לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הבן דוד שלי בעזה

הבן דוד שלי בעזה

בן דודי התחתן רק לפני חודש, וכעת הוא מסכן את חייו למען עם ישראל.

מאת

יש לי בן דוד שקוראים לו: בן. הוא בא מארצות הברית, מעיר בשם פורטלנד. הוא רק בן 20, אולם הוא הגיבור שלי.

באופן אירוני, פעם בן היה מעריץ אותי. הוא בן הדוד הקטן שלי, כשהוא נולד אני כבר הייתי נער, ואני ראיתי כיצד הוא גדל מתינוק - לגבר צעיר. פעמים רבות הייתי מבלה את חג הפסח עם בן והוריו, ונהנה להיות בחברתם. אני חושב שהוא ואחיו חשבו שאני 'מגניב' בגלל שהייתי בן הדוד ה"גדול" שלהם.

בן גדל בארצות הברית. לקראת סיום לימודיו בתיכון, כל החברים שלו התלבטו באיזה קולג' לבחור. זה המסלול הרגיל והנכון להצלחה באמריקה. אבל בן לא בחר באוניברסיטה המקומית, וגם לא באוניברסיטה יוקרתית, ואפילו לא ביציאה למסע תרמילאים בעולם. במקום זה, הוא בחר לבלות שנה בישראל, לחזור לשורשים של העם שלו, לחיות פה בארץ.

בן בנישואיו לפני חודשבן בנישואיו לפני חודש

בן חשב על חייו הקודמים בפורטלנד ועל חייו החדשים בישראל. אם נשתמש במשל הידוע שהחיים הם כמו הצגה, אז בן הרגיש שהחיים בפורטלנד הם כמו לשבת בקהל, רחוק ביציע. הוא שאף ליותר. הוא שאף לעלות לבמה, ועבורו הדרך לעלות לבמה היתה דרך עלייה לארץ. לבד, בזמן שככל משפחתו נשארת הרחק מאחור, בפורטלנד שבאמריקה הרחוקה.

וכך, בן, "בן הדוד הקטן" שלי, התגייס לצה"ל. בזמן שהוא היה יכול להיות בארה"ב, לבנות לעצמו קריירה, או להשתתף במסיבות סטודנטים ומשחקי כדורגל, הוא העדיף להישאר בישראל, ולהקדיש את זמנו היקר כדי להגן על עם ישראל. עכשיו הוא הגיע הביתה באמת.

בשלב הזה הוא התחתן עם מרים, גם היא עולה חדשה מדנוור, קולורדו שבארצות הברית, שעלתה לבדה לארץ. היא למדה שנה בסמינר, כדי לשפר את הידע שלה ביהדות שהיא כל כך אהבה.

אומרים אצלנו "בית נאמן בישראל", בית שבנוי על אמונה יהודית. בני משפחה וחברים באו לחגוג את נישואיהם בישראל. הרב שניהל את החופה אמר רעיון נחמד. הוא אמר שלפני אלפי שנים, נכתב שיר בדיוק על בן ומרים. שרנו אותו אינספור פעמים במשך הדורות, בתקופות קשות רבות שעברו עלינו כעם. וככה שרנו: "עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". והנה אנחנו בחתונתם של בן ומרים, ביהודה. והנה אנחנו שומעים קולות של ששון ושל שמחה, של חתן ושל כלה. אלה מאיתנו שאוהבים את ישראל, משתעשעים מידי פעם במחשבה לעבור לגור שם. אולם אנחנו חושבים על הקשיים הרבים: החברים, המשפחות, העבודות שלנו. זה לא אפשרי. אולם בן ומרים המחישו בפשטות ובאומץ שזה בהחלט אפשרי.

חודש בלבד אחרי חתונתו, בן נקרא להילחם למען עם ישראל בעזה. גם מרים התגייסה לתפקיד לא קרבי. בזמן שבמקומות אחרים אנשים טרודים לאן לקחת את המשפחה לחופשת הקיץ, בן, ושאר החיילים בצה"ל, נלחמים למען שלומו של כל יהודי ברחבי העולם. שלא תהיה לכם טעות: מה שהקונפליקט הנוכחי גילה בבהירות רבה הוא שהיהודים ברחבי העולם מזוהים עם ישראל. אז לא משנה איפה אנחנו גרים, הצעירים והצעירות האלה שייכים לכל אחד ואחד מאיתנו.

יש אנשים שמעריצים ספורטאים, אחרים מתפעלים מזמרים ובדרנים. עבורי, בן דודי בן, הוא הגיבור שלי.

אנא התפללו לשלומו של בן וכל חיילי צה"ל המסכנים כעת את חייהם.

22/7/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אסף, 16/4/2015 11:23

גיבור אמיתי

ממש מרגש לקרוא על כזו מסירות נפש של זוג שיכלו לשבת בביתם ולעשות לעצמם. אולם בחרו ללכת בדרך הקשה תודה רבה!

 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub