץ זהות יהודית', 'חוק טשטוש ההתבוללות' 'חוק יהדות צה"ל' 'חוק יהדות הכיפה'...

אפשר להיות מאד יצירתיים, אבל דבר אחד זה לא יהיה: זה לעולם לא יהיה גיור.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן