רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

אסטרטגיית התינוק המת של החמאס

כ״ז בתמוז ה׳תשע״ד כ״ז בתמוז ה׳תשע״ד 25/07/2014 | מאת אלן מ. דרשוביץ

אסטרטגיית התינוק המת של החמאס פועלת, משום שהתקשורת מסייעת לה.

התקשורת אוהבת למנות את מספר ההרוגים של כל אחד מהצדדים בקונפליקט. הרבה יותר קל להציג מספרים, מאשר לתת הסברים. החמאס מודע לזה. לכן הם מאמצים את מה שזכה לתיאור: "אסטרטגיית התינוק המת".

מאז שישראל עזבה את עזה בשנת 2005, האסטרטגיה של החמאס לא השתנתה כלל. גם תגובת התקשורת לא השתנתה כלל. והחמאס ימשיך לאמץ את האסטרטגיה הזאת, שגורמת לאזרחים פלסטינים רבים למות, כל עוד התקשורת תמשיך במניין ההרוגים חסר ההתחשבות שלה.

וככה זה עובד: החמאס יורה בכוונה את טיליו מאזורים מאוכלסים בצפיפות, כשהוא משתמש לשם כך בבתי חולים, מוסדות סיעודיים, מסגדים ובתי ספר כאתרי שיגור. זה מותיר לישראל את הבחירה העצובה אם להמשיך ולאפשר לרקטות לסכן את אזרחיה, או להשמיד את המשגרים, ותוך כדי כך להסתכן במותם של אזרחים, שמשמשים בעל כורחם כמגניה האנושיים של החמאס. פעמים רבות ישראל בוחרת לוותר על תקיפת מטרות צבאיות, כדי לא לסכן את האזרחים הפלסטיניים. לפעמים אין לנו ברירה, משום שאש הרקטות נגד אזרחי הארץ אינה פוסקת. האזרחים הפלסטינאים נהרגים למרות מאמציה הרבים של ישראל, דווקא בגלל שהחמאס רוצה שהאזרחים ימותו, בפרט אם הם ילדים, נשים או קשישים. החמאס עומד הכן להצגת מצעד המגנים האנושיים האלה לפני התקשורת, שמתלהבת להראות את המתים ולמנות את הגופות.

החמאס היה יכול להפחית בקלות את מספר האבדות בקרב האזרחים, אילו היה מאפשר להם להסתתר במנהרות ובמקלטים שפרוסים ברחבי עזה

החמאס היה יכול להפחית בקלות את מספר האבדות והפצועים בין האזרחים, אילו היה מאפשר להם פשוט להסתתר במנהרות ובמקלטים שפרוסים ברחבי עזה. אולם לחמאס יש מדיניות מכוונת לא לאפשר לאזרחים להיכנס למנהרות או מקלטים. הם שומרים את המקומות האלה כדי למלט אליהם את לוחמיהם ומפקדיהם, דבר שמסביר מדוע נהרגו כל כך מעט מפקדי חמאס. אילו החמאס היה נסוג מהמדיניות הזאת, ומאפשר לאזרחים להימלט למקלטים ודורש מלוחמיו להישאר מעל לפני האדמה, היחס בין מספר האזרחים למספר הלוחמים שהיו נהרגים היה משתנה באופן דרמטי. לכן, בכל אחת מהמלחמות בין החמאס לישראל, נהרגו ונפצעו יותר אזרחים פלסטינאים מאשר ישראליים. זהו חלק מ'אסטרטגית התינוק המת', והיא עובדת, משום שהתקשורת מסייעת לה.

התקשורת גם מדגישה שעד כה כמעט ולא נהרגו ישראלים מאש החמאס. ואכן, נראה שחלק מהתקשורת והארגונים הבינלאומיים מגנים ברמיזה את ישראל על זה שהיא מגנה על חיי אזרחיה, בהדגשה חוזרת ונשנית שהיו כה מעט קרבנות ישירים, בעוד שמספר ההרוגים הפלסטינאים רק הולך ועולה. הסיבה לכך שמספר הישראליים שנהרגו הוא כה נמוך, ברוך השם, היא מפני שישראל השקיעה מאות מיליוני דולרים בניסיון להגן על אזרחיה, בעוד שהחמאס משקיע את משאביו במכוון כדי לחשוף את אזרחיו לסיכון של מתקפת נגד ישראלית. ישראל בנתה מקלטים בכל רחבי המדינה והשקיעה הון עתק בפיתוח והקמת מערכת 'כיפת הברזל'. התוצאות מרשימות, למרות שישראלים רבים סובלים מטראומות, הלם, חרדות והשלכות אחרות של חשיפה מתמשכת לאש רקטות.

כמה פעמים שמעתם, קראתם או ראיתם את מניין ההרוגים: מאות פלסטינאים הרוגים, אין הרוגים בצד הישראלי. הדברים מלווים בדרך כלל בהאשמה שישראל עוברת על החוק הבינלאומי שדורש "פרופורציונאליות". זהו עיוות של המונח, שיוסד כדי לשקף מוסריות רחבה יותר. על פי החוק הבינלאומי, לכל עם יש זכות לתקוף מטרות צבאיות. נקודה! לא משנה אם הרקטות שיוצאות מהמשגרים האלה הצליחו למלא את משימתם להרוג אזרחים או לא. אין שום ספק, על פי החוק הבינלאומי, שמשגרי רקטות והלוחמים שמשגרים אותם, הם מטרות צבאיות לגיטימיות. לכן, ישראל רשאית לתקוף את המטרות הללו, אפילו אם אף אזרח ישראלי לא נהרג, כל עוד ניתן לעשות זאת מבלי לגרום להרג חסר פרופורציה של אזרחים.

הכלל הזה אינו מתייחס לאויב שבכוונה משתמש במגנים אנושיים כדי להגן על מטרותיו הצבאיות ועל לוחמיו מפני תקיפות לגיטימיות. פרופורציונאליות אינה נשפטת על פי מספר האזרחים הישראליים שנהרגו בפועל מירי החמאס, אלא על פי האיום שמופנה כלפיהם. הסיכונים האלה פחתו, אך לא נעלמו על ידי מערכת 'כיפת הברזל'. הם פחתו גם במידה ניכרת בשל התקפות הנגד הישראליות על משגרי הרקטות ומפעיליהם. בלי תקיפות נגד אלה, רבים הסיכויים שיותר טילים של החמאס היו מצליחים לחדור את כיפת הברזל, שיעילותה עומדת על כ-85% הצלחה. לישראל יש את מלוא הזכות, במסגרת כללי הפרופורציה, לתקוף את המטרות הצבאיות הללו, כל עוד הם עושים מאמצים סבירים לצמצם אבדות של אזרחים. צה"ל עשה זאת על ידי חלוקת הודעות, מסרונים, ובשיטות אחרות של אזהרת האזרחים לעזוב את שטח המטרות. מנהיגי החמאס מרוצים מההודעות הללו ועוזבים בעצמם את השטח שעתיד להיות מותקף, אך הם מעודדים, ולפעמים אף מכריחים, את אזרחיהם להישאר בתחום הסכנה, בתור מגנים אנושיים.

התקשורת, בהדגשת מניין ההרוגים ההשוואתי מבלי לספק את הסיבות לשוני, משחקת לידיו של החמאס, ומעודדת את ארגון הטרור, להמשיך לעסוק ב'אסטרטגית התינוק המת' שלו. אז בפעם הבאה שאנשי התקשורת מבצעים מנין הרוגים בלי הסברים, יהיה עליהם להושיט אצבע מאשימה כלפי עצמם, על תרומתם למניין הקטלני הזה.

מאמר זה ראה אור לראשונה בג'רוזלם פוסט

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן