כאב של אמא, על שחרורם של רוצחים

משחר הימים ישראל שורדת בזכות כוחה,וחבל שישנם גופים שונים שמוכנים להבליג על הפרעות,וכך הם רומזים שרפיסות קיימת תקווה,אבל ההפך הוא הנכון,כל קורבן פיגועים,מחייב אותנו להגיב,ובכח רב לתת למתקיף את התגובה שלא ירצה להמשיך בדרכו,רק משפ' הקורבן היא הסובלת ! ולכן אין לתת לגיטימיות לטרור ! ובגלל זה אמרה גולדה מאיר את המשפט :" כאשר אויבינו יניחו את נשקם נוכל לשבת ולרקום הסכמים,וכאשר ישראל תניח את נישקה היא תיעלם!

אני לא מפסיקה לבכות. רוצחים אכזרים תתי אדם שלא ברא השטן!!! ולחשוב שהמפלצות מסתובבות חופשיות בינינו. אלוהים. רחם עלינו. שני ילדים יפים וטהורים שטיילו ליד ביתם נתקלו בחלאות מפלצתיות שרצחו אותם באכזריות בלתי נתפסת. מדינה שמפקירה דם יהודיה!!! ומנוהלת עי אוייביה!

ברוך ה', לא איבדתי אף מכר או בן משפחה בפיגוע; אך אני מרגישה נבגדת מהעסקה הזו גם כן. טוב שגלעד בבית, אך כמו שכתבת, ובצדק - לא בכל מחיר. אני מרגישה שהמדינה בוגדת באזרחיה על ידי כך שהיא מחזקת את הטרור ונותנת יד למפגעים להמשיך ולשלוח רוצחים וחוטפים כי בסוף הם חוזרים הביתה...

שרי יקרה, קראתי ושוב קראתי, אחר כך כל כך התלבטתי האם לכתוב לך. אני מאלה שצודדו בשחרור, מאלה שצעדו ומחו ודרשו וגם בכו עם קבלת הבשורה והחזרה של גלעד שליט. הבכי היה מעורב בקשת של הרבה רגשות כמו שרק המדינה שלנו מסוגלת לצייר. השאלה ריחפה כל הזמן מעל שמחת השיבה הביתה : האם יש חיים "נחשבים" יותר, האם חייל אחד שווה יותר מחיים של כאלה ששמם עוד לא הוגרל? האם חייו שווה את ריצוי ומיצוי עונשם של המרצחים? קראתי את הכאב שלך אבל עוד יותר כאבתי את הבדידות שתיארת . פתאום הבנתי איפה כשלנו ... בשבועות האחרונים דיברה החברה הישראלית גבוה גבוה על הערבות ההדדית והחובה שלנו להחזיר את הבנים הביתה. לערבות זאת יש צד נוסף שכשלנו בו והוא לחבק, לעטוף ולא להשאיר אתכם בודדים. לצערי, להרגשתי ההיסטוריה של עם ישראל הראתה לנו שמושגים רבים כמו מידה תחת מידה או קידוש החיים לא תמיד עומדים במבחן המציאות. המחיר של העיסקה הזאת וההשלכות שלה לעבר ולעתיד היה נושא שכל מי ששכלו בראשו התחבט בו והתייסר איתו. כטבען של דילמות הלוואי והיה פתרון אחד טוב. בזהירות אני כותבת שאני חושבת שהנחמה, אם בכלל קיימת, היא דלה. אבל באמת, גם ברגעי השמחה הגדולים לרגע לא שכחנו.

לא כולנו שותפים לפסטיבל גלעד שליט. העיסוק בנושא מוגזם ושטחי. עם זאת, לא היתה ברירה. כולם יודעים שנשלם מחיר כבד מאוד על שיחרור המרצחים. זה רק עניין של זמן. ברור גם שהם קיבלו עידוד לחטיפות נוספות. מובן מאליו. כואב גם שדרך רשעים צלחה. המחבלים לא היו אמורים להשתחרר בנסיבות האלו. במיוחד אלו שיש להם דם על הידיים. הבעייה היא שהעלמו של רון ארד הותיר בנו פצע פתוח שהיה צריך לטפל בו איכשהו. שיחרור החייל החטוף גלעד, היה מין סוג של ריפוי. אמנם חלקי, אמנם קלוש, אבל מאוד חיוני. תנחומים למשפחות השכולות, אנחנו מתאבלים איתכם פעם שנייה.

אני הולכת להגיד משהו שאני מאוד מקווה שלא יתפרש בצורה מגעילה.... קובי בנך וחברו יוסף נפטרו ועל זה כואב לי מאוד כמו על כל מוות של יהודי בין אם נפטר בתאונת דרכים או בפיגוע, אכן זה הרבה יותר כואב ופוגע לדעת שמישהו במזיד הרג את הסיבה העיקרית לחייך אבל מוצאים נחמה בידיעה שהוא יושב בכלא ולא רואה אור יום ומתענה יום ביומו עד סוף חייו... וכאן אני מעוניינת להבהיר משהו! הכלא הישראלי מבחינתם זה בית הבראה מסויים והסיבה היחידה שהם רוצים להשתחרר זה כי הם לא יכולים להרוג אותנו מהכלא... גלעד שליט חי ולכן הייתי בעד העסקה הידיעה שאני יכולה להציל עלם צעיר שלא עשה כלום בחייו ובלי שעשה שום פשע נתפס בכלא של החמאס (ופישעו היחיד לפי החמאס הוא הגנה על ביתנו...) הקלה עליי את היצר הנקמני שבי... שבכל יהודי! חשוב לציין שעקב אמונתי החזקה בה' בטוחני שכל המחבלים אשר שיחררנו יחזרו לכלא או יותר טוב ימותו ובעז"ה בלי שהספיקו לפגוע בנו.... ברור לי כעסך ורצונך שכל מי שפגע באחד מאחייך, ויכול ר"ל לפגוע בנו שוב, לא יראה אור יום שוב אבל צריך לדעת שגלעד הוא אחינו ואנחנו ניתן הכל למשפחה שלנו גם תוך סיכון אנו עצמנו...

השימחה של משפחת שליט היא השימחה של כולנו, אך לא פחות - הכאב שלכם הוא הכאב של כולנו. אבל יש מנהיגים שמתקפלים ומונהגים לפי רוח התקשורת.

בס"ד אני כותבת ממקום של אמונה ולכן הכיוון שלי לא יובן ע"י זרמים מסוימים שחושבים רק מכח ההגיון. מדינת ישראל כשהיא שמה בכלא את הרוצחים הערבים היא לא מענישה אותם להפך היא גורמת שיהייה להם יותר טוב מבבית. אף אחד לא מענה אותם . הם מקבלים אוכל ושתיה. ביגוד ואפילו לימודים לתואר שני....[בעיסקה הקודמת יצא מחבל עם תואר שני על חשבוננו]. כך שאני מאמינה שברצח בדם קר כמו שקרה עם הרוצחים שהשתחררו אין שום תגמול ענישה של מדינת ישראל לרוצחים להפך מרפדים אותם ומנסים לתקן דרכיהם[דבר שלא יתכן כי בשורשם הם מושחתים]. לכן אני כן חושבת שאם אפשר לעזור למשפחה מעם ישראל ולשחרר את בנה שסובל ומענים אותו וודאי שלא מטפלים בו כראוי. אז נשחרר. לפחות נחסוך את הכסף שאנחנו משקיעים ברוצחים האלה. ונפדה שבוי שבצער.ואני מאמינה בבורא עולם שהוא ה י ח י ד שמסוגל באמת לנקום את נקמת דם יקירנו בני עם ישראל שנהרגו רק משום שהם יהודים ושכרם לרב . ותאמיני לי שה' ינקום נקמתנו ושהוא יעשה את זה ובגדול. לפעמים צריך רק לחכות ולראות. ובנוגע לכל הרוצחים שיבאו לרצוח שוב... מי ששומר עלינו באמת זו לא מדינת ישראל הם עושים רק השתדלות. מי שבאמת שומר זה בורא עולם ואני מתפללת שהוא ישמור ויגן עלינו ולא יתן לאף מחבל בכלא או חופשי שפגע או שמתכנן לפגוע להזיק לנו אף פעם.אלא יעטוף אותנו במעטפת של נחמה ושלום...ואני מאחלת לך ולכל המשפחות השכולות שה' ינחם אתכם וישמח אתכם ולא תדעו צער.אוהבת בת ישראל.

ב"סד לגבי הבעיה(ולדעתי היא בעיה גדולה) שמדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה במחבלים שהיא תופסת- אני לא חושבת שהפתרון זה לשחרר אותם! פשוט צריך להוריד להם את התנאים! כשראיתי ביום שיחרורו של גלעד שליט טלויזיה וראיתי מה מצבו ומה מצבם פשוט הזדעזתי! איך יתכן שהשבויים שהיו אצלנו יוצאים שמנים, עם תארים, בריאים ומחייכים בזמן שגלעד שליט יוצא רזה, חולה (מקווה שלא), וסבל כך בשבי?!?!?!? בכל זאת אני מאמינה שצריך לנסות לעזור לאם לחזור בתשובה. אין אדם שכמו שאת אומרת- בשורשו מושחת! כולנו בריותיו של הקב"ה! רוב המחבלים חונכו מגיל צעיר לרצוח אבל כשה' הביא אותם לעולם הם לא חטאו ולא פשעו והם יכולים עוד לחזור בתשובה! בנוגע לנושא שה' הוא שבאמת שומר עלינו- כמובן שאת צודקת, אבל ברגע שמדינת ישראל משחררת מהכלא אנשים שיכולים לקחת את נפשות עמ"י, היא כבר לא עושה את כל ההשתדלות שלה! היא אומרת- בסדר, אז שיחררנו ככמה רוצחים מה כבר קרה? ה' ישמור עלינו! וזה נקרא לסמוך על הנס, המדינה לא עושה את מירב ההשתדלות שלה לשמור על אזרחיה! אין סומכין על הנס! לסיום, אני מאחלת לכולנו שה' יקום דם אחינו השפוך ושיתן בלב הרוצחים הנוראיים מחשבות תשובה והם לא יחזרו עוד לרצוח ולהוות סיכון לעמ"י!

יפה מאוד

העיסקה בזוייה, כולנו שמחים בשובו של החייל גלעד הביתה. אך היתה כאן "מכירת סוף עונה" בהשפעה ובלחץ ציבורי. שאלה...? מה היה קורה אם ארגון קיצוני - יהודי היה חוטף חייל ומבריח אותו מעבר לגבולות המדינה. והיה דורש לשחרר בתמורתו של החייל אסירים יהודים המעורבים במעשים בטחוניים / טרור. האם גם אז הציבור - השמאלני היה נרתם ללחוץ על הממשלה? האם גם אז היינו רואים אוהלי מחאה ? האם היינו רואים צעדות וחסימת כבישים ? האם היו הופעות של זמרים/ות בכיכרות העיר ? בקיצור... הכל צביעות ! הדבר היחידי שאני מזהה בכל העיסקה הבזוייה זה.. שכעת אפשר להעביר את כל התקציבים הגדולים אשר היו לטובת אחזקתם של המרצחים - האסירים הבטחוניים. (תכפילו 1027 פיות ליום X חודש X שנה) תגיעו לכ- 20 מילון ש"ח. כולל ביגוד, לימודים אקדמיים,ועוד מיני נושאים... וכעת ניתן להעביר את התקציב הגדול והנכבד הזה לטובת פיות של 1027 משפחות / ילדים ניזקקים. כולנו מחבקים בחום ואהבה את המשפחות השכולות,,,,! כן, גם אני ממשפחה שכולה

לכותב יוסי, הדברים שכתבת מעוררים מחשבה לכולנו, העלת בצורה נכונה וצודקת את השאלות והעובדות אין ספק שההצעה שלך ראוייה לבדיקה עמוקה ומעמיקה במשרד האוצר והפניית הכסף הגדול לטובת הפיות במשפחות שזקוקות לכך, כמה נכון שהשמאל הצליח להשתלט על הרחוב ולהסיט את כולם להשפיע על הממשלה גם אני מצטרף לחיבוק החם לכל משפחות השכול

חבל שהעצומה שעליה דיברת לא הופה במייל. בכל מקרה, אלי לא הגיעה. מתפללים שמחיר שנשלם על השחרור לא יהיה גבוה מדי, ומתפללים שהקב"ה יתן לכם כח להתגבר על המכה הנוספת הזאת.

לאם הכאובה מבינה לליבך , לא תאמיני, אבל גם בלי לחוות את מה שאת חוית. אני פשוט יודעת בידוד פסיכולוגי-חברתי מהו, רק מכיוון שונה שאין המקום לפרשו. אלא, שמשום מה נראה לי שאת ועוד רבים כמוך מייחסים מידי הרבה כח למדינת ישראל, לראש הממשלה. ואני רוצה להחזיר אותך לאמונה שדברה ממך על משמעות המוות של בנך - "כי לא בחיל ולא בכח אם ברוחי.." - לא ביבי שחרר רוצחים ולא הרוצחים רצחו את בנך - יש מסובב לעולם, יש חשבונות שמים ואל נא תיסחפו עם הזרם, אל תתקררו מהעמלק הזה הרי הוא - "כוחי ועוצם ידי" האמינו בבורא עולם ןהיה זה שכרנו כעם שקיבל על עצמו אמןונה צרופה ללא עוררין!! חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'"

שלום , בתור בחורה שחיה בארץ עם רגשות לכאן ולכאן, לגלעד שליט ומשפחתו וגם למשפחות נפגעי הטרור, אני מרגישה שהלב אכן נחצה לשני כיוונים שהם בעצם אותו כיוון. הרי בפועל לא משנה מי היה שם בשבי- הייתי רוצה שיחזור, ולא משנה מי הנפגע טרור-הייתי רוצה שלא היה סובל כך. הצדק עם משפחת שליט- שרצתה את בנה בבית, והצדק עם משפחות הטרור שסבלו לא מעט ויודעים מה עלול לקרות. אנחנו בתור עם וצבא מקווים ומאמינים שאכן נצליח להתמודד עם המחבלים ימח שמם ששחררנו.. אני רוצה להוסיף מספר דברים על עסקת שליט שלא כל אחד נתקל בהם, אני נתקלתי בצד אחר, יצא לי להיות בקשר עם אנשים עם נטיות אובדניות, עם חרדות וקשיים, והעסקה הזו- נתנה להם כח להמשיך,נתנה להם את התחושה שיש תקווה, איך שהם ראו את גלעד שליט חוזר לביתו- זה נתן להם כח, אני רואה בזה עוד יתרון. לא הצלנו פה רק אדם אחד (ואדם אחד זה גם המון) הצלנו עוד הרבה שעליהם לא שומעים בתקשורת ולא כולם נתקלים בהם- אבל הם הושפעו לטובה מהעסקה הלא פשוטה הזו. אני מאחלת לכולנו שיהיה טוב, שה' יהיה בעזרנו, ושתמיד תמיד נהיו מאוחדים (והלוואי שסביב דברים טובים ומשמחים)שנה טובה ומתוקה.

עם שסוע, מפורד, מדמם לאורך שנות גלות ועדיין - משפחה אחת. אין עוד עם כזה. איזה מחיר נורא, ועם זאת , איזה עם היה נרתם ככה למען חייל אחד? אשריכם ישראל.

את צודקת לחלוטין. גיסי נחטף ונרצח לפני 6 שנים.כל מבצעי הרצח נתפסו השופט בגזר הדין ציין את אכזריות הרוצחים ודן אותם למאסר עולם.הם נהנו 6 שנים בכלא ועתה שוחררו לעזה שם קבלו 2000 דולר להנאות נוספות לקראת הדוקטורט בטרור העזתי.המשפחה חשה נבגדת ,מיואשת ומאוכזבת מהמדינה.המחיר ששילמנו יקר מידי בודאי שיקירנו לא יחזור במותו הוא גם לקח חלק מהחיים של בני משפחתו שמנסים בכל כוחם להאחז בחיים..לא נכון לומר הנרצחים לא יחזרו ואילו כאן מדובר באדם חי.אף אחד לא חושב לעומק עד כמה משפחות נהרסו ועד עכשיו משלמים את מחיר האובדן. העיסקה היתה צריכה להיות יותר מושכלת תוך ברירה בקפידה ובחירה ברוצחים שריצו שנים רבות בכלא ולא רוצחים שחרטו על דיגלם לחטוף יהודי על מנת לשחרר מחבלים.ובכלל לא הספיקו לשבת בכלא אפילו לא חמישית מהזמן הקצוב. אני שמחה שגלעד שליט שוחרר אך השמחה אינה שלימה. "אל נקמות השם..."

וגם אנחנו חרדים מהמחיר שכולנו עלולים לשלם, וזאת למרות שאנחנו לא משפחה נפגעת טרור. סתם אנשים עם ראש על הכתפיים.

ובככל אם המדינה הזאת היתה נוהגת לפי חוקי התורה לא היינו מגיעים למצב הזה כיון שאין פודים שבוי יותר משווי דמיו וגלעד נפדה תמורת יותר מדי.... שמחתי בשביל משפחתו אבל כאבתי וזעמתי על חוסר הצדק שבשחרורו ליבי עליכם

אנא, אל תרגישו כאילו שיש כאן שתי קבוצות משני עברי המתרס. כולנו נחרדים מגודל המחיר וכולנו, כפי שכתבת, גם שמחים על שובו של גלעד. זה בא ביחד. לצערנו הרב, אנחנו חייבים להודות, אכן לא הצלחנו. איננו יודעים להסביר מדוע, אבל העובדה היא שאכן לא הצלחנו במשך 5 שנים להביא להצלתו של גלעד שליט בדרך אחרת. ואם כך, כנראה שבלית ברירה אנחנו נדרשים למחיר הכבד הזה. הרי זה לא נתפס שנניח לחיל אחד להינמק בשבי האויב ולו גם בשם כל היקרים שמתו. שכן יש איתנו הבנה יהודית-ישראלית שהיא נר לרגלנו: הצלת חיים גם של נפש אחת- שווה עולם ומלואו. הלא כך? היו חזקים, ודעו שכולנו אתכם.

אם כל הכבוד - ואני רוחש לה הרבה כבוד - לאם, אין דבר כזה "כם אבל לא במחיר הזה". או כן - ואז בכל מחיר (עמעט, וכמו שאכן היה) או "לא". האם להחזיר חצי גלעד היה אפשרותף כמו התינוק בפני שלמה? אני מקווה שלא. היינו צריכים לקבל החלטה אמיצה - וכל החלטה - לכאן או לכאן - הייתה מצריכה אומץ-לב יוצא דופן - לשחרר או להשאיר.

רבים כאן מסביבי כואבים את העסקה המחלישה הזו. שמחים בשמחתו של גלעד ומשפחתו, אבל בהחלט כואבים את הדרך בה החזירו אותו, ואת האמירה שרווחת היחיד עולה על רווחת האומה כולה. אתכם. אל תרגישו לבד.

יהודים אנחנו, ועלינו לשמוח על כל נפש בישראל שניצלה. אנחנו חלילה לא מזלזלים בכאב, באבדן. אלא משלימים עם החיים. גלעד הוא יהודי חי!!! וככזה עלינו לשחררו בכל מחיר, ולדעתי באופן כזה אנו מנציחים את יקירנו, "לא מתת לחינם" אנו דואגים וערבים זה לזה בכל זמן ובכל מחיר כי עם ישראל חי וקיים

תחשבי על זה שאת חושבת רק על ההווה (זה גם חשוב אבל לא הדבר היחידי החשוב)- כרגע את אומרת להציל נפש אחת בישראל. כל זה טוב ונפלא אבל באותו זמן את מסכנת בעתיד המוני נפשות בישראל שעלולים חס וחלילה למות אם אנחנו משחררים כל כך הרבה רוצחים! כמו שנטע מסעיף 8 אמרה- הצלת נפש אחת והכנסת נפשות אחרות לסכנה אינה פעולה של הגנה על החיים!!!!! גלעד חשוב אבל הוא לא יכול לבוא על חשבון חייהם של המוני אחרים! אני מאחלת לכולנו שאף אחד מהמחבלים לא יחזרו לדרכם הרעה, אבל זה סיכון גדול מאוד שלקחנו....

If the people we released from jail Will be responsible or take part in Violance which will end the life of More people, then we are not Protecting life (mekadshim) but We are compromising life. It is easy to recognise that When convected murders are out It put society in danger What does it say to other, non political prisoners in jail? There Is NO country that will allow A mass release of dangerous, convicted Prisoners . And yes we have terrible Conditions to the 'ger', the palestiniance who live with us But they should not be confused with murderers The murderers are not victims The victims should not be included as one with Murderers just because they are from same origin and Even if both want a country it doesn't put Them together.

i agree with you 100% and i think you made such a gr8 point. i am translating your words 2 hebrew so that everyone will be able to understand this beautiful way of putting things: אם האנשים שאנחנו משחררים מהכלא יהיו אחראים או יקחו חלק באלימות אשר בסופו של דבר תביא לסיום חייהם של יותר אנשים, אז אנחנו לא מגנים על חיי אדם ((מקדשים)) אלא אנחנו מסכנים חיים. קל להבין כי כאשר רוצחים שהורשעו יוצאים, זה שם את החברה בסכנה. אין מדינה שתאפשר שחרור המוני של אסירים מסוכנים שהורשעו. ונכון, יש לנו תנאים נוראיים ל 'גר', הפלסטינאים שחיים איתנו, אבל אסור לנו לבלבל אותם עם הרוצחים. הרוצחים אינם קורבנות, הקורבנות לא צריכים להיות כלולים בתור אחד עם רוצחים רק כי הם ממקור זהה גם אם שניהם רוצים מדינה זה לא שם אותם יחד.

מה כבר אפשר לומר כאן שיעזור.... אני מניחה שממש כלום, אבל את לא היחידה שכאבה , למרות שהכאב שלך שונה וחזק משלנו, אני יודעת על הרבה אנשים (ובכללם אני) שלא שמחו ביום הזה, כי היה קשה לשמוח כשיודעים שמחבלים ארורים משתחררים מהכלא אחרי שהם רצחו בדם קר יהודים תמימים, מצד שני היה קשה גם להיות עצובה לגמרי, כי חמש וחצי שנים חיכינו לרגע הזה, חששנו לא ידענו ובסוף גלעד חזר. אני חושבת שזו היתה החלטה לא קלה, ואם לי היתה ניתנת האפשרות להחליט אני לא בטוחה שהייתי עומדת בזה, ואני לא מסנגרת כאן על ממשלת ישראל, אלא אומרת את הדברים כפי שאני רואה אותם מה שכן- אני ממש כועסת שלא מוציאים להורג מחבלים, למשל את רוצחי משפחת פוגל הי"ד, זה היה רצח אכזרי של משפחה והתינוקת שלהם, חשבתי שזהו מדינת ישראל הגיע לשלב בו היא לא מוכנה לסלוח יותר, אבל מאוד התאכזבתי, אילו היו הורגים את אותם ארורים לא היינו צריכים להתמודד עם מה שקרה. ואת יודעת מה, אני מפחדת מאוד, שבעתיד מי יודע מתי (נקווה שזה לא יקרה) יבקשו מאיתנו לשחרר את רוצחי משפחת פוגל בתמורה לחייל שלנו.... זה יהיה מידי קשה. ולסיום-שהקב"ה יעזור לכולנו, וכולי תפילה שהמחבלים האלו ששוחררו לא יחזרו לרצוח (כלומר אני יודעת שהם כנראה ירצו אך אני מקווה שה' יסקל את מזימתם) כי אז באמת לא הצלנו נפש מישראל....

I can understand the pain of all the victims family and we all saying frayer for them. but same time we the jewish have to pay hard and painfully price to save one jewish soul.

it is ridiculous how the government of israel surrenders to Hamas they should, right from the start, give hamas a list of terrorists, perhaps 20 or 30 including those with DAM AL HAYADAIM and say, take it or leave it and never give an intch more

ליבנו עם המשפחות השכולות, רק שגלעד שליט לא צריך לשלם על זה בחייו, ועל המשפחות השכולות להבין זאת ולפרגן למשפחת שליט.

גלעד ומשפחתו סבלו מספיק, עזבו אותם. פשוט כל הממון שעמד מאחור לא רוצה את ביבי. כאילו שהוא החזיק בגלעד. הוא היה המטרה של כל הפרופוגנדה המגויסת. משום מה החוטפים לא נעשתה כל פניה אליהם גם כאשר גלעד כבר היה בביתו, הם בסדר.

ולו רק, לא לעשות מזה כזה פסטיבל!!! אני עד היום לא יודעת בבירור מה עמדת ההלכה בנושא, אבל השמחה בלי "עוד צד" הזה - פשוט מזוויעה! נכון שזה שמח שהוא שוחרר, אבל זה גם כואבבבבבבבבבבב על השחרור של המפגעים-שיפגעו. לא צריכים חגיגה המונית חסרת פרופורציה, צריך שמחה שקטה בלב המשפחה! זה יום שמשולבים בו עצב ושמחה, בקשר הדוק שלא יכול להיפרד. תהיו חזקים!!!

שרי שלום אינני יכולה לדמיין את כאבך הרב, וליבי צר וכואב איתך באבלך. אני רואה בעסקת שחרור גלעד אך ורק ביטוי לערך המקודש של חיי אדם, ואיני רואה בה שום זלזול בקורבנות הטרור ובני משפחותיהם. צריך לזכור שגלעד נשבה ולא נורה, כחבריו לצוות, אך ורק משום שהחמאס קיוו לבצע עסקה לשחרורו. עבור גלעד - החלופה לחטיפתו לא הייתה היעדר חטיפה; החלופה המיידית והקונקרטית עבור גלעד - הייתה מוות. לכן להבנתי, אין בעסקה "פרס" לטרור; אלא להיפך, היא מגלמת "פרס" (סליחה על המילה) לישראל כמי שמקדשת את ערך החיים. כבר ב- 2006- הצלנו נפש מישראל.

ליבי איתך, באמת, אבל: 1. לו היה גלעד שליט בני הייתי עושה הכול כדי שיחזור הביתה והמחיר לא היה מעניין אותי בכלל. וגם את היית עושה כך. 2. מתקבל אצלי הרושם שעם התנאים שמקבלים כאן מחבלים, כל אימא ערבייה (סליחה שאני לא קונה את המינוח פלסטיני) צריכה לעודד את בנה להיות מחבל. זוהי הדרך הבטוחה להשיג לו תזונה טובה, השכלה טובה וכן הלאה בחינם. מספיק להחזיק אותם כאן במיטב כספנו. אם אפשר לירות בהם בעת הלכידה - הכי טוב, ואם לא - גירוש. הלוואי שיתרוקנו בתי הכלא ממחבלים ערביים, אין לנו בכך שום תועלת. אני יודעת שאין דבר שיעזור לך כרגע, ובכל זאת אני מבקשת לאחל שלא תדעי עוד צער.