זה עתה חזרתי מהלווייתה של התינוקת בת שלושת החודשים שנהרגה בפיגוע הדריסה, ואני מרגיש שאני חייב לכתוב. יכול להיות שהדברים לא יהיו מסודרים, אז אני מתנצל מראש.

לרוע המזל, כבר השתתפתי בלוויות העבר, הרבה יותר משאפשר למנות. השתתפתי בהלוויותיהם של אנשים שנפטרו מזקנה, ממחלות, מתאונות, התאבדויות ומנות יתר של סמים. השתתפתי בהלוויותיהם של אנשים קשישים, בגיל העמידה ובני נוער. אולם מעולם לא השתתפתי בהלוויתו של תינוק. תינוקת פעוטה בת שלושה חודשים. תינוקת בריאה, שנרצחה באכזריות לאור היום.

מאוד קשה לי עם זה. מאוד קשה.

אני בוכה עכשיו, ואני בוכה כבר כמה שעות.

הגעתי אל הלוויה ופילסתי את דרכי קדימה. ראיתי את התינוקת הפעוטה כרוכה בתכריכים ושוכבת לעיני כל. היא הייתה כל כך קטנה, חבילה זעירה על משטח שיש ענק. אמא שלה עמדה שם, מתייפחת, בוכה, זועקת על התינוקת הקטנה שלה.

עצב רב מילא את האוויר, ולא פחות ממנו מתח. אף אחד לא חש בנוח. זה לא צריך להיות ככה. הורים כל כך צעירים – נראים בעצמם כמו ילדים. רב בן תשעים לא אמור להספיד תינוקת בת שלושה חודשים. אבא של התינוקת דיבר, ודבריו עוררו בכי בכל הקהל. הם המתינו שנים לתינוקת הזאת, ובאותו יום הם לקחו אותה לכותל בפעם הראשונה.

מה נוכל לומר? מה נוכל לעשות?

לאלוקים יש את התוכניות שלו, ואנחנו איננו שותפים בפרטים. זה כואב, ואני יכול רק לנסות לשער מה עובר על האבא והאמא האלה. לאבד את בתם היחידה, ממש מול עיניהם.

יש לי רגשות אשמה מסוימים. כל זה קרה ממש מחוץ לביתי. שמעתי את כל ההמולה, אולם לא ראיתי מה בדיוק קרה. הבן שלי צפה בכל, והוא אמר שהוא שמע שתינוקת נפגעה. הרגעתי אותו. הוא שאל אותי על התינוקת לפני שהוא הלך לישון, אולם לא היה לי לב לספר לו שהיא נפטרה.

בהתחלה לא בכיתי. לא הכרתי את זהותם של בני הזוג. זה היה עצוב, אבל....

ואז שמעתי במי מדובר, ונשברתי. בכיתי כמו תינוק ואני עדיין בוכה. זה לא שאני מכיר אותם כל כך טוב, אולם הם ידידי משפחה. אחותי ילדה יחד עם האם, והן שכבו באותו חדר בבית החולים. הסבתא היא אחת מחברותיה הקרובות ביותר של אמי. אני לא יודע מה בדיוק עורר אותי. אובדנה של התינוקת שלהם, ילדה מתוקה ויפה.

רק לפני שבוע, בסוכות, יצאנו לטיול משותף. אני ישבתי מאחורי התינוקת המתוקה הזאת, על ראשה הייתה קשת ורודה.

השם תעזור לנו.

כעת אני מבין היטב, כמו שלא הבנתי מעולם, מדוע חז"ל אומרים לנו שטוב ללכת ללוויה מאשר לחתונה.

אנחנו צריכים לעשות משהו שונה. אני לא יודע מה, אבל אני עצמי שונה בגלל הלילה.

יהי רצון שהשם ישלח לנו רק דברים טובים, וינחם את המשפחה בתוך כלל ישראל.

שמה היה זיסל. חיה זיסל בת שמואל אליהו, ת.נ.צ.ב.ה.